לא רק נעליים: תכשיטים בשנקר

חמישי בערב

מקום הבילוי: שנקר, הפקולטה לעיצוב

מה קורה: הגשה במחלקה לעיצוב תכשיטים

איזה קורס: עיצוב חלונות ראווה

הקורס מתקיים בשנקר מזה 14 שנה בהנחיית גיליאן גולן והגר בן שלום

מנחים בקורס הנוכחי: גיליאן גולן אשר מתמחה בפיתוח עסקי ושיווקי בתחום העיצוב ויואב מילר, פסל אשר הביא זווית ראיה חדשה ומרעננת מתחום הפיסול

למה אני שם: הזמינו אותי לתת ביקורת לעבודות הסטודנטים, כמבקרת אורחת

אני, ביקורת? על כך עוד בסוף הפוסט. חכו בסבלנות

יעל אוליאל, מרצה בשנקר. דיאלוג מעניין בין המרציםות והסטודנטיםיות. צילום: מרק גרוסמן

קורס חלונות ראווה הינו קורס ייחודי בנוף המחלקה לצורפות בשנקר. לאחר 4 שנים בהם הסטודנטים עסוקים בלעצב בקנה מידה של מ”מ, הם מתבקשים לעצב חלון ראווה בגובה 2 מטר. הם בטח מרגישים כמו ליליפוט בארץ הענקים. זו כנראה גם הפעם הראשונה שהם חווים את התכשיטים שלהם בהבט מסחרי של חלון ראווה. המטרה: לעצב חלון מגובש המגובה על ידי קונספט טוב ולתרגם אותו לחלון הרמוני אשר יגרום לאנשים החולפים להסתקרן, לעצור ולפנטז על התכשיט הבא שירכשו

כל חודשיים מציגים 5 סטודנטיות/ים שונים את חלון הראווה שעיצבו. זהו קורס שנתי וצוות המוריםות דואג לכך שהסטודנטיםיות ישקיעו ויזיעו על עיצוב חלונות הראווה לאורך כל השנה. עיצוב זה הרי קודם כל תהליך ומחקר, רק אחר כך ההחלטות העיצוביות מתגלמות בחומר ובפרטים הקטנים

אז מי היה לנו הפעם?

מרי גרוסמן

החלון של מרי נצבע בצהוב עם נגיעות אוקרה ששוברות אותו הרחק מהצהוב הבסיסי אך משאירות אותו עדיין קרוב למעגל הצבעים העזים. מרי בחרה אלמנט מרכזי בעיצוב התכשיטים שלה- קו קיפול אשר יוצר מבנה תלת מימדי במראה נקי – והשתמשה בו בקנה מידה גדול כדי ליצור משטחי תצוגה מאלומניום. לכל משטח צורה ייחודית ועדיין הם שומרים על שפה אחידה וברורה.  באמצעות המשטחים מרי הגדירה איזור תצוגה בתוך החלון הגדול, והשאירה מסביב מרחב צהוב בשביל העין והנשמה

מרי עיצבה גם נעליים בהשראת הארכיטקט דומיניק פרו, והן ממשיכות את השפה העיצובית של מרי: קיפולים, שבירה, ובניה מחדש באמצעות מגוון חומריםן – עור, כסף ופלסטיק. התוצאה הסופית של הנעליים היא שילוב של אוונגרד בגוון רציני וטיפה אפל בדיוק כמו שאנחנו אוהבות

לאתר של מרי גרוסמן

נעליים בהשראת הארכיטקט דומיניק פרו. אהבתי את הקיפולים ותחושת המבנה הגיאומטרי שקיימת בנעל

לוח שחמט של מרי. קיפולים, צבע עז ומראה נקי. סגנון ברור כבר אמרנו? אימג’ מתוך האתר של מרי גרוסמן

שרשרת לבבות, מענה לאחד הנרטיבים שמעסיקים את עולם התכשיטים – לב הוא הצורה הנמכרת ביותר כתכשיט

ועוד תמונות מתוך חלון הראווה של מרי

שני חלונות, שני צבעים ואין ספור סיפורים

לירז בורשטיין

לירז הציגה חלון אסתטי ומוקפד ברמה גבוהה. התכשיטים מוצגים על רקע לוחות בהם הטבעות המדהדות ומאזכרות את האלמנטים העיצוביים שבתכשיטים. איך היא עשתה זאת?

נקודת המוצא של לירז הייתה השימוש בגומיות אשר משמשות את תעשיית התכשיטים להזרקת שעווה, היא שילבה אותם כך שיצרו משטחים לתוכם יצקה סיליקון. האם זה מובן מאליו? לא, לא כ”כ, זו טכניקה שלירז פיתחה בעצמה

התחושה הכללית היא של ארכיאולגיה מרחפת, כאילו נגלה בפנינו פן היסטורי סודי אשר משתף אותנו בלחש וורוד עתיק בסיפוריו

התכשיטים של לירז נוצרו מחומרים מגוונים וטקסטילים בטכונולוגיות משולבות

בתמונה שלושה תכשיטים של לירז, התכשיט הימני עשוי סרטי אלכסון וחרוזים, התכשיט האמצעי עשוי סרטי אלכסון ומתכת, התליונים הקטנים יותר משמאל עשויים מחוטים סינתטיים בטכניקת חום

מאיה שושן

שילבה השראה ממקומות שונים בעולם. בריטניה ואפריקה היוו מקור השראה אין סופי עבורה במשך כל הלימודים, אך הפעם החליטה לעשות עצירה גם בקזבלנקה, אשר רקדה ברקע בדמות הדפס כחול ואלמנטים תלת מימדיים ששימשו כמחברים וכווים עליהם הציגה את התכשיטים

מאיה הינה יוצרת אשר הולכת בעקבות קסם היופי, והיא מוהלת אלמנטים אקלקטיים באופן מעורר השראה. לא כל כך הבנו את מסלול הטיסה שבחרה: בריטניה-קזבלנקה-מעמקי אפריקה אבל היכולת של מאיה הופכת את זה להגיון אסתטי

בתור מעצבת אשר מתאהבת בדרך כלל בעיקר ברעיון, תהיתי לגבי זה. יעל אוליאל תיארה זאת יפה כאשר הציעה לזקק את המושגים כדי לייצר עיצוב מדויק ומגובש עוד יותר. עדיין האהבה שיש למאיה לקסם היופי מתעלה על הכל או כפי שתמצת זאת אורי סאמט: הרעש שלך לא רועש

לתמונות נוספות מוזמניםות להציץ בעמוד האינסטגרם של מאיה שושן

טל אפרים

מיקמה בתוך החלון דפים גדולים אשר נראים כמחברת סקיצות גדולה. ליליפוט, כבר אמרנו? : ) טל יצרה סדר במרחב, קודם כל באמצעות הבחירה בספר הסקיצות, שמידותיו קטנות ממידות החלון, והשארת שוליים סביב. זוהי החלטה מבורכת, לא חייבים לנצל את כל החלל כדי שהחלון יהיה מלא. לספר הסקיצות הוסיפה טל אלמנט מעולם התפירה – תפר אדום גדול אשר יוצר גריד לאורך ורוחב הדף, ממנו צומחים המחברים, המתלים אשר משמשים לתצוגת התכשיטים. ראוי לציון בעיני הוא המעבר הכמעט בלתי נראה בין התפר האדום לבין חוט המתכת האדום, זה לא מובן מאליו לייצר זרימה הרמונית כזו בין שני חומרים שונים, שיראו כמעט אחד

תכשיטים בעיצוב טל אפרים. מימין טבעת כסף, מודל שנבנה והודפס בתלת מימד, וזרקונים. באמצע תליון משובץ אבני גרנט, ומשמאל סיכה מכסף 925 וכסף טהור בפנים

סיכות עשויות מפליז בציפוי כסף. טל יצרה תבליט בעבודת יד עוד בשלב השעווה, לפני יציקת המתכת. האבנים השחורות- אבני סוורובסקי במהדורה מוגבלת

מה היינו רוצים לראות עוד: להעצים את התחושה של ספר סקיצות על ידי הוספת עוד ועוד דפים, וחיבור הספר לרקע באמצעות התפר האדום במקום מוט המתכת. לדעתי רקע פחות מבריק היה מוסיף גם הוא. מדליק במיוחד: החריגות הקטנות של החוטים והתכשיטים מהגריד הברור והמסודר. לי זה הרגיש כמו הומור בריטי משובח – קריצה קטנה (מאוד) שמתרחשת בשוליים

הדר שרגאי

הציגה את תכשיטיה על רקע המשלב עץ ממוחזר מצופה בטון בטכניקת סטוקו, טכניקה המאופניינת בציפוי, שיוף וחוזר חלילה, כמו פיסול רך על גבי הבטון והעץ. התוצאה חושפת את העץ מבין הבטון הצבוע בגוון תכלכל, בדומה לעבודת העץ שקיימת בחלק מהתכשיטים שעיצבה. הסבר מפורט (קצת) יותר על סטוקו בסוף הפוסט

חלוקת הרקע לארבע פלטות ברקע מאווררת ותורמת לקומפוזיציה, והצבע הבהיר משרה רכות ומשאיר את קידמת הבמה לתכשיטים

מה אנשים נעלו ועוד קצת אווירה

ההגשה הסתימה, ואיפה אני בתמונה הגדולה, או הקטנה

מיד אחרי ההגשה נפגשתי עם חברות

הייתי בהגשה בשנקר, סיפרתי להן, הזמינו אותי לתת ביקורת, ואני לא כל כך אוהבת את המילה ביקורת. כשלמדתי עיצוב בחולון לא נהניתי מכל המעמד הזה של ביקורת. אני חושבת שכולם סובלים מזה ברמה זו או אחרת. אני מחפשת מילה חילופית. חשבתי על פידבק. אבל גם זה לא משהו

מנטורית, את מנטורית, אמרה ניבה

גדול עלי מנטורית אמרתי, מנטורית זה למישהי שלמדה, שיש לה השכלה בהדרכה, הכוונה  של אנשים

אולי דיאלוג עיצובי, שיח יצירתי? לא יודעת, נשאיר את זה כרגע בתור שאלה פתוחה ופרועה. יום אחד אני אבין מי אני ומה תפקידי בליליפוט, ארץ הגמדים והענקים

לקריאה נוספת (ושווה!) על תהליכי עיצוב ויצירה

מהבלוג המקצועי “מיגדלה”, סדרה מרתקת בת שלושה פוסטים על חשיבה עיצובית. הסברים מאירי עיניים על נושא חמקמק וחשוב לפוסט הראשון, הפוסט השני, והפוסט השלישי

וה-טרילוגיה של היצירה, מהבלוג הקסום והמעניין של כרינה וובר , לחלק הראשון, החלק השני, והחלק השלישי

והצצה קטנה אל תהליך עיצוב שלי, עיצוב נעליים עבור חברת נוביק ההולנדית , 2013

מרציםות נוספיםות אשר השתתפו בהגשה ותרמו מהניסיון, הידע והתובנות שלהםן לשיח הער סביב חלונות הראווה

שרון קרן, ראש המחלקה הנוכחי
אורי סאמט, ראש המחלקה הנכנס
בתיה ואנג
יעל אוליאל
אוריאל מירון

וכמובן המנחים גיליאן גולן ויואב מילר

עוד על סטוקו

התיאור המצורף כאן מבוסס על הסבר שקיבלתי מהדר – עוד שניה אני מתחילה לטייח בעצמי 🙂 המילה סטוקו מתארת סוג מסוים של טיח אשר משמש לפיניש (גימור) של פני השטח

השכבה הראשונה בלוחות הכחולים שבחלון ראווה של הדר עשויה עץ דחוס מסוג או.סי.בי. באמצעות העץ יצרה הגר את הקומפוזיציות העיקריות של הלוחות, את המבנה התלת מימדי

מעליו רשת בשילוב שכבה של הרבצה סמנטית (למדתי מלא מושגים חדשים של טייחים!) – טיח גס אשר אפשר לבנות ולפסל בו

ומעליו, מלכת השכבות – הסטוקו! שתי שכבות דקיקות של טיח. לפני שהטיח מתייבש מלטשים אותו עם בד כותנה, תהליך אשר יוצר ברק ומעניק לחלון כולו את המראה הייחודי שלו

ולסיכום התהליך: בסוף ליטוש וליטוף עובדים הכי טוב. תזכרו את זה כשאתם בדרך מארץ הגמדים לארץ הענקים