Earth, wind and shoes – No Land

מה מתי ואיפה: פתיחה של תערוכה כפולה בגלרייה באוניברסיטת תל אביב ‘נדידה’ ו-ללא אדמה

הנוכחים: ד’ ואנוכי, אורחים ואורחות, המציגים בתערוכה ובני משפחתםן. ומשפחה זה נושא שעוד יחזור פה בהמשך

התערוכה ‘נדידה’ מתחקה אחר עבר וסביבה דרך הפריזמה של נקודת המבט של הזואולוג, אוספת וממפה ממצאים ומביאה אותם אלינו כדי להפגיש אותנו עם המציאות הקיימת, ומציבה מולנו את השאלה כיצד הפעולות שלנו היום משפיעים על העתיד, על הטבע

 התערוכה ‘ללא אדמה’ של יונתן גולדמן בנויה כמעין אוסף של פריטים כמו ארכיאולוגיים אשר מתחברים לפאזל בלשי המעניק מבט אל תוך עבר פרה היסטורי ותת ימי או לחילופין אל עתיד חללי וחוץ-גלקטי. התערוכה הציפה אצלי את השאלה מי הם ”’שומרי הסף” של האבולוציה, כיצד והאם אנו יכולים להסתמך על ממצאי עבר, ובעיקר הותירה אצלי תחושה של נסיעה חלומית במנהרת הזמן

ובמסגרת הדואליות של שייכות וגילוי, כך חווינו את הביקור בגלריה גם ד’ ואני. באנו לפגוש משפחה – שרי כראל, אשר הציגה ב”נדידה” ופגשנו והכרנו גם משפחה אחרת, חדשה

המפגש הראשון עם תערוכתו של גולדמן הוא עם אקוואריום גדול בו ספק צפים ספק צומחים אובייקטים בצורת מעוייינים. מקרן המאיר דרך האקוואריום מעצים ומגדיל את העולם התת מימי ומקרין אותו על הקיר שמול הכניסה, ויחד עם סאונד הנלווה למיצג, נוצרת חוויה של צלילה למעמקים. האם אלה מעמקי הים או חזרה לעולם קדום יותר בו קיימים אורגניזמים בראשתיים? התשובה היא בעיני, או בלב המתבונן

המיצג מעורר סקרנות, ותוך כדי השוטטות, או הנדודים בחלל הגלריה, מתגלים עוד ועוד פריטים, אט אט כתב הסתרים מתבהר

בחלל הבא הציג יונתן גולדמן שורה של דמויות, ראשים יצוקים בחומר קרמי כלשהו. כל אחד מהדמויות, מהטורסו, מוקמה על מבנה עץ בעל 4 רגליים דקות, קופסא מלבנית ומספר קרשים. על חלק מהקופסאות הופיעו טקסטים המרמזים על ייעוד הקופסאת – איחסון חומרי נפץ, אבק שריפה וכ”ו, וחלקם כללו רמקולים או גופי תאורה. “שומרי הסף” שם העבוד

חשבתי לעצמי שגם מוסיקה יוצרת “פיצוץ” בדיוק כמו חומרי נפץ

ומכיון שהפריטים המרחפים-צפים באקוואריום שבכניסה זהה לצללית של הדמויות, הקשר בין שתי העבודות היה ברור. “אולי הם שומרי הסף של האבולוציה” תהיתי בקול רם

החלל השלישי של התערוכה של גולדמן הציג מעין הרחבה של השפה, המחשבה או ההוויה אשר הוצגו לפני כן

החלק השלישי והאחרון היווה המשך לרעיונות ולתחושות אשר הוצגו בחללים הקודמים

תמונה ממוסגרת בה מסודרים במעגל פריטים כהים דמויי אבנים וולקניות, צורתן מאזכרת את צורת הראשים של “שומרי הסף” חיזקה אצלי את התחושה של מימצאים ארכיאולוגיים, של איסוף. כמו מסע בזמן עתידי , עבודתו של גולדמן חוזרת לראשית החיים

שעון קיר גדול, מהדהד את הזמן החולף, והקרנה של אור דרך דלי מים יוצרת עין ענקית המוקרנת על הקיר, ספק מבט אל העבר, או אל העתיד. דלי המים ממוקם מעל רמקול המשמיע מוסיקה, צלילים המגיעים כמו מבטן האדמה או הים. העין הגדולה נעה בהתאמה על הקיר. אדוות המים נדמים כטבעות השנים בגזע עץ

אחד הפריטים האחרונים שהוצגו בתערוכה כולל מלל, מעין ‘אתנחתא’ בים שפת הסימנים

False Facts

כתב יונתן גולדמן, כשנה או יותר לפני שאוקספורד בחרו במילים

Post Truth

כמילת השנה של 2016

וטקסט מאת יונתן גולדמן Text by Jonathan Goldman

Facts that are not really fact.

Stories that are false they are true

From the blindness of the ordinary

It seems as if some things

Have been forgotten

…. Blowing the truth

 

וזו דוגמא מצויינת איך אמנות, אמנים, שוליים ועוד הרבה הרבה גורמים מהווים ויוצרים את שפת הסימנים של העתיד, מנבאים טרנדים ומגמות

ואיזה נעליים ראינו ופגשנו בתערוכה

הנועלת: ג’יג’י מילשטיין, בת 83, סבתה של אשתו של יונתן גולדמן, בעלת סיפור חיים עשיר ומרתק, עומדת בראש משפחה ססגונית ויצירתית, ואף עיצבה עבור מלון אינדיגו. ויש לה אינסטגרם פשוט להתעלף. באנו לדבר על נעליים וקצת הרגשנו שפגשנו משפחה, או שבט יצירתי

למעלה, נעליים של טריפן. איכשהו מרגיש מתאים לרוח האנתרפולוגיה והזואולוגיה שעוברת כחוט השני בין שתי התערוכות

וגם: נעליים (מטושטשות:) של

Premiata

והשאר: תמונות של ד’ ושלי 🙂 אני במגפיים של חברת

Shelly’s

ולסיום: מהתערוכה ‘נדידה’,עבודתה של שרי כראל שמיים וארץ

אשר נוצרה מתוך שיתוף פעולה הפקולטה לזואולגיה באוניברסטית תל אביב.  ומתוך הטקסט של התערוכה אשר ניסחה האוצרת אירית טל: “המפגש בין שמים וארץ…מבוסס על שני גופי ידע שהמרכזי מבינהם הוא מחקרו של פרופ’ יוסי לשם מבית הספר לזואולוגיה… מתחקה לשם, באמצעות רדאר, אחר נדידת הציפורים בשמי ישראל. … חקר האקולוגיה של העוף הנודד מוביל את כראל אל ההיסטוריה התרבותית והסביבתית של החולה בטרם ייבוש הביצות של המפעל הציוני, ומגלה יישוב של שבטי בדואים שכל כלכלתם וחייהם התבססו על גומא הביצות

Above: ‘Echo Signatures of Birds’/Part 1, by Sari Carel. Media:  pigment, ink, gauche, pencil, acrylic and water colour on paper.  – I was impressed by the variety of types of colours and techniques Sari used in her work, and the resault

למעלה: מתוך עבודות הראדר של שרי כראל. מתבססות על מחקר זואולוגי , ותוהות על הקשר בין הטבע, אדם, מקום ועתיד

ואם בא לכםן לקרוא על עוד תערוכה שסקרתי מוזמניםות לקרוא על התערוכה ‘סנדרום סינדרלה’ פה, פה ופה

וסקירה נוספת של תערוכת מצבי קיצון – נייר ישראלי” במוזיאון ארץ ישראל, ממש קרוב לאוניברסיטה אפשר לקרוא אצל האופנאית. מומלץ

כל הצילומים בפוסט צולמו על ידי דווה מלמן ועל ידי

:שמחה שאתםן פה, מוזמניםות לעקוב אחר עןד צעדים שלי