הנעליים בוחרות אותי

טיפים, חוויות והמלצות לנשים הנועלות מידה 35

English

זו לא אני שבוחרת אותן – אומרת גיליאן הנועלת נעליים מידה 35, ומוצאת פתרונות יצירתיים כדי לרכוש עבורה נעליים חלומיות ונוחות

מי: גיליאן גולן, חברה טובה, יועצת עיסקית לעסקים שעוסקים בעיצוב, מרצה בכירה בשנקר, ומעבירה קורסים והרצאות בנושא  מיצירה למכירה – מעיצוב לשיווק

על הפרק: גיליאן נועלת מידה 35. צללנו לרזי המידות הקטנות כדאי להבין את גודל הבעיה

בסוף הפוסט: רשימת חנויות מומלצות וטיפים לרכישת נעליים מידה 35

אני: מה זו נעל בשבילך

גיליאן: איפה אני אמצא אותה, איפה יש נעליים שמתאימות לי?? בקיצור- משימה!

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: נעליים מהחלומות. למה? תקראו עוד בהמשך 🙂 נקנו בטריאסט, איטליה, קיץ 2016

אני: נעל אהובה עלייך במיוחד

גיליאן: זה משתנה. אני כל פעם מתאהבת בנעליים שממש מתאימות ומחמיאות לי. זה לא רק העניין של המידה – הרי כל כך מעט נעליים מיוצרות במידה 35 – בנוסף יש קטגוריות שלמות של נעליים שכמעט, אם בכלל, מתאימות לי. סנדלים ומגפיים שעוטפים את השוק – כמו סנדלי גלדיאטור למשל – בדרך כלל לא מתאימים לי כי הן רחבים מדי סביב השוק. בנוסף הרבה פעמים כשיש מידה 35 אלה דגמים בסגנון קצת מבוגר, כמו נעלי ערב, וזה פחות הסגנון שלי

כך שהקושי הוא כפול – למצוא נעל מידה 35, ולמצוא נעל שמתאימה במבנה וברוחב שלה

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: פינת הנעליים בבית של גיליאן. תקרה ונעליים שמתאימות למידה 35

אני: ומה לגבי נעליים בהזמנה אישית

גילי: ניסיתי פעם אחת וזו לא הייתה חוויה מוצלחת. זה לא היה נוח, לא התאים כל כך. ניסינו, תיקנו, שינינו אבל זה לא הסתדר

לא חזרתי על הניסיון, ומאז אני ממשיכה לכתת רגלי בערים שונות בעולם מתוך תקווה לפגוש את חנות חלומותי – מלאה בנעליים מחמיאות ונוחות במידה 35

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: מבט מקרוב על הנעליים של גיליאן. מסודרות לפי קטגוריה

אני: תתארי תהליך קניה של נעל

גילי: אני הולכת לתומי ברחוב, לפתע מתגלה בפני חנות נעליים במלוא הדרה. הנעליים בחנות קורצות לי, אני רוצה לקרוץ בחזרה אבל שניה לפני כן אני נעצרת ובודקת האם יש מידה 35. בדרך כלל אני אפילו לא צריכה להטריח את המוכריםות מכיוון שבתצוגה בחנות מציגים את הנעל הקטנה ביותר במלאי – אם אין 35 על המדפים אין אפילו טעם לשאול

בדרך זו – חנויות, קריצות ושאלות – מיפיתי חנויות נעליים שמשווקות נעליים גם במידה 35. הייתה חנות מצויינת באמסטרדם בשם סינדרלה לא יודעת האם היא עדיין קיימת

חנות נוספת מצויינת היא ג’יאורדנוס בשדרה השניה בניו יורק מול בלומינגדיילס, בין הרחובות 60 ו 61, הם מביאים את כל הדוגמאות, הסאמפלים, שהמעצבים הגדולים מייצרים במידות קטנות. יש שם אפילו מידות 34 ו 33. הנעליים לא זולות, כ 200$-300$ בערך, אבל שוות את המחיר. המעצבים מכינים את הדוגמאות לקניינים במידות כל כך קטנות כי זה נראה יותר טוב מאשר במידות הגדולות

giordanos-shoe-shop-ny-uncoded-steps-shoe-blog-fashion-design

ג’יאורדונס – נעליים במידות קטנות, מס’ 1150 בשדרה השניה בניו יורק, טל’ 212-688-7195

אני, חושבת לעצמי: זה נוגע בנושא קצת בעייתי – הפנטזיה הגברית ל”נשים קטנות”, משהו שאנחנו קצת מתנערות ממנו בעשורים האחרונים. אבל נעזוב את זה כרגע, כי אנשים ונשים בכל גודל מידה וצורה – מן הראוי שיהנו וירגישו נוח בעולם האופנה והמוצרים שמסביבנו

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

Liz Claiborne @ DSW

למעלה: נעליים בעיצוב ליז קלייבורן. חומרים: עור, מייקרופייבר. אהבתי במיוחד: את הצורה של הגפה, את חיתוך הצורות

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: נעליים של נויה. חומרים: עור, טקסטיל

גילי ממשיכה (יש לה מלא מה להגיד על מידה 35! הנושא בוער בה:) בגלל שכל כך קשה לי למצוא נעליים, בסופו של דבר יש לי הרבה נעליים. כי כשאני כבר מוצאת אני פשוט קונה. ויש גם קוטביות -יש לי או נעליים יקרות ב 200$ ויותר, או נעליים זולות ב 10$, מחנויות זולות או אפילו מחנויות ילדים

כל טווח הביניים, הנעליים “הרגילות” שרוב הנשים קונות – לא קיים עבורי. מי שמעצב/ת עבור הקויים המסחריים – אני כמו שקופה עבורםן, אני ושכמותי בכלל לא נלקחות בחשבון בעת תכנון הקולקציה והייצור

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

American Eagle @ Payless

למעלה: נעליים של אמריקן איגל. נקנו בפיילס. חומרים: סינתטיים. אולי: ביטנה מעור – לא הצלחתי לזהות באופן וודאי

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

Fioni@Payless

למעלה: נעליים של המותג פייוני. כל כך אוהבת אותן עד כדי תיקון הרצועה האחורית אצל סנדלר

מקומות נוספים בהם גיליאן מוצאת נעליים

Lord and Taylors

זו רשת הממוצבת גבוה יותר מאשר מייסיס, דומה קצת לסאקס מבחינת המיצוב, וכשיש מכירות סוף עונה המחירים טובים ונגישים הרבה יותר

DSW

התצוגה בנויה כך שקופסאות הנעליים מסודרות זו על גבי זו – כשכל מגדל קופסאות מכיל את אותו דגם בכל המידות הקיימות – ומעל מוצגת נעל אחת, שכמו אומרת לעולם “שופוני” הנה אני כאן, ובזכות הנעל שבראש הערימה את יכולה לדעת מה יש בקופסאות שמתחת. כאשר יש מידות קצה, משמע מידה 35 ו 42 למשל – הקופסאות שלהן מסומנות בנקודה. כך אני יכולה לזהות בקלות שבערימה הזו אולי יש את המידה שלי! אז כן….. אני עוברת שורה שורה בחנויות הענקיות האלה, ובכלל לא מסתכלת על הנעליים, אני מסתכלת רק על הקופסאות ומחפשת את הנקודה

כשסוף סוף אני מוצאת קופסא שבה יש נעליים מידה 35 אני מרימה את המבט ורואה איזו נעל זו. כך למשל קניתי את הסנדל האדום. הרמתי את המבט מהקופסא עם הנקודה ואמרתי “וואלה, סנדל אדום, יאללה, מגניב, לקחתי”, בכלל לא חשבתי או חיפשתי סנדל כזה. בדרך זו, אני קונה לעצמי כל מיני הפתעות, נעליים וסנדלים שבכלל לא דמיינתי או פינטזתי שאנעל

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה, הלכה בעקבות נקודות הקסם: סנדל אדום מידה 35 של גיליאן. חומרים: גפה עור, ספידה סינתטית, פלטפורמה בציפוי שעם

טיפ נוסף לקניות, בארצות הברית וכנראה שלא רק שם: ככל שאני קונה יותר זוגות אני מקבלת הנחות יותר גדולות, 30%-40%

ועוד בעולם: במזרח הרחוק הכי קל לי לקנות, אבל לא הייתי שם כבר כמה שנים. במייסיס אני בדרך כלל קונה כמה זוגות בקניה אחת. אני יכולה לבלות שם 3-4 שעות בחיפושים, אבל אני יודעת שהקניה הזו מסדרת אותי לשנה הקרובה

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

Above: Dexflex Comfort, bought at Payless

בארץ אני קונה בדרך כלל באלדו, בזארה קידס ולאחרונה הבת שלי שמה לב שיש מידות 35 גם ברשת 24/7

אלדו – זה פחות הסגנון האישי שלי אבל עדיין מוצאת שם , בדרך כלל מחכה לסוף עונה

בזארה קידס אני קונה לרוב את הדגמים השטוחים שלהם, שם לפעמים אני אפילו מידה 34

 %d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: נעליים של 24/7. חומרים: עור, ניטים, סוליה מוזרקת פוליאוריתן

נקודה למחשבה: הנעל עשויה ללא תפירה כמעט – למעט תפר אחד ברצועה האחורית. מיעוט התפירה מוזיל את עלות הייצור, לכן לא ברור לי למה לא מצאו פתרון אחר וויתרו על התפירה

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: תפר אחד בלבד. לא ברור לי למה לא השתמשו שם בניט – בדומה לחיבור הקיים בסנדלים תנ”כיות למשל

אני: נעל שאת חולמת עליה

גילי: בסופו של דבר אני מפנטזת על משהו פשוט – מגף בגובה הברך, שיושב על טוב, קלאסי, עקב קטן ונשי בערך בגובה 4 ס”מ, עשוי היטב מחומרים איכותיים כך שיחזיק למספר עונות

אני: מגף בייסיק, בסיסי, קלאסי

גילי: כן, עבורי זה חלום

אני: סיפור על נעל מיוחדת עבורך

גילי: לפני כמה חודשים נסעתי לתחרות

ITS

כמלווה של טטיאנה לובונובה אשר השתתפה בתחרות מטעם שנקר ואף זכתה במקום הראשון. התחרות מתקיימת אחת לשנה בטריאסט, באיטליה

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90למעלה: גילי וטטיאנה בטריאסט, איטליה

יום לפני ערב התחרות אמרתי לעצמי שאני רוצריכה (רוצה+צריכה) למצוא נעליים שיתאימו לחצאית ולשמלה שקניתי יום לפני כן. שתביני, גם בגדים קשה לי למצוא, וידעתי שהסיכויים למצוא נעליים שמתאימות גם לי וגם לבגדים, לא גבוהים. וכנגד כל הסיכויים – זה קרה! מצאתי נעל סירה על עקב בצבע זהה לאחד הגוונים שהיו בחולצה. ובחנות נוספת, מצאתי ז’קט תואם. זה היה פשוט יום מלא בהישגים והפתעות – ארבעה פריטים מארבע חנויות שונות, כולם מתאימים זה לזה ומתאימים לי!

אני: ממש חמסה, מחומש המזל, ארבעה פריטים וגיליאן אחת במרכז

גילי: וזה הזמן לעוד טיפ – יותר קל למצוא נעליים מידה 35 בדרום איטליה מאשר בצפון איטליה, מכיוון שבצפון האנשים יותר גבוהים וגדולים

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

Above: Shoes by La Nouvelle, jacket by Pimkie, Skirt by Motivi

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

נעלי המזל של גיליאן, נקנו בטריאסט באיטליה

אנחנו ממשיכות עם זכרונות ומסעות בזמן

אני: זכרון ילדות שקשור לנעליים

גילי: אני זוכרת שהיתה אופנה של נעלי סניקרס עם סוליות צבעוניות, אלה היו נעליים של גלי, וסבא שלי, שהיה לו מפעל לייצור גומי, ייצר עבורם את הסוליות

אני: לסבא שלך היה מפעל גומי?? מה, איפה, מתי, איך קראו לו

גילי: מפעל תגל, בעכו.  ויש לי עוד זכרון: סנדלים שהיו בעצם סוליית גומי דרכה השחילו שרוכים אשר נקשרו סביב הרגל והשוק. ואפשר היה להחליף את השרוכים ולשים כל פעם צבע אחר

אני, חושבת לעצמי: זה קצת מזכיר את החופש שגיליאן הייתה רוצה היום בבחירה של נעליים

%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99_%d7%a0%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%93_%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92_%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99_%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_

למעלה: סנדל ילדות שעיצבנו בנעלי נמרוד ב 2012 עם שרוך מתחלף

אני: וילדות מזכיר לי את הבנות שלך

גילי: כרגע שתיהן גם מידה 35 ואני מקווה שהן יגדלו ולא ישארו במידה הזו משתי סיבות

אני: אני יכולה לנחש למה

גילי: קודם כדי שלא יצטרכו להתמודד עם “הסיוט” הזה, של מידה 35 בעולם המייצר נעלי נשים החל ממידה 36

אני: וגם כדי שלא ינעלו לך את הנעליים

גילי: בדיוק

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: צילום שצילמתי את גיליאן בעת ההריון הראשון, בתקופה בה הכרנו לראשונה. היום הבת של גילי בת 15 ונועלת מידה 35

אז אחרי שביקרתי בבית “משפחת 35” בית בו גרות שלוש נשים יפות ויצירתיות

כולן מידה 35 (כרגע, עד להודעה חדשה:) נשארתי עם מלא מחשבות על נשים קטנות שהן בעצם גדולות. וצעדתי חזרה לביתי בצעדים במידה 38. שישי אחר הצהריים, העיר נרגעת, עושה עימי חסד

להדפיס ולשמור

%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-35_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99

יש לכן עוד טיפים והמלצות לנשים שנועלות מידה 35? נשמח לשמוע

ובקשה לקוסמוס (ולמעצביםות שחיים בתוכו 🙂 בבקשה תייצרו יותר נעליים מידה 35! ועם מידות רוחב שונות

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

 

 

מטא נעל – סילואטות של אור

בעקבות תערוכת סנדרום סינדרלה – שלושה ראיונות עם שלוש יוצרות ואין ספור נקודות מבט

English

עידית ברק

מעצבת אופנה ומרצה בכירה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר

שבע שנים לקח לעידית ברק לעבד את הביקור שלה במקדש הנעליים

Shoe Salon Bergdorf Goodman

לאובייקט מעוצב המבטא את הדואליות העזה שהיא חוותה באותו הביקור

ברגדורף גודמן שבשדרה החמישית בניו יורק הינו היכל נעליים יוקרתי אשר ‘זורק’ את הנכנס או הנכנסת בשעריו לזמן אחר ולמימד אחר

בסלון אשר נפתח לראשונה בשלהי המאה ה 19, הזמן כאילו קפא מלכת, אך התשוקה והיופי רלוונטים ודרמטיים כתמיד

Embed from Getty Images

אני נועלת רק נעליים שטוחות ונוחות – מספרת עידית – ולמרות שאני מודעת לקסם שנעלי העקב מטילות על נשים, עדיין הרגע ההוא מול נעלי לבוטין בהיכל הנעליים הפתיע וטלטל אותי. אמרתי לעצמי  –  וואו, אני חושקת בזה בצורה בלתי נשלטת

מדדתי אותן. בקושי יכולתי ללכת איתן, ועדיין התשוקה לנעליים הציפה אותי

בסופו של דבר לא קניתי אותן

אני חושבת שנשים מתייחסות לשיקולים של נוחות ונחשקות ביחד. כל אחת יוצרת את התמהיל, את התשובה האישית שמתאימה לה – עד כמה אני מוכנה לסבול בשביל היופי הזה? יש שיהיו מוכנות לסבול מעט מאוד אם בכלל, ויש שירצו לנעול נעליים נחשקות למרות שאינן נוחות – בגלל שהנעליים עונות לאותה תשוקה שחוויתי גם אני באותו ביקור

Embed from Getty Images

אנחנו רוצות להיות בריאות ככל שאפשר, אך בנסיבות מסויימות בוחרות במידה מבוקרת של נכות – על מנת לתת מענה לרצונות אחרים שלנו, להראות סקסית, להיות נחשקת, להאריך את הגוף, להכניס את הגוף למתח מסוים אשר יוצר ריגוש

בעבודה שעידית הצגיה בסנדרום סינדרלה היא רצתה להתחקות אחרי הקוטביות שבסטילטו – הבעייתי והיוקרתי – וליצור בינהם מפגש פיסגה

 קבי-הסטילטו שהציגה הנוגעות בנושא באמצעות הומור שחור עם עיטורי זהב: סוג של נכות אבל נחשקת בטירוף

Uncoded-Steps_Shoe_Blog_עידית_ברק_שלי_לואיס_סנדרום_נעלי_קביים_3
הדמיה ממוחשבת של קבי הסטילטו בעיצוב עידית ברק

הקביים מתכתבים עם מאפיינים המזוהים עם נעליים בעיצוב לובוטון, המעצב נעלי עקב יוקרתיות בעלות  תחתיות סוליה בצבע אדום. הקביים עשויים עור שחור מבריק תפור ביד, וחלקו הפנימי צבוע אדום עז. סוגרי הפרפר שעל הקביים מצופים בזהב 24 קראט

Uncoded-Steps_Shoe_Blog_עידית_ברק_שלי_לואיס_סנדרום_נעלי_קביים_2

למעלה: קביים בעיצוב עידית ברק, פרפרי זהב סוגרים פינה שחורה. צילום: שלי לואיס מתוך התערוכה

הקביים פורקו וחוברו מחדש בעבודת נגרות

חלקו התחתון של הקב עשוי מחתיכת עץ זרה אשר חוברה לחלק העליון והמקורי של הקב, מעשה ידי אומן כך שהמעבר בין החלק המקורי לתוספת אינו ניכר

תחתית הקב המעוצב, החלק אשר נוגע בקרקע, הינו קטן מאוד, באורך ורוחב 12 מ”מ בלבד, ואליו מודבק גומי קשיח אשר משמש כבסיס גם בנעלי עקב אמיתיות

יצירת הקב, אשר עובר טרנפורמציה לאורכו מאביזר רפואי לנעל עקב, נעשה בשיתוף עם המעצב התעשייתי יניב קדוש. יחד פירקו והרכיבו את הקב על מנת לשלב את שני העולמות לכדי אובייקט הקורא תיגר על תפיסות מקובלות של נוחות, נכות וסקס אפיל

Uncoded-Steps_Shoe_Blog_דית_ברק_שלי_לואיס_יניב_קדוש_נעלי_קביים_
יצירת קבי-הסטילטו, בשיתוף עם המעצב התעשייתי יניב קדוש

דנ”א וורוד עם נצנצים

שלי: האם הכרת את המושג סנדרום סינדרלה לפני התערוכה

עידית: כן. המתח בין ילדות לנשים, והמתח בין נשיות מנקודת מבט שובינסטית לבין נשיות מנקודת מבט פמניסטית מעניין אותי. איפה מתרחש המעבר בין הדמויות האלה, איזה מהן, ובאיזה אופן הדמויות האלה קיימות בי ופועלות בתוכי בחיי היום יום

אני פמניסטית, ניפצנו את התפקידים אשר כביכול מיועדים לגברים ונשים. אנחנו הנשים עצמאיות ואחראיות לגורלנו, ועדיין יש בנו מקום אשר ‘תוכנת’ לחלום על הנסיך שיבוא ויתייחס אליך בדיוק כפי שאת רוצה וחולמת. זה מעורר אצלי שאלות כאשה, כאם, כמורה בשנקר

מצד שני אולי יש משהו ב”רצון להיות נסיכה” שהוא מעבר לחינוך? אני לובשת אך ורק שחור, ואת הבת שלי הלבשתי כתינוקת בבגדים מונוכרמטיים בלבד. ועדיין, כשהיא הייתה בת שלוש היא באה אלי ודרשה ללבוש רק שמלות מסתובבות ואמרה לי שהצבע האהוב עליה הוא וורוד. היום דרך אגב היא כבר חזרה ללבוש שחור, מביאה נחת לאמא, היא צוחקת

Uncoded_Steps_Blog_Girl's_Pink_Sandasl_נעלי_נמרוד_ילדות_פוקסיה_שלי_לואיס
סנדלים שעיצבתי לנעלי נמרוד ב 2012. תכנון גזרות: נינה אבידן

שלי: כשעבדתי בנעלי נמרוד ועיצבתי נעלי ילדים וילדות, היינו צוחקים שזה כנראה בלתי נשלט, ואולי ילדות נולדות עם דנ”א, גן שכתוב עליו וורוד עם נצנצים

עידית: זה באמת בדנ”א כנראה באיזושהיא צורה, לפעמים אנחנו יכולות להילחם בזה, ולפעמים פשוט לאפשר לנו להיות ילדות קטנות שחולמות להיות גדולות

קטנות או גדולות, נכות או נוחות, סקס אפיל או מתיקות חלומית. מה היא בעצם אותה נעל סטילטו

הראיון הבא מאפשר לנו הצצה לרגע אל מאחורי הקלעים של העקבים

אורית פרייליך : נעלי רנטגן

ומפירוק והרכבה בואו נמשיך לצלול את המרכיבים הסודיים אשר יוצרים נעליים

אורית פרייליך, מרצה בכירה בחוג לעיצוב אופנה בשנקר –  הציגה בסנדרום סינדרלה צילום רנטגן של נעלי עקב שרכשה ב 2006, בליווי פסקול של נכדתה ששרה שיר ילדים על סינדרלה

הנעליים המצולמות הינם שיחזור של דגם משנות השמונים, ומהווים חלק מהסדרה רפליקה שיצר מיסון מרטין מרג’יאלה, סדרה הכוללות העתקים לנעליים ישנות אשר נמצאות אצלו בארכיון, ואף שיחזור של בשמים מן העבר

אורית: הצילום הוא עדות אילמת שמבהירה את הכאב הכרוך בנעילת נעלי העקב. הצילום למעשה מנכיח ומציג מפורשות את הכאב באמצעות הצגת המסמרים ההפוכים הנעוצים בו

זהו ביטוי ויזואלי לתחושות בכף רגל ובגוף, תחושות וכאב מהם לעיתים אנו מתעלמים

בלוג_נעליים_אורית_פרייליך Maison_martin_margiela_Shoe_Blog_Uncodedstoep

למעלה: נכדתה של אורית פרייליך שרה במתיקות אין קץ

ועוד יותר למעלה, צילום רנטגן מאת אורית פרייליך. האם הנעל עוברת פה תהליך פירוק או ריפוי? ואיפה הרופא או הרופאה? ובכלל, מי פה החולה – הנעליים עם המסמרים או אנחנו הכמהות לכל הגובה הזה

אורית: הדיכוטומיה בין הכאב הויזואלי המומחש בשיקוף הרנטגן, לבין מתיקות קולה של נכדתי ששרה את השיר על סינדרלה ומייצגת את קולן של כל הבנות שטרם עלו נעלי עקב כלל – מעמתת את הנשים הבוגרות עם מה שמצפה לבנותיהן בשתיקה של מי שיודעת

רפליקה במהותה הוא שיחזור של דבר אותנטי שהיה קיים בעבר, והוא המקור. תוך כדי השיחזור המדויק שלו השיחזור הופך להיות מקור, וחוזר חלילה עד אין סוף

הבחירה בנעל מסדרת רפליקה – ממשיכה  אורית – יוצרת מעגלים מהדהדים של שיחזורים והעתקים: הנעל של מרג’יאלה משחזרת נעל מן העבר והופכת אותה למקור, כפי שהאישה המחכה לנסיך משחזרת את רעיון הנישואין והבטחת הגאולה הטמונה בהם – טקס  אשר נעשה שוב ושוב מאז הזוג הראשון שהתחתן

Ann_Demeulemeester_Barbi_Fetish_Cinderella_Syndrome_Fashion_Design_Shoe_Blog_Uncoded_Steps_שלי_לואיס_עיצוב

למעלה: מחכה לנסיך? בובת ברבי בין זוג נעליים בעיצוב אן דמולמייסטר בקופסתן המקורית. צילום רנטגן מאת אורית פרייליך

בשיר המלווה את הצילום, נכדתי שרה “סינדרלה שלי היא אוהבת אותי, בקרוב נתחתן ויוולד לנו בן….” המילים הן למעשה מילותיו של הגבר, אשר שר על סינדרלה שלו

שלי: כשהאישה שרה את מילותיו של הגבר, היא למעשה תופסת אחיזה, שותפה לנקודת המבט שלו, אותו מבט אשר משפיע עליה ולעיתים קרובות מגדיר את האישה בעיני עצמה (=עד כמה אני נחשקת, שווה, מה הערך שלי) ובכך היא מחזירה לעצמה את השליטה על דמותה היא

אורית: כן, לשיר באמת יש משמעויות רבות, בדיוק כפי שהצילום מאפשר לי מצד אחד לחשוף רכיבים ניסתרים, ומצד שני מאלץ אותי להעמיק את ההתבוננות בנעליים, בדיוק כפי שרופא בוחן את צילומי הרנטגן ומחפש בהם סימנים. אני למשל גיליתי שהמסמרים שבנעליים שלי עקומים. אני לא יודעת האם היו כך מלכתחילה, או שהתעקמו תוך כדי הליכה

Margiela_Replica_Shoes_Fashion_Design_Shoe_Blog_Uncoded_Steps_אורית_פרייליך

צילום נוסף של נעלי הרפליקה שיצר מרג’יאלה. שפה נסתרת של מסמרים? צילום רנטגן מאת אורית פרייליך

הראיון עם אורית הסתיים. נשארתי עם המחשבה על חשוף ולא ישיר בו זמנית

מצד אחד אורית הזמינה אותנו להתבונן בנעל לאחר שקילפנו אותה משכבות העור והצבע העוטפות אותה, מצד שני היא נותרה מסתורית בעיני המבקרים בתערוכה – הצילום מאפשר התבוננות אל תוך הקרביים של הנעל בזמן שדמותה לא מתגלה בפנינו

ואם אתםן סקרנייםות לראות את השלם על סך קליפותיו ומעטפותיו – מוזמניםות לראות את התשובה במהופך בסוף הפוסט
ולמה במהופך? כי האייטם הבא הוא על נעליים שמטפסות עד מעל הראש

עבודה נוספת של אורית, בשם

C.T. Scan of a Cherub

תוצג במסגרת הפסטיבל לחדשנות שיערך ב 29.9.16 , ותכלול הקרנת וידאו ארט על בתים בשדרות רוטשילד. איזה סוג של צילומים? אני בטוחה שכבר קלטתםן את הכיוון 🙂

הנגטיב של הפוזיטיב – אביגיל טלמור

שיחת הטלפון עם אביגיל טלמור, בעלת המותג

For Those Who Pray

התקיימה בזמן שאביגיל ישבה בסטודיו שלה אל מול נוף תל אביבי הנמשך אל עבר הים, ותפרה באופן ידני פריטים אשר עתידים בקרוב ממש להיכנס לחמש חנויות שונות של קום איל פו

אני תופרת ידנית את כל האובייקטים, מספרת אביגיל. מכל דגם אני מייצרת 15-20 יחידות ועוברת לדגם הבא. כל דגם מיוצר לתקופה מסויימת ובכמות קטנה, למעט 5-6 דגמים שהם “רבי-המכר” שלי, אותם אני מייצרת שוב ושוב

אני לא תופרת קולקציות – אביגיל ממשיכה – אני חלק מאסכולה של אופנה איטית

slow fashion

For_Those_Who_Pray_Black_leather_necklace_Shoe_Blog_Fashion_Design_Uncoded_Steps_שלי_לואיס

שרשרת שאריות עור בטכניקות ייחודיות. מתי? כנראה שעכשיו. בעוד שבוע אולי כבר לא יהיו עוד כאלה למכירה

האובייקטים שלי – ואביגיל קוראת לתכשיטים שהיא מעצבת אובייקטים מכיוון שכך ההגדרה שלהם פתוחה יותר – תמיד עשויים שאריות של עור שחור שאני קונה. זה הופך את עבודת העיצוב והתפירה למורכבות הרבה יותר – לוקח הרבה יותר זמן לבחור שאריות. גם עבודת החיבור בין יריעות העור שכל כך שונות זו מזו, דורשת מיומנות גבוהה ופיתוח מתמיד של טכניקות עבודה חדשות

אקולוגיה חשובה לי כצורת פעולה במובן המהותי של הרעיון, לכן אני בוחרת לעבוד עם שאריות עור

אבל למעשה הערך הראשון אצלי במעלה הוא האסתטיקה האישית שלי

כי האסתטיקה היא הביטוי לאמת הפנימית שלי

הקפדה על אסתטיקה המבטאת את תפיסת עולמי זה הרג ובל יעבור מבחינתי

Avigail_Talmor_Leather_Tube_Bracelet_Shoe_Blog_Uncoded_Steps_שלי_לואיס
אובייקטים מעור וידיים שמספרות המון, עיצוב אביגיל טלמור

אחרי שנכסתי “לראש” של אביגיל (תרתי משמע במקרה הזה ?:) יכולנו לדבר על האובייקט שהציגה בסנדרום סינדרלה

שלי: האובייקט מתכתב עם פסל החירות, מאיפה הגיע הרעיון, ההשראה

אביגיל: אני גם ציירת, כך שהייתי חצי שנה בניו יורק ב

residency

, בזמן שהייתי בניו יורק דמות פסל החירות ריתקה אותי. המגדר שלה לא ברור: מצד אחד היא נראית אישה, מצד שני הלסת של גברית. היא עטויה מלבושים אשר מטשטשים את קווי המתאר של הגוף כך שלא ברור כל כך האם זו אישה או גבר

מגדר מעניין אותי, וביצירה אני מונעת מהפילוסופיה שמאחורי הדברים

כל עשייה מגיעה מאידאולוגיה פנימית, לכל פעולה יש סיבה מאחוריה

אביגיל_טלמור_עיצוב-גותי_בלוג_נעליים_שלי_לואיס_Uncoded-Steps_Shoe_Blog_For_Those_Who_Pray_2

Head over Heels; For Those Who Pray

מתוך התערוכה סנדרום סינדרלה. צילום: גיא גולדשטין

אביגיל_טלמור_עיצוב-גותי_בלוג_נעליים_שלי_לואיס_Uncoded-Steps_Shoe_Blog_For_Those_Who_Pray_1

טכניקות עבודה ופילוסופיה שעובדת שעות נוספות: אביגיל טלמור. צילום גיא גולדשטיין

אביגיל ממשיכה: לעטרת הראש של הפסל יש עוצמה: הוא מורכב משבע קרניים אשר פונות לשבעה קצוות תבל, המסר של הפסל הוא שהחירות יוצאת ופונה לכל עבר, לכל פינות העולם

באובייקט שעיצבתי לתערוכה אני מהדהדת את המסר הזה מנקודת עולמי כמעצבת אופנה – הבשורה האופנתית אשר יוצאת מניו יורק

והבשורה שלי היא הגדרה פתוחה ורחבה לאסתטיקה גותית

למה פתוחה? מכיוון שזה קודם כל עניין של שילוב, הדרך בה כל אחד ואחת משלבים את האובייקט שעיצבתי עם הסגנון האישי שלהם

אביגיל_טלמור_עיצוב-גותי_בלוג_נעליים_שלי_לואיס_Uncoded-Steps_Shoe_Blog_For_Those_Who_Pray_3

בתמונה למעלה: בת כורה הפחמים מאת אביגיל טלמור – גותיקה אפריקאית בבטן האדמה? צילום: פאבל בולו, איפור ושיער: רפית נוי למאק,דוגמנית: נועם שוהם

אביגיל: וזה מזכיר לי ראיון שקראתי עם לי אדלקורט אשר הוזמנה להרצאות על הקצב הגובר של תחלופת טרנדים. לי אדלקרוט הסכימה להגיע בתנאי שתוכל לסתור את הטענה הזו. במפגש היא החליפה את הבגדים של האנשים זה עם זה, בגדים ישנים ובגדים חדשים כאחד ויצרה שילובים שנראו חדשים ומעניינים. מתוך הם ניתחו והבינו ביחד שגם בגדים שנרכשו לפני שנים נחשבים מודרניים, המראה והסגנון בעיקר מבוססים על שילוב, ופחות האובייקט המסוים

אני יוצרת דגמים שהם רב תרבותיים, מצד אחד הם נראים גותיים, מצד שני הם נראים מאפריקה. הכל שאלה של הקשר, עם מה ואיך את לובשת, עונדת אובייקט או דגם שעיצבתי. אובייקט נתמך בהקשר, בקונטקסט, כדי להיטען במשמעות

שלי: זה מזכיר לי ציטוט של רולאן בארת’ על נעליים שאמר שנעל איננה רק נעל, פריט לבוש איננו פונקציונאלי נטו, מכיוון שאינו נמצא מחוץ לתרבות

ומישל פוקו אמר משהו דומה לגבי מיניות: המין אינו נושא בתוכו אמת חבויה, אם יש לכל אחד מאיתנו אמת חבויה , פרטית ואותנטית הנוגעת למיניותו, היא הושתלה בו על ידי מנגנונים חברתיים

למעשה, הפעולות שלנו נעשות תמיד בקונטקסט תרבותי, להגיד שעשיה כלשהי היא נטו העשייה עצמה, היא לחטוא לאמת שמסביבה – המציאות, התרבות, ההקשר

אביגיל: נכון, גם בציורי ביתני השמירה שלי מתעוררת שאלת ההקשר: האם זהו ביתן שמירה בכניסה לחניון, או במעבר גבול, או בכניסה לכלא? הביתן נטען במשמעויות בהתאם לסביבה בה הוא ממוקם

Avigail-Talmor_CheckPoint_no3_Art_ Painting_Shoe_Blog_Uncoded-Steps_שלי_לואיס
צ’ק פוינט # 3, מאת אביגיל טלמור

אנחנו עוזבות לרגע את ההקשר הרחב וחוזרות לדבר על הפרטים המאפיינים את פריט הראש שאביגיל עיצבה

ממבט ראשון, מרחוק, נראה שהאובייקט הוא עטרת שחורה לראש, אך ממבט מקרוב רואים את החלקים השונים, התפרים הגסים והעדינים בו זמנית אשר מאחדים את העקבים לכדי מעגל

אביגיל: למעשה אני יוצרת סילואטה, צללית, אני מתייחסת לאובייקט כנגטיב ולא כפוזיטיב – אני לא עסוקה באבנים ויהלומים אשר יעטרו את האובייקט, אלא בצורתו הכללית, בהשפעה שהוא יוצר על הגוף. בדיוק כפי ששבעת הקרניים שקיימות בפסל החירות ובדגם שעיצבתי משנות את צללית הראש באופן דרמטי. זהו איננו עיטור, אלא שינוי מהותי במבנה ובפרופורציות

הראיון עם אביגיל הסתיים. חשבתי לעצמי שכפי שאביגיל יוצרת אובייקטים שהם צללית בעלת נוכחות משמעותית על הגוף, כך גם הבחירה בעור שחור בלבד – היא כמו הסילואטה הרעיונית שלה. היא הגדירה לעצמה גבולות גיזרה אפלים עם עומק ויופי אין סופיים

ולסיכום – נעל הרפליקה של מרג’יאלה. למה היא עומדת עלה הראש? כי זו חידה, וגם כי פה זה הכי הגיוני

Margiela_Shoe_Blog_Uncoded-Steps_Replica_Shoe_Orit_Freilich_Fashion_Designer_Shenkar_School

נעלי רפליקה בעיצוב מייסון מרטין מרג’יאלה. צילום אורית פרייליך. מהדהדות רעיונות וחלומות כאן אל תוך ההווה

   לקריאה נוספת על התערוכה הפוסט המתאר את ערב הפתיחה ופוסט ראיון עם יערה קידר אוצרת התערוכה

תערוכת “סנדרום סינדרלה” מוצגת עד סוף אוגוסט בגלריית החווה בחולון

אני אשמח (מאוד) לשמוע ולקרוא את תגובתכםן, מוזמנים לכתוב, לספר ולשתף בסיפורים אישיים שקשורים לנעליים ושאר זכרונות וחוויות

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

אוצרת הסטילטו שהתחתנה יחפה

English

פער. רווח. מחסור. תשוקה. כמיהה

הסטילטו ממלא את כל החלל הגועש הזה

שמונה ס”מ של תשוקה

עשרים ס”מ של כמיהה לגובה

ארבעה ס”מ של לרצות עוד

גם אני רוצה עוד

להציג. ליצור

להיות מוצגת אולי?

אז הנה אני, כותבת בלוג

מילים שעוטפות רעיונות, אנרגיה לא מתפרצת אשר זולגת אל הדף במקום אל חלל התצוגה שבגלריה

COLLECTE טל דרורי ואסף שם טוב _Fetish_Stiletto_Fashion_Blog_Uncoded_Steps_שלי-לואיס
הרווח שבין אלנטיות לכאב, עיצוב טל דרורי ואסף שם טוב, 2006

בתמונה מעל: רעיונות ונעליים: האם אפשר לנעול את הנעל או שהנעל נעולה

כששמעתי לראשונה על סנדרום סינדרלה

לשניה  נעתקה נשימתי

ואז נשמתי לרווחה

אני לא שם – צעק איזה קול עלום בראשי

אני מעצבת עבור חברות אחרות

לא יצרתי עד כה קו אישי עם אמירה ברורה וחדה

אבל

יש לי את כאן

את המקום הזה

הבלוג, אליו זורמת אותה אנרגיה

אשר לא תמיד מנותבת לחומר, אובייקט, גובה

עקב, עור, דבק, מסמרים ונוצות, צבעים וצורות

אור קולקר_בצלאל_תערוכת_סטילטו_סינדרום_סינדרלה_Stiletto_Fashion_Design_Foowear_blog_Uncoded_Steps
עבודה אל תוך העור – בין השכבות בעיצוב אור קולקר, בצלאל, צילום דפנה רנרט

התשוקה לגשר על פער, על הבלתי מושג

קיימת גם בסיפורה של יערה קידר, אוצרת התערוכה

שמזה שנתיים לא נועלת סטילטו לאחר נפילה מלאת הוד, הדר וכאב מנעלי עקב

יערה תלתה את העקבים ועברה לחגוג את החיים

בשטוח

מגע ברור עם הקרקע – סוג של אמינות

יציבות ונוחות

הם הנר לרגליה כעת

אך טיבם של רעיונות ותשוקות לא לנוח ולא לשקוט

והעיסוק האינטלקטואלי והיצירתי באוצרות של סינדרום סינדרלה

סיפק ליערה את מנת הדרמה והקסם לה היא זקוקה כמו אוויר לנשימה

מאיה_מימון_פרידמן_הגילדה_ביהס_לעיצוב_נעליים-Footwear_Design_School_Blog_Uncoded-Steps_Stiletto_Cinderella
מאיה מימון-פרידמן, תמימות מדממת, הגילדה, 2016

דרמה? תמימות מדממת, עיצוב מאיה מימון-פרידמן, ביה”ס הגילדה. “כשהתחלתי לחקור את הקוסם מארץ עוץ, גיליתי שדורותי המצטיירת כדמות של ילדה תמימה יוצאת למסע הרג על מנת לשוב לביתה” – מספרת מאיה אותה אני מכירה מקורס טרנדים שלימדתי בגילדה. “נזכרתי בתמונה מרתקת ומפחידה בו זמנית, שצילמה הצלמת בריט בנטין, אשר נחקקה בזכרוני”. בריט בנטין מחפשת ומאפרת ילדים כדמויות מפחידות מסרטים, בודקת את גבולות התמימות והפחד בילדות ובחיים

הראיון עם יערה קידר

נדחק אל תוך לוח הזמנים העמוס שלה בעת ביקורה בארץ

שעה לפני פתיחת התערוכה

מסביב הצוות עדיין עומל על סידורים אחרונים ואירגון הגלריה

ויערה, המנצחת על כל האנסמבל הזה, מפנה מזמנה כמה דקות יקרות מפז לשוחח איתי

שלי: רגע שבו נעל סטילטו שלך הפכה עבורך ליותר מנעל, רגע שקרה בו משהו מיוחד

יערה: התחתנתי יחפה! לא היה לי נוח בנעלי העקב שנעלתי, וכמה דקות לפני החופה הורדתי את העקבים, למורת רוחה של אימי
אני: הקדמת את ג’וליה רוברטס 🙂

Embed from Getty Images

בתמונה למעלה: ג’וליה רוברטס אשר הסירה את נעליה לפני שעלתה על השטיח האדום בפסטיבל קאן האחרון ביטאה, בדרך זו, את תמיכתה במחאה נגד הדרישה שנשים יינעלו נעלי עקב – אם במקומות עבודה ואם בפסטיבל קאן

שלי: כשעובדים על פרוייקט יצירתי ישנו רגע של “קליק”, רגע של קסם, שמבינים משהו שלא יכולנו להבין בהתחלה. האם היה לך רגע כזה בתהליך העבודה על התערוכה, ואם כן – מה היה בו ברגע הזה

יערה: כשהתחלתי לא ידעתי איזה נושאים ותכנים יעלו בתערוכה. הפניה למעצבים הייתה מאוד פתוחה, אמרתי להם “תתייחסו לנושא בכל דרך שנראית לכם – תהיו ביקורתיים, או לא ביקורתיים, תגידו שסטילטו זה מדהים או לחילופין שסוף העולם קרב – תעשו מה שבוער לכם” הגיעו עבודות מדהימות מבצלאל, משנקר, מהגילדה שעשו תחרות

באופן טבעי נוצרה חלוקה הרמונית לנושאים, ואז הבנתי שיש בסיס לתערוכה, שיש מסלול, וכך נוצרה החלוקה לארבעה נושאים בתוך התערוכה

החדר הוורד המתייחס לאגדות ילדים, האם האגדות אכן מתוקות כפי שהן נדמות לנו

החדר הירוק המציג נעליים הלוקחות את המושג גובה לגבהים חדשים

החדר הלבן המפגיש אותנו עם הפן האמנותי של נעליים, איפה מסתיימת הנעל ומתחילה האמנות

והחדר השחור – חדר הפטיש הבוחן את הכאב והכוחניות שקיימים בנעליים

Kobi_Levi_Flamingo_Shoes_blog_uncodedSteps_תערוכת_סנדרום_סינדרלה

החדר לבן, הנעל וורודה. נעל פלמינגו בעיצוב קובי לוי. חומרים: עץ, עור, מתכת. צילום: שי בן אפרים

מור כפיר La Petite Sirène Cinderella_Syndrome_Shoe_blog_Uncodedsteps_שלי-לואיס

דבק ודגים, נעל בעיצוב מור כפיר. צילום: ארנסטו אייזנר

נורמן ובלה_ Cenerentola Nostra טל ארבל ואלסנדרו בריגנטי_בלוג_נעליים_3D-Footwear_Design

החדר הירוק. סנדל “סינדרלה שלנו” בעיצוב טל ארבל ואלסדנרו בריג’נטי למותג נורמן אנד בלה. חומרים: שרף, הדפסת תלת מימד. צילום בר שריר

Alexandraa copy

 החדר השחור, “להכנע לקונסטרוקציה”, עיצוב אלכסנדרה רודשטיין לבצלאל

שלי: האם זיהית מאפיינים ישראליים שעלו תוך כדי עבודת האוצרות, או שהתכנים הם בעיקר אוניברסאליים, גלובאליים?

יערה: אני חושבת שלכולם היום, כלומר כל מי שמחובר לתרבות פופולרית מערבית, יש תפיסה גלובלית לגבי נעלי עקב

זה נכון שבישראל יש חיבה גדולה מאוד לנעליים שטוחות, אבל בכל זאת ברוב האירועים היום גם בארץ תראי כמות לא מבוטלת של נשים בנעלי עקב

יחד עם זה אני חושבת שבגלל שזה לא משהו שנשים נועלות כאן ביום ביום, ותרבות הלבוש שלנו קצת יותר קז׳ואלית, אז גם למעצבים קל יותר לראות בנעל הזו אובייקט, מאשר פריט לבוש, ולנטרל ממנו את אלמנט הנוחות והלבישות ולהתמקד בעצם בצד האמנותי שהנעל מאפשרת להביע דרכה

Hat-Shoe_For-Those-who-pray_Shoe-blog_Cinderella-Syndrome-Stiletto

סוריאליזם במיטבו. עבודות של אביגיל טלמור ותמי בר-לב שהוצגו בתערוכה. מתכתבות עם סמלים אייקונים כמו הכובע שעיצבה סכיפרלי ופסל החירות

מימין למעלה ובכיוון השעון: עיצוב של אביגיל טלמור, אלזה סכיפרלי, תמר בר-לב ופסל החירות בכבודו ובעצמו, בתהליך ההתהוות וההרכבה

אני : נעל סטילטו מהאוסף הפרטי שלך שאהוב עליך במיוחד

יערה: לא סטילטו אלא פלטפורמות של פראדה בגובה 20 ס”מ מהקולקציה היפנית, 2013. גם איתם יש לי יחסי אהבה ופחד, וכרגע לא מעיזה ללכת איתם, אולי אחזור לנעול אותם בעתיד

שמונה דקות הראיון חלפו ביעף

ראשוני האורחים כמעט והתחילו להגיע. יערה היתה עסוקה בליישר פינות נסתרות של שילוט ופרטים נוספים – דייקנות ופרפקציוניזם אשר לדבריה גם הוא מסב לה הנאה מרובה. כי בנעליים כל מילימטר קובע והשמיים הם הגבול
נשארתי עם מחשבותיי – האם ואיזה נעלי סטילטו, או עקב, עיצבתי אני בעבר

שלי_לואיס_Uncoded_Steps_innovative_footwear_Shoe_Blog_Fashion_design
קונספט. ציור שלי לואיס
שלי_לואיס_בלוג_נעליים_בי_יוניק_סטילטו_Uncoded_Steps_תערכה
סנדל, אבטיפוס. עוצב עבור בי-יוניק
Uncoded_Steps_שלי_לואיס_בלוג_נעליים_עיצוב_נעלי_עקב_תערוכת_סנדרום_סינדרלה
עיצוב עבור חברת בי-יוניק, קיץ 2014

לקריאה נוספת על התערוכה הפוסט הקודם המתאר את ערב הפתיחה

תערוכת “סנדרום סינדרלה” מוצגת עד סוף אוגוסט בגלריית החווה בחולון

אני אשמח (מאוד) לשמוע ולקרוא את תגובתכםן, מוזמנים לכתוב, לספר ולשתף בסיפורים אישיים שקשורים לנעליים ושאר זכרונות וחוויות

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

שנקר – בגובה הדשא

תצוגת האופנה של שנקר שהתקיימה בשלהי יוני בהאנגר 11 בתל אביב

הייתה מפגן של צבע ודרמה, פרטים ותפרים, שבירה ובניה של מיתוסים ופרופורציות

הדשא שמחוץ לאולם התצוגה דמה לרגע לכוורת של תעשיית האופנה

עמוסה מעצבים, צלמים, סטייליסטים ושאר אנשים יצירתיים

Uncoded Steps Shenkar Fashion שנקר תצוגת בוגרים 2016
צילומים: רפי דלויה

למעלה: הקולקציות של אלינה ינובר, עמיר מרק, אלעד קרין, דיה דוידובסקי, חמוטל בורוכוב, אילן פלג, ענבל וויס, קיאן פרקפורט, לידר אביטאן, מור מדינה, מיל ברוש, ניב קרן, רני ווינשטיין, שיינה מייהיל, שירן אפרתי, ולרי שימחוביץ

אישי. סיקור מקצועי בהמשך

מי אני ומה אני בתוך הקהל הזה – השאלה הזו הדהדה בראשי

הערב עצמו היה מרתק, מרגש, כ”כ הרבה השקעה בדגמים ובעיצוב

ואני משתבללת לי מאחורי המצלמה. ותוהה

התצוגה הסתיימה

חזרתי, נסעתי, המשכתי

הלכתי לפגוש את א’ בבר

הגעתי במבטחים

הרגשתי לא בנוח – הרגשתי  אוקוורד – סיפרתי

הלכנו מהבר, נסענו הביתה

המשכתי להיות מקופלת ומוטרדת קצת, וגם משועשעת

התחלנו להסתכל על התמונות המצולמות

לילה, מקרן, אימג’ ועוד אימג’ בועט ומתגלגל לנגד עיננו

א’ מתלהב, מהתמונות, מהעיצוב

אם הייתי בימאי הייתי לוקח מישהו משנקר שיעצב לי את כל הבגדים בסט – אומר א’ השחקן

אלה בגדים מהעתיד! – הוא מכריז

המילה ‘עתיד’ מתניעה אצלי את ההווה

הרגשתי שיש לי את זה, הערב התחבר, יש לי סיפור, יכולתי לכתוב את הפוסט הזה

לילה טוב

דשא? יש גם גמדים

רועי דרהי – הצבא לשחרור גמדי הגינה

תנועה שהחלה לפעול בשלהי המאה העשרים, והיא יוצאת כנגד הראוותנות של גינות הנוי. חברי התנועה מתגנבים בלילה משחררים את גמדי הגינה ואפילו שולחים לבעליהם תמונות של הגמדים ומבקשים כופר כן, קונדסות במיטבה. רועי יצר הצלבה בין גמדי הגינה לבין חיילים גרמניים, שם יוצרו גמדי הגינה לראשונה באופן תעשייתי בשנות ה 30 של המאה הקודמת, ולמעשה בכך מצטרף לסרטים ויצירות אשר מתייחסות לדמות החייל באופן קומי – גבעת חלפון אינה עונה ואפס ביחסי אנוש, למשל

Roei_Derhi._Shenkar_2016._Uncoded-Steps-Shoe-blog
רועי דרהי. צילום רון קדמי

רועי הציג מגפיים שהופכים למכנסיים – פרשנות לגטקעס שלובשים החיילים מתחת למדים, נושא שמסתמן כמגמה מתפתחת, דוגמת המגף שריהנה עיצבה בשיתוף עם מנולו בלאניק – בדיקה ושבירה של גבולות מוכרים: מי אמר שהמגף צריך להסתיים בברך? עוד על גמדים וענקים בפוסט הקודם שכתבתי על שנקר. וכתיבה נוספת על כוח, שליטה וחופש בפוסט על לידר אביטאן כאן

אמילי, גנבת גמדים עם סטייל

Uncoded-steps-shoe-blog-gnome,france,,amélie,cinéma-
התמונה מכאן

הקולקציה של שיינה מייהיל – מטען

עוסקת בסיפור המשפחתי ושואבת השראה מסיפור ההגירה של סביה: מקוריאה ליפן, וממזרח אירופה לארצות הברית

Shayna_Myhill._Shenkar_2016._Photo_Ron_Kedmi_(2)_cr_cr
שיינה מייהיל-מטען. פרט מתוך צילום של רון קדמי

בשיחה טלפונית שעשתה סיבוב מהיר סביב כדור הארץ, סיפרה שיינה שהנעליים הינם פרשנות אישית וחדשה למגביה הנעליים שנעלו בני ובנות האצולה במאות ה 17 באירופה וביפן, על מנת להרחיק אותם מהלכלוך שברחובות. הברגים: ציטוט ממחברים של מזוודות ישנות  אשר שימשו להגירה ונדודים

עיצוב בשיתוף עם מורן צור. ייצור: מפעל נעליים בניהול אודי וגברי חומרים: עץ, עור, ברגים

Uncoded-steps_Shayna Mayhill_Baggage_Shenkar_2016-fashion-שנקר-נעליים

ליאת גרינברג – קיפי קוטור

גם ליאת יוצרת פיוז’ן לתרבויות השונות שעיצבו אותה: ישראל של שנות התשעים וארץ ילדותה בלגיה,והיא גם מעצבת מחדש את נעלי הבית “קיפי” של נעלי דפנה עם הדפסים של רצפת טראצו, חומרים יוקרתיים וצבעים רכים. קריאה נוספת על הקולקציות של שיינה מייהיל וליאת גרינברג כאן

ליאת גרינברג לנעלי דפנה – “הבית” הוא באמת חלק מנעלי הבית

Liat_Greenberg._Shenkar_2016._Photo_Ron_Kedmi_(2)_cr_cr
פרט מצילום של רון קדמי

אבל מקרוב הפרטים הקטנים ממש לוהטים

Uncoded steps Liat Grinberg Shenkar-2016-שנקר-בלוג-נעליים-  700_2
צילום: ליאת גרינברג

נעלי בית עם בדים מודפסים שליאת עיצבה בעצמה, כולל ברוקרדים ורקמות סברובסקי

Uncoded steps Liat Grinberg Shenkar-2016-שנקר-בלוג-נעליים-  700_1
צילום ליאת גרינברג

ליאת גרינברג – אפשר גם בוורוד בלגי

Liat_Greenberg._Shenkar_2016._Photo_Ron_Kedmi_(1)_cr_cr

פרט מתוך צילום של רון קדמי

אביגיל בנבנישתה -זיכרונות

מתוך הבנה שחייה משתנים תדיר, וגעגוע לעבר יצרה אביגיל קולקציה בהשראת פריטים מילדותה, ואף שילבה הדפסים של ציורים שציירה כשהייתה ילדה. עכשיו נותר לנו לתהות האם הנעליים שהיא עיצבה דומים לנעליים שהיא נעלה בילדותה? כי אם כן, היא בטוח הייתה הילדה הכי מגניבה בגן

Avigail_Benveniste._Shenkar_2016._Photo_Ron_Kedmi_(1)_cr_cr
אביגיל בנבנישתה – זכרונות. פרט מתוך צילום של רון קדמי

מור מדינה – אנשים שאתה עשוי להכיר

קולקציה השואלת – האם איסוף המידע האינטנסיבי לגבי אנשים באמת מצליח להעביר את מורכבות החוויה האנושית? ההשטחה של החוויה האנושית מתורגמת לצללית של עקב – סימון גרפי במקום עקב פיסי ואמיתי

Uncoded steps בלוג נעליים שנקר אופנה Mor Median Shenkar Fashion 2016
עיצוב: מור מדינה. צילום: אחיקם בן יוסף. דוגמנית: דינקה קלבאנובה
Mor_Medina._Shenkar_2016._Photo_Ron_Kedmi_(1)_cr_cr
מור מדינה  – אנשים שאתה עשוי להכיר. פרט מתוך צילום של רון קדמי

עמיר מרק – קמיעות מזל

שילוב חדשני, מדליק, מעניין ו-וואו – של מצופים בכפכף. זה נובע מהעבר שלו -במהלך שירותו כלוחם בסטי”ל חגורת ההצלה אשר נשא על עצמו הפכה למעין קמיע

מתוך זה נוצר כפכף שאולי מציע חידוש לעולם נעלי הנוחות אשר משווע לפתרונות יצירתיים ומדליקים?! כי הכפכף של עמיר מזכיר לי פופ ארט ואת המתנפחים של קלאס אולדנברג משנות ה 60 וה 70

Uncoded Steps Amir Mark Shenkar Claes Oldenburg The sixties בלוג נעליים שנקר - 700

בתמונה מעל: עוגה מתנפחת של קלאס אולדנברג. מתוך התערוכה שנות השישים

Amir-Mark_Uncoded-Steps-Shenkar-Fashion-בלוג-נעליים-700
עמיר מרק – קמיעות מזל. צילום שלי לואיס

בראיון טלפוני עמיר סיפר שתהליך פיתוח הכפכפים כלל ניסוי וטעיה עד שמצא את החומרים המתאימים אשר קל להלחים ולחבר יחד

אתגר נוסף היה ההתאמה לכף הרגל. או במילים אחרות: איך (לעזאזל:) מוציאים גיזרה לאוויר?? חומרים: פי.וי.סי רך וסוליות נעלי טבע

קיאן פרקפורט – האדם הנשי

הקולקציה של קיאן בוחנת, מפרקת ומרכיבה מחדש את הדימוי הנשי על ידי הרכבה מחדש של החליפה הגברית שצבעה הקלאסי הוא כחול כהה, ושל המחוך האדום שעיצב דיור בשנות החמישים

הרצון לנתץ מיתוסים של מגדר בהשראת ספרו של רילקה “האדם הנשי” הוא שעומד בבסיס הקולקציה של קיאן

ההחלטות העיצוביות נגזרו בהתאם: צבע כחול למגף נשי, אימום שפיצי ונשי יחד עם מגפון שטוח בעל מראה אנדרוגיני, ובלינג של נצנצים, שיהיה קצת זוהר בזמן שאנחנו עושות פה מהפכות

Kiane Frankfurt Shenkar Uncoded Steps בלוג נעליים אופנה שנקר
קיאן פרנקפורט-האדם הנשי. צילום: שלי לואיס

חומרים: עור, עיצוב אימום ונעליים: קיאן בשיתוף היצרן אבי שפר

עוד על מגפיים ומגדר בפוסט על פרינס

ויש גם אורחים

הרי בלעדיהם לא באמת הייתה חגיגה 🙂 חשובים לא פחות ממה שהוצג על הבמה

טל שטרן שעיצב עבור דיור בפריז נועל נעליים של דיור. מה אהבתי: את המיקום של האיבקות , אשר יוצרות מתיחה מעניינת של השרוך וגם: גיזרה מעניינת, סוליה ספורטיבית עם כריות אוויר, שרוך בצבע כחול כהה-אלקטריק

Stern Tal-Dior_1
הדשא של דיור ירוק יותר. צילום שלי לואיס

מקס מאליאר נועל נעליים יפניות

אוהבת את השילוב של פתוח-סגור בסנדל, את הטקסטורה הטבעית של העור, והשימוש בעור עבה בגפה ובספידה – מה שמאפשר יצירת גזרות פשוטות, ישר ולעניין

Max Malyar-Japanese_1
רוק אנד רול יפני. צילום שלי לואיס

ליאור אסולין נועל סניקרס של

DSQuared

Lior asuline-DSQuared_1
צילום שלי לואיס

יש עוד הרבה מה להראות ולספר לגבי קולקציות הבוגרים של שנקר! ראיונות עומק עם חלק מהמעצביםות בפוסט עתידי בקרוב
רוציםות לצלול למעמקי היצירה, לקרוא על מקורות השראה  של בוגרי המחלקה לאופנה בשנקר? הרשמו לקבלת עידכונים

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

Baby steps

אני חוזרת לכמה רגעים לחורף שהיה

דמיינו שעוד שניה חנוכה 2015

לילה, אני ובן זוגי אז, מסתובבים במסדרונות איכילוב אוחזים במבחר מעילים עבים במיוחד שהתעקשתי להביא איתנו

אולי יהיה שם ממש קר, במסדרונות ובחדרים, הסברתי ואמרתי  לעצמי ולו

על הפרק: אני מתעוררת מכאבים בשבוע 9

התפאורה: אחד מאותם לילות נדירים וקרים בתל אביב, הטמפרטורה שואפת להגיע לאפס

אנחנו הולכים, מהאוטו לדלפק בכניסה ומשם לדלפק שבמחלקת נשים

כדי לעבור את המרחק אני הולכת, הצעדים לא רבים, אך כל אחד ואחד מהם מורגש היטב

כל מגע של עקב כף הרגל עם הקרקע מטפס ומהדהד למעלה, אל עבר הבטן. אני כמו נהיית מודעת לאיברים פנימיים שנחים להם מעבר לעור ולשרירים, איברים שבדרך כלל פועלים את פעולתם באופן רציף ואוטומטי – נשימה, זרימת הדם, הלמות הלב, גם של העוּבָּר – תיקשרו איתי באופן ישיר דרך כפות הרגליים. ההליכה כמו הפכה לשפה. כואבת. כל כמה דקות הרחם מתכווצת, ואני ביחד איתה

Drawing ortho-05 - 700

באיזשהוא שלב התחלתי לטופף על קצות האצבעות. ”מעניין איך מתמודדים עם זה אנשים שסובלים מכאב כרוני” חשבתי לעצמי. הולכת לי עם הריון שהפך להריון בסיכון וחושבת מחשבות על נעליים. באמת שהיה רגע כזה

היום הוא התאריך המשוער של ההריון שהיה. התלבטתי ותהיתי כיצד אני רוצה “לחגוג” או לציין את היום הזה. להתעלם כאילו כלום נראה היה לי קצת מאולץ ואפילו קיצוני. חששתי שמרוב שאשחק אותה קול, פתאום אתפרק באופן שיפתיע אותי

ומכיוון שמחשבות על נעליים הדהדו בראשי אפילו באותם רגעים

החיבור לפה נראה לי הגיוני, והרגיש לי טבעי, גם אם חושפני

ויצאתי לבדוק איזה פתרונות מציע עולם הנעליים לכאב

איך נעליים, ספידות ומדרסים יודעים ללטף את הרגל

וללחוש לה פתרונות

בשביל “להכנס לאווירה” סרטון קצר ומצוין

המתאר את ההשפעה של מדרס טוב על הפחתת כאב בעקב. כלול בתפריט: מבטא בריטי מהסרטים

 ומה עכשיו? קיץ, חם, לוהט

אני הרבה יותר משוחררת

מכאבי העבר

עדיין שואפת לעשות, להתנסות ולהתמלא בעוד הרבה דברים

חלק מתשוקת החיים שפועמת בנו, בכולנו, אני מאמינה

ומה בקרוב?

בקרוב יופיע פוסט ראיון עם מומחה למדרסים, פוסט אשר יכלול המון תמונות, סרטונים וסיפורים ואפילו שזה “רק ספידות” – יהיה מעניין! ונושאי הפוסט יהיו הצעדים החדשים והחיוביים 🙂 שאנשים עושים, ואיך בוחרים ומתאימים מדרס איכותי וטוב

רוציםות להתעדכן ולדעת מתי הפוסט יפורסם? הירשמו לעידכונים

המשיכו לעקוב, לנשום, לצעוד ולחייך מהלב

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

סינדרום סינדרלה – דמיון ומציאות

פוסט ‘חימום’ לקראת פוסט מעמיק יותר לגבי התערוכה “סינדרום סינדרלה” שמוצגת בגלריית החווה בחולון

אז מה היה לנו?

ערב הפתיחה ב 18.6 היה לוהט, בדיוק בימים האחרונים לפני שמכה החום הגדול של הקיץ, והייתה התרגשות אמיתית באוויר

הנעליים המוצגות היו מרתקות כל אחת בפני עצמן ויחד יצרו דרמה צבעונית ומלאת פנטזיה

והייתה עוד דרמה שהתרחשה מסביב: הקהל! שהורכב מהמון מוחות קודחים ויצירתיים, הוכיח שהוא מבין דבר או שניים בנעליים, ולקח את המושג “תערוכה” צעד אחד או שניים קדימה –  אל תוך החיים עצמם

זוגי. מיה וקובי גוטווין

היא נועלת נעליים של שומייקר, שם עבדה כמעצבת במשך כשנתיים. קובי נועל נעליים של

Loading

אשר נקנו בצרפת

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Maya N Koby Gotwein loading-shoemaker _1 straighten

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Maya N Koby Gotwein loading-shoemaker _2_cr colours

נעליים בעיצוב של מיה גוטווין

Afrodisiac

נעל המתייחסת לצדדים האירוטים של רפונזל. הכי מדהים: השיער הצהוב הוא אמיתי! חומרים נוספים: גפה מעור, עקב עץ מצופה עור

ביצוע: הגילדה ביה”ס לעיצוב נעליים ואביזרי אופנה, בהנחיית נינה רוזין, קובי לוי, אורית זקס

צילום: הגילדה

Uncoded Steps סינדרום סינדרלה-סטילטו-מיה-גוטווין-נעליים-ביהס הגילדה 700
נעלי רפונזל. עיצוב: מיה גוטווין

 שרון טל, המעצבת שהחזירה את משכית לחיים, נועלת סנדלים של ווינס

טל צור, מקימת המותג

Iota Project

שהוא מותג חברתי חדש שעוסק בטקסטיל: מייצרים ריהוט שמתבסס על טקסטיל שהם פיתחו בטכניקת סריגה. טל נועלת סנדלים של המותג

Theory

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Sharon Tal Maskit_1

דיאלוג קיצי

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Sharon Tal Maskit_Straighten

אוצרת התערוכה, יערה קידר, נועלת סנדלים של

Loeffler Randall

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Yaara Keidar_2
מוזהב עדין ומסביב מלא הדפסים מעניינים

אביבה נועלת נעל סירה של ניין ווסט. זברה צבעונית

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Aviva Nine West_2

ויש גם תיק צבעוני: תיק של הרמס בהדפס נחש צבעוני. בעצם זה כל כך הגיוני, זברה, נחש והמון צבעים. שמח

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Aviva Hermes

הפסלת דורית לוינשטיין עם תיק של איסי מיאקי. גיאומטרי, חללי, נקי, פשטות מורכבת. אהבתי: את הפתחים לכיוונון אורך הרצועה

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-issey miyake Dorit Levinstein_1_cr

מי הנועלת: שרון זיו, מורה ליוגה. הכי מדויק: צמיד צדף. זו הדרך לנעול סנדלים של זארה. ברקע ברק להב, מעצב אופנה, נועל ניו באלאנס

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Sharon Ziv-Zara BarakLahav-New Balance_2
Enter a caption

אני בדיאלוג פנימי עם עצמי. אני: למה לעזאזל צילמת עם צמצם כזה פתוח? יש פוקוס על מ”מ וחצי בנעל. מה חשבת לעצמך?? עצמי: תלמדי לתערוכה הבאה! אני: לא תהיה עוד תערוכה כזו. לא הייתה ולא תהיה

נשארנו עם זארה בפוקוס מרומז 🙂

עמליה נעמן מכפר סבא, הבעלים של ״פיס קפה״. נועלת נעליים של נורמן אנד בלה

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Amalya-Norman and Bella_2_cr
Sandals by Norman And Bella

והצבעוניות ממשיכה: עמליה נעמן עונדת תכשיטים בעיצוב רותי חסאן, אוחזת בתיק אשר נקנה במכירה ביתית של אקססוריז ביבוא אישי מחו”ל

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Amalya Accessories_1_cr_cr

נעליים שנעלה קיי לונג. מקור: לא ידוע ומסתורי. קלאסיקה מוזהבת

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Kay Long_2

פגשתי גם את נעה רובין אשר הציגה בתערוכה שלושה זוגות נעליים. את הנעליים שהיא נועלת קנתה מאתר בסגנון ויקטוריאני. “אני מתחברת לגותיקה גם בעבודות שלי” אומרת נעה. וזה ניכר גם בשרשראות שהיא עונדת: את הוורדה קנתה בשוק הפשפשים, את השרשרת השחורה הכינה בעצמה, פירקה תכשיטים וחיברה מחדש

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-nowa rubin _Victorian Style

נעה רובין. מתחברת לגותיקה ופועלת משם

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Noya Rubin
נעה רובין. פאזל גותי

Sacred pulse

נעל בעיצוב נעה רובין אשר הוצגה בתערוכה

חומרים: עור קלף, עור קרופון, עור עיזים, סיבי זכוכית, עץ בוק

טכניקה: צורה בהרטבה, תפירה, בניה בשכבות, גילוף ופיסול ידני בעץ

הנחיה: אלי גינזבורג, בצלאל, המחלקה לצורפות ואופנה

צילום: פולה שכטמן ודין ווילסו

Uncoded Steps סינסרום סינדרלה-סטילטו-בצלאל-נעליים-Nowa Rubin Sacred Pulse
נעה רובין, דופק, קצב מקודש

מחווה לאלכסנדר מקווין

חומרים: עור עיזים, שעם סינטטי, שעם טבעי, עור קרופון, קרקיט סיבי זכוכית, פוקסלינה

טכניקה: פיסול ידני, צורה בהרטבה, ציפוי בעור

הנחיה: אלי גינזבורג, בצלאל , המחלקה לצורפות ואופנה

צילום: נוי בירי

Uncoded Steps סינדרום סינדרלה-סטילטו-בצלאל-Nowa Rubin Homage Alexander McQueen בצל

נעה רובין, מחווה לאלכסנדר מקווין

גם נוי בירי הייתה בין משתתפות בתערוכה. את הסנדלים שהיא נועלת היא קנתה און-ליין. “זו פעם ראשונה שקניתי נעליים און-ליין, ולא נראה לי שאעשה זאת שוב” .למה? כי הייתה חסרה לה החוויה של להרגיש, למדוד את הנעל, וגם כי ההמתנה לסנדל שיגיע מעבר לים “שיגעה” אותה – אנחנו הרי רוצות את זה כאן ועכשיו

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Noy Biri _Internet
נוי בירי. קניית און-ליין ראשונה ונסיונית

נוי בירי. שחור לבן בפסים ישרים על בדים רכים. ברקע: ג’ינס עם קרעים. נוי אוחזת בקטלוג התערוכה שהודפס במהדורת סופר-לימיטד-אדישן. כרגע מוצר הדפוס הכי מבוקש בעיר

שמלה: טופ-שופ ניו יורק. תיק בעיצוב איה פלדמן. טבעת בעיצוב נוי בירי

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Noy Biri
המון פריטים נחשקים, במיוחד הקטלוג בצבע פלמינגו

 רקדנית ספרדיה

מתוך התערוכה: נעל בעיצוב נוי בירי

חומרים: סיבי פחם, עץ בוק, עור בעיבוד צמחי, קויו

בצלאל, המחלקה לצורפות ואופנה

צילום: טל אביסר

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Noy Biri_2
Spanish Dancer by Noy Biri
Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Noy Biri_1
עיצוב: נוי בירי. צילום: טל אביסר

רבקה בצלאל. שמלה של זארה וברכה. לפעמים לא צריך הרבה יותר מזה

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-rivka-bezalel_1 Lighter

רבקה עם תיק של

My urban Runway

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Rivka Bezalel handbag

וגולת הכותרת (בעיני) רבקה נועלת נעליים של סוטרה בעיצוב סחר אבו-סייף, בוגרת הגילדה שיצאה הקיץ בקולקצית ביכורים מקורית ואיכותית. סחר הציגה את פרוייקט הגמר שלה בגילדה לפני פחות משנה, בעיני הפרוייקט וההגשה היו מהמרגשים והיפים שראיתי

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-rivka-bezalel_2 effects_cr
המותג סוטרה בעיצוב סחר אבו סייף

יסמין ששון, מנהלת גלריית החווה, שהייתה בהלם (קל? : ) מכמות האנשים שהגיעו לפתיחה, נועלת נעליים של באלי

אהבתי? מאוד. אימום מרובע וקטום באופן הזה הוא מראה קצת יוצא דופן במחוזותינו בימים אלה

וגם: הנעל שחורה ופונקציונאלית, סגנון קצת כבד ומעניין משנות ה 40

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Yasmin Sason Baly_2
Shoes by Bally

אהבתי מאוד: את החיבור לשמלת רוכסן

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Yasmin Sason Baly_1

אורן ריחני, שחקן וצלם פורטרטים שחזר לאחרונה מ 12 שנה בלוס אנג’לס נועל סנדלים של פליי לונדון. מה מעניין? רצועות רחבות ואבזם רחב בסנדלי גברים. מה מעניין עוד יותר: שולי הרצועות עוברות “פלס”, שיוף, כך שנוצר קו שוליים גרפי, משחק בין פני העור המבריק לעור המשוייף והמחוספס

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Oren Rehany-Fly_2_cr

Sandals by Fly London

רוסאריו נועל כפכפים של ראף סימונס שיוצרו במהדורה מגובלת. נקנו בפרד סגל, לוס אנג’לס

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Limited edition RAF Simon's-Shop-Fred legal_2

ומה אני נעלתי? סנדלים שעיצבתי לנעלי יופי

מה כיף בהן? עור שמיוצר בתהליכים אקולוגיים שלא מזהמים. חיתוך לייזר ברצועה הקדמית, ועקב וסוליה נוחים ממש

ולמה הסנדלים מצולמות ככה? כי לא צילמתי את עצמי באותו ערב! מי בכלל חשבה על זה. הכל היה כזה מדהים וכיף מסביב

Uncoded Steps Shelley Lewis Yoopi Sandals SS2016 fashion ecco leather -2_cr_cr

שתי תמונות אחרונות של נעליים מזווית אחרת לחלוטין – תאורה

עבודה שהציגה רותם גור מואס אנד קראפטס: נעל זכוכית מטאפיסית. איך כל זה קורה? הקרנה של כוסות יין על הקיר יוצרת צללית של עקבי סטילטו
למה אהבתי את זה? מקוריות, ויצירה באמצעות תאורה ללא חומר

וזה מעניין עוד יותר לראות עבודה כזו ממעצבת שמייצרת את הנעליים במו ידיה ושולטת ברזי הסנדלרות והייצור

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Rotem Gur Vas & Crafts _straighten
Vas and Crafts. And lights

Uncoded Steps Cinderella Syndrome-Stiletto-Rotem Gur Vas & Crafts _3

דרך פתח ההצצה. סוג של חלום רומנטי בענן של קצפת וורודה. ומה יוצא לנו מהחלום הוורוד-מתוק הזה? נכון, סינדרום סינדרלה! 🙂 ראו, הוזהרתםן

 

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

לא רק נעליים: תכשיטים בשנקר

חמישי בערב

מקום הבילוי: שנקר, הפקולטה לעיצוב

מה קורה: הגשה במחלקה לעיצוב תכשיטים

איזה קורס: עיצוב חלונות ראווה

הקורס מתקיים בשנקר מזה 14 שנה בהנחיית גיליאן גולן והגר בן שלום

מנחים בקורס הנוכחי: גיליאן גולן אשר מתמחה בפיתוח עסקי ושיווקי בתחום העיצוב ויואב מילר, פסל אשר הביא זווית ראיה חדשה ומרעננת מתחום הפיסול

למה אני שם: הזמינו אותי לתת ביקורת לעבודות הסטודנטים, כמבקרת אורחת

אני, ביקורת? על כך עוד בסוף הפוסט. חכו בסבלנות

Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_Mary Grossman
הגשה בשנקר: דרמטי, יפה וגם מצחיק. צילום: מרק גרוסמן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_3
יעל אוליאל, מרצה בשנקר. דיאלוג מעניין בין המרציםות והסטודנטיםיות. צילום: מרק גרוסמן

קורס חלונות ראווה הינו קורס ייחודי בנוף המחלקה לצורפות בשנקר. לאחר 4 שנים בהם הסטודנטים עסוקים בלעצב בקנה מידה של מ”מ, הם מתבקשים לעצב חלון ראווה בגובה 2 מטר. הם בטח מרגישים כמו ליליפוט בארץ הענקים. זו כנראה גם הפעם הראשונה שהם חווים את התכשיטים שלהם בהבט מסחרי של חלון ראווה. המטרה: לעצב חלון מגובש המגובה על ידי קונספט טוב ולתרגם אותו לחלון הרמוני אשר יגרום לאנשים החולפים להסתקרן, לעצור ולפנטז על התכשיט הבא שירכשו

Uncoded Steps Liliput Gulliver shoe design
גוליבר בארץ הגמדים והענקים, ציורים של אוטו ארנסט שמידט. הציורים מכאן

כל חודשיים מציגים 5 סטודנטיות/ים שונים את חלון הראווה שעיצבו. זהו קורס שנתי וצוות המוריםות דואג לכך שהסטודנטיםיות ישקיעו ויזיעו על עיצוב חלונות הראווה לאורך כל השנה. עיצוב זה הרי קודם כל תהליך ומחקר, רק אחר כך ההחלטות העיצוביות מתגלמות בחומר ובפרטים הקטנים

אז מי היה לנו הפעם?

מרי גרוסמן

החלון של מרי נצבע בצהוב עם נגיעות אוקרה ששוברות אותו הרחק מהצהוב הבסיסי אך משאירות אותו עדיין קרוב למעגל הצבעים העזים. מרי בחרה אלמנט מרכזי בעיצוב התכשיטים שלה- קו קיפול אשר יוצר מבנה תלת מימדי במראה נקי – והשתמשה בו בקנה מידה גדול כדי ליצור משטחי תצוגה מאלומניום. לכל משטח צורה ייחודית ועדיין הם שומרים על שפה אחידה וברורה.  באמצעות המשטחים מרי הגדירה איזור תצוגה בתוך החלון הגדול, והשאירה מסביב מרחב צהוב בשביל העין והנשמה

מרי עיצבה גם נעליים בהשראת הארכיטקט דומיניק פרו, והן ממשיכות את השפה העיצובית של מרי: קיפולים, שבירה, ובניה מחדש באמצעות מגוון חומריםן – עור, כסף ופלסטיק. התוצאה הסופית של הנעליים היא שילוב של אוונגרד בגוון רציני וטיפה אפל בדיוק כמו שאנחנו אוהבות

לאתר של מרי גרוסמן

Mary Grossman_Mark_2
מחוייכת. צילום של מרק גרוסמן

נעליים בהשראת הארכיטקט דומיניק פרו. אהבתי את הקיפולים ותחושת המבנה הגיאומטרי שקיימת בנעל

Uncoded Steps Mary Grossman shoe design Shenkar
אימג’ מתוך האתר של מרי גרוסמן

לוח שחמט של מרי. קיפולים, צבע עז ומראה נקי. סגנון ברור כבר אמרנו? אימג’ מתוך האתר של מרי גרוסמן

Uncoded Steps Mary Grossman Chess design project Shenkar

שרשרת לבבות, מענה לאחד הנרטיבים שמעסיקים את עולם התכשיטים – לב הוא הצורה הנמכרת ביותר כתכשיט

Uncoded Steps Mary Grossman Heart design jewelry neckless Shenkar
אימג’ מתוך האתר של מרי גרוסמן

ועוד תמונות מתוך חלון הראווה של מרי

Mary Grossman_1.2

Mary Grossman_4.2

שני חלונות, שני צבעים ואין ספור סיפורים

Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_5
צילום: מרק גורסמן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_2
בתיה ואנג, מרצה בשנקר. צילום: מרק גרוסמן

לירז בורשטיין

לירז הציגה חלון אסתטי ומוקפד ברמה גבוהה. התכשיטים מוצגים על רקע לוחות בהם הטבעות המדהדות ומאזכרות את האלמנטים העיצוביים שבתכשיטים. איך היא עשתה זאת?

נקודת המוצא של לירז הייתה השימוש בגומיות אשר משמשות את תעשיית התכשיטים להזרקת שעווה, היא שילבה אותם כך שיצרו משטחים לתוכם יצקה סיליקון. האם זה מובן מאליו? לא, לא כ”כ, זו טכניקה שלירז פיתחה בעצמה

התחושה הכללית היא של ארכיאולגיה מרחפת, כאילו נגלה בפנינו פן היסטורי סודי אשר משתף אותנו בלחש וורוד עתיק בסיפוריו

התכשיטים של לירז נוצרו מחומרים מגוונים וטקסטילים בטכונולוגיות משולבות

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Liraz Borstain_1
לירז בורשטיין. ארכיאולוגיה מרחפת בצבעי ענן מעושן

בתמונה שלושה תכשיטים של לירז, התכשיט הימני עשוי סרטי אלכסון וחרוזים, התכשיט האמצעי עשוי סרטי אלכסון ומתכת, התליונים הקטנים יותר משמאל עשויים מחוטים סינתטיים בטכניקת חום

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Liraz Borstain_3

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Liraz Borstain_2
תיק של לירז בורשטיין

מאיה שושן

שילבה השראה ממקומות שונים בעולם. בריטניה ואפריקה היוו מקור השראה אין סופי עבורה במשך כל הלימודים, אך הפעם החליטה לעשות עצירה גם בקזבלנקה, אשר רקדה ברקע בדמות הדפס כחול ואלמנטים תלת מימדיים ששימשו כמחברים וכווים עליהם הציגה את התכשיטים

מאיה הינה יוצרת אשר הולכת בעקבות קסם היופי, והיא מוהלת אלמנטים אקלקטיים באופן מעורר השראה. לא כל כך הבנו את מסלול הטיסה שבחרה: בריטניה-קזבלנקה-מעמקי אפריקה אבל היכולת של מאיה הופכת את זה להגיון אסתטי

בתור מעצבת אשר מתאהבת בדרך כלל בעיקר ברעיון, תהיתי לגבי זה. יעל אוליאל תיארה זאת יפה כאשר הציעה לזקק את המושגים כדי לייצר עיצוב מדויק ומגובש עוד יותר. עדיין האהבה שיש למאיה לקסם היופי מתעלה על הכל או כפי שתמצת זאת אורי סאמט: הרעש שלך לא רועש

לתמונות נוספות מוזמניםות להציץ בעמוד האינסטגרם של מאיה שושן

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_3
פרט מחלון הראווה של מאיה שושן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_1
סוס אנגלי. תיק אפריקאי ועיטור מרוקאי. הגיון חדש בעולם גלובאלי ועשיר. צילומים של מאיה שושן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_5
מלכות אקלקטית מארץ האגדות. צילום של מאיה שושן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_2
חלון הראווה של מאיה שושן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_4
שרשרת בעיצוב מאיה שושן. צילום: מאיה שושן

טל אפרים

מיקמה בתוך החלון דפים גדולים אשר נראים כמחברת סקיצות גדולה. ליליפוט, כבר אמרנו? : ) טל יצרה סדר במרחב, קודם כל באמצעות הבחירה בספר הסקיצות, שמידותיו קטנות ממידות החלון, והשארת שוליים סביב. זוהי החלטה מבורכת, לא חייבים לנצל את כל החלל כדי שהחלון יהיה מלא. לספר הסקיצות הוסיפה טל אלמנט מעולם התפירה – תפר אדום גדול אשר יוצר גריד לאורך ורוחב הדף, ממנו צומחים המחברים, המתלים אשר משמשים לתצוגת התכשיטים. ראוי לציון בעיני הוא המעבר הכמעט בלתי נראה בין התפר האדום לבין חוט המתכת האדום, זה לא מובן מאליו לייצר זרימה הרמונית כזו בין שני חומרים שונים, שיראו כמעט אחד

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_6
פרט מחלון הראווה של טל אפרים. תכשיטי פליז
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_4
פרט מחלון הראווה של טל אפרים
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_5
ספר סקיצות גדול בחלון הראווה של טל אפרים

תכשיטים בעיצוב טל אפרים. מימין טבעת כסף, מודל שנבנה והודפס בתלת מימד, וזרקונים. באמצע תליון משובץ אבני גרנט, ומשמאל סיכה מכסף 925 וכסף טהור בפנים

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_2
אימג’ מאת טל אפריים

סיכות עשויות מפליז בציפוי כסף. טל יצרה תבליט בעבודת יד עוד בשלב השעווה, לפני יציקת המתכת. האבנים השחורות- אבני סוורובסקי במהדורה מוגבלת

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_1
אימג’ מאת טל אפריים

מה היינו רוצים לראות עוד: להעצים את התחושה של ספר סקיצות על ידי הוספת עוד ועוד דפים, וחיבור הספר לרקע באמצעות התפר האדום במקום מוט המתכת. לדעתי רקע פחות מבריק היה מוסיף גם הוא. מדליק במיוחד: החריגות הקטנות של החוטים והתכשיטים מהגריד הברור והמסודר. לי זה הרגיש כמו הומור בריטי משובח – קריצה קטנה (מאוד) שמתרחשת בשוליים

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_3
פרטים מעניינים בחלון הראווה של טל: אלמנטים “הבורחים” החוצה מספר הסקיצות. אחד מהם אפילו מטפס וכמו נתפר אל תוך הקיר

הדר שרגאי

הציגה את תכשיטיה על רקע המשלב עץ ממוחזר מצופה בטון בטכניקת סטוקו, טכניקה המאופניינת בציפוי, שיוף וחוזר חלילה, כמו פיסול רך על גבי הבטון והעץ. התוצאה חושפת את העץ מבין הבטון הצבוע בגוון תכלכל, בדומה לעבודת העץ שקיימת בחלק מהתכשיטים שעיצבה. הסבר מפורט (קצת) יותר על סטוקו בסוף הפוסט

חלוקת הרקע לארבע פלטות ברקע מאווררת ותורמת לקומפוזיציה, והצבע הבהיר משרה רכות ומשאיר את קידמת הבמה לתכשיטים

Uncoded Steps Shenkar Jewelry Hadarling 3
מתוך חלון הראווה של הדרלינג
Uncoded Steps Hadar Shragai Jewelry design fashion
מתכת ועץ צרובה. אימג’ מהדר שרגאי
Uncoded Steps שנקר הדר שרגאי עיצוב תכשיטים
ממש אהבתי את המשפט – להרכין בצניעות את השכל בפני הלב. אימג’ מהדר שרגאי
Uncoded Steps Shenkar Jewelry Hadarling business cards
הדרלינג, מעמד לכרטיסי ביקור ברוח חלון הראווה

מה אנשים נעלו ועוד קצת אווירה

Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_Adidas
מרי נועלת אדידס בצבע שקצת מזכיר את החלון של לירז. מתואמות הן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_Melissa
הו מליסה, מסוגננות
Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_cup cakes
כמה רמות מעל במבה, בייגלה, ביסלי: קייטרינג עם סטייל בהגשה בשנקר. נשארו מחוץ לפריים: יין ואבטיחים. צילום: מרק גרוסמן

ההגשה הסתימה, ואיפה אני בתמונה הגדולה, או הקטנה

מיד אחרי ההגשה נפגשתי עם חברות

הייתי בהגשה בשנקר, סיפרתי להן, הזמינו אותי לתת ביקורת, ואני לא כל כך אוהבת את המילה ביקורת. כשלמדתי עיצוב בחולון לא נהניתי מכל המעמד הזה של ביקורת. אני חושבת שכולם סובלים מזה ברמה זו או אחרת. אני מחפשת מילה חילופית. חשבתי על פידבק. אבל גם זה לא משהו

מנטורית, את מנטורית, אמרה ניבה

גדול עלי מנטורית אמרתי, מנטורית זה למישהי שלמדה, שיש לה השכלה בהדרכה, הכוונה  של אנשים

אולי דיאלוג עיצובי, שיח יצירתי? לא יודעת, נשאיר את זה כרגע בתור שאלה פתוחה ופרועה. יום אחד אני אבין מי אני ומה תפקידי בליליפוט, ארץ הגמדים והענקים

לקריאה נוספת (ושווה!) על תהליכי עיצוב ויצירה

מהבלוג המקצועי “מיגדלה”, סדרה מרתקת בת שלושה פוסטים על חשיבה עיצובית. הסברים מאירי עיניים על נושא חמקמק וחשוב לפוסט הראשון, הפוסט השני, והפוסט השלישי

וה-טרילוגיה של היצירה, מהבלוג הקסום והמעניין של כרינה וובר , לחלק הראשון, החלק השני, והחלק השלישי

והצצה קטנה אל תהליך עיצוב שלי, עיצוב נעליים עבור חברת נוביק ההולנדית , 2013

Uncoded Steps Nubikk men shoe design
נעל בעיצובי עבור חברת נוביק, הסקיצות הן חלק (קטן) מתהליך עיצוב שלם

מרציםות נוספיםות אשר השתתפו בהגשה ותרמו מהניסיון, הידע והתובנות שלהםן לשיח הער סביב חלונות הראווה

שרון קרן, ראש המחלקה הנוכחי
אורי סאמט, ראש המחלקה הנכנס
בתיה ואנג
יעל אוליאל
אוריאל מירון

וכמובן המנחים גיליאן גולן ויואב מילר

עוד על סטוקו

התיאור המצורף כאן מבוסס על הסבר שקיבלתי מהדר – עוד שניה אני מתחילה לטייח בעצמי 🙂 המילה סטוקו מתארת סוג מסוים של טיח אשר משמש לפיניש (גימור) של פני השטח

השכבה הראשונה בלוחות הכחולים שבחלון ראווה של הדר עשויה עץ דחוס מסוג או.סי.בי. באמצעות העץ יצרה הגר את הקומפוזיציות העיקריות של הלוחות, את המבנה התלת מימדי

מעליו רשת בשילוב שכבה של הרבצה סמנטית (למדתי מלא מושגים חדשים של טייחים!) – טיח גס אשר אפשר לבנות ולפסל בו

ומעליו, מלכת השכבות – הסטוקו! שתי שכבות דקיקות של טיח. לפני שהטיח מתייבש מלטשים אותו עם בד כותנה, תהליך אשר יוצר ברק ומעניק לחלון כולו את המראה הייחודי שלו

ולסיכום התהליך: בסוף ליטוש וליטוף עובדים הכי טוב. תזכרו את זה כשאתם בדרך מארץ הגמדים לארץ הענקים

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

קאובוי תל אביבי

שישי בבוקר נסעתי באוטובוס

בזמן נסיעתו המזהמת והרועשת במורד אבן גבירול אני קולטת בזוית של הזוית של הזוית של העין איש הולך ברחוב

אני קולטת שקו סיום המכנס שלו נמצא איפשהו באמצע השוק. חלקים לא ממופים במוח מתריעים על כך שאני חוזה במחזה קצת לא רגיל. כנראה

יכול להיות שהגבר נועל מגפיים?? הרי זהו מחזה לא רגיל. כמה גברים בארצינו מואילים בטובם לנעול מגפיים?

שואלת אני את עצמי

Uncoded Steps_Tel Aviv Nostalgy תל אביב של פעם
תמונה של כיכר רבין, ככל הנראה מחילת שנות ה 60. התמונה מכאן

חלקים עלומים באישיותי מתקוטטים זה עם זה, תוהים, מתלהבים, מבטלים זה את זה בטנגו של התרגשות וספקות

האוטובוס ממשיך לגלוש על פני האספלט, ועוצר בתחנה. לשמחתי, הגבר עולה אל האוטובוס

ואני רואה, ללא צל של ספק, שהוא נועל מגפי בוקרים בצבע כאמל, עמוסות בעיטורים בצבע חום כהה. מניפולציה צבעונית או בחירה צבעונית, אשר יוצרת את התחושה שהעיטורים כולם הינם הטבעת חום אחת גדולה על פני שטח המגף כאולו

לא הגיוני ומסעיר

נעזוב את זה

מגפי בוקרים מעוטרים, בצבעי כאמל וחום, צורת האצבעות שפיצית, עקב קטן מאוד מאחור

יום של מאי תל אביבי חמים, והקאובוי המסוגנן הזה עולה על אוטובוס ומתיישב לתומו על אחד הספסלים כאילו זה עניין של מה בכך

אני משתהה ומהרהרת כמה שניות

דווקא מרגישה רגועה

ברור לי מה כל אדם נורמלי היה עושה. ממשיך/כה לשבת

אבל אני קמה ממקומי, הולכת לאורך המעבר, מגיעה אליו, מכניסה פאוזה דרמטית של שבריר שניה ופוצחת ב…”שלום, סליחה, אפשר בבקשה לשאול אותך לגבי המגפיים?” – “זוגתי קנתה לי אותם, בספרד”, הוא משיב. “תרשה לי לשאול אותך, אלו מגפי סֶנד­רָה נכון?” אני שואלת, והבעת תמהון והפתעה עולה על פניו. “כן, סנדרה. איך ידעת?” – “לא לזהות סֶנד­רָה בתל אביב זה כמו לא לזהות טווס מסתובב בלול תרנגולות…” אני עונה ופתאום חוששת שדברי אולי חרגו ממסגרת שיחת החולין וגלשו לסגנון העלול להתפרש כפלירטוט

“אכפת לך אם אני אצלם אותם?” – “בשמחה” – הוא משיב

אני מתחילה לצלם, באוטובוס

Sendra Boots Uncoded Steps Tel Aviv_2
תמונה מהאוטובוס. צילום: שלי לואיס

האישה שישבה בספסל שליד האיש, יחד עם ילדון חמוד כבן 4 או 5 מצטרפת לשיחה עם מליצה: “פתחתם פה סטודיו לאופנה על קו 25?” האוטובוס מקרקש לו, ולרגע אני כמעט מאבדת שיווי משקל בגלל סיבוב פראי, אך שועלת אוטובוסים כמוני לא נופלת בקלות. הרעד האין סופי של האוטובוס יוצר עוד נושא לשיחה “אל תפלי”, “בזהירות”, ועוד שאר מרגליות מונפקות מפי הנוסעים המצולמים

האישה והילדון החמוד יורדים בתחנה הבאה. נשארים אני והוא. והסנדרה. ועוד נוסעים במושבים מרוחקים שדרמת המגפיים מעניינת אותם כקליפת השום

אני מתחילה גם לראיין אותו קצת. “עוד חומרים” אני חושבת לעצמי. אני רוצה לדעת עוד. קצת

לאמירתי שגבר נעול במגפיים בתל אביב אינו מחזה כה שגרתי, משתף אותי האיש בנקודות מתפיסת עולמו ונסיונו

“מגפיים מעידים על הנועל אותם” הוא אומר. “מגפיים כאלה, למשל, מעידים על שחצנות. ואני שחצן” הוא אומר בחיוך. אני מוקסמת מהאוקסימורון. הרי במודעות לשחצנות יש מן הביטול שלה

“ומה שמך” אני שואלת (איזו שאלה בנאלית, הייתי צריכה לשאול מיהו השחצן, ואיך זה מרגיש להיות שחצן בלבנט. נחזור לדיאלוג אשר אכן היה). “בועז אפלבאום”, הוא עונה, “תעשי עלי גוגל, יש עלי ערך בויקיפדיה, הייתי ראש לשכת ראש הממשלה, של שמעון פרס, והיועץ הכלכלי של חיים בר-לב”. “התחלתי לנעול מגפיים אחרי שהתחלתי לרכב על סוסים. זה היה לפני כ 40 שנה” הוא מוסיף

Uncoded Steps_horse מגפי רכיבה
תנועה ויציבה. נראה לי שאני בכלל בעד שסוסים ידהרו חופשי באחו. התמונה מכאן

הזמן קצר, הרי אנו על זמן שאול. מתחנה לתחנה

אני יורד עוד כמה תחנות, בבית ז’בוטינסקי” הוא מעדכן. “אני חושבת שאני ארד איתך בתחנה, אני אצלם עוד כמה תמונות שלך ושל המגפיים בחוץ, ברחוב”. אני למודת נסיון. מגפיים באוטובוס מצולמים כשברקע פתחים של מזגנים ועמודים. וגם התאורה בדרך כלל לא משהו

“מה, את צריכה את התחנה הזו?” הוא שואל. “בערך”, אני עונה. האוטובוס משתהה לו בפקקים הקטנים אשר אט אט מתהווים ככל שיום שישי הולך ומבשיל לו. יש רמזור אדום, ואחריו עוד אחד. אנחנו מגיעים לתחנה, יורדים להמולת קינג ג’ורג’. בועז הולך לפני, אוחז בספר, עיתון, עט, והולך בטווסות קלה בינות האנשים. אני אחריו, מפלסת את דרכי

אנחנו עוצרים ליד קיר עם מרזבים ולכלוך תל אביבי ממוצע

Sendra Boots Uncoded Steps Tel Aviv_3
רח’ קינג ג’ורג’, תמונה על רקע מרזבים, לכלוך וכאוס שגרתי. צילום: שלי לואיס

הכל מאוד מאולתר ולא כל כך מדויק. אנו ממשיכים ללכת, לאחר כמה מטרים מגיעים  לפסג’ שליד גן מאיר, אפלבאום פונה, אני אחריו, או לצידו

ממש בתחילת הפסג’ ישנו קיר גדול עם גרפיטי צבעוני

בועז נעמד, אני מצלמת מספר תמונות אחרונות

Sendra Boots Uncoded Steps Tel Aviv_Boaz Appelbaum
קצת צבע, מה יש? צילום: שלי לואיס

עוד פרטים ופריטים: הספר “לוטסיה” מאת פייר אסולין, עט וטיים אאוט תל אביב, עם ההגיג האין סופי “10 המקומות שהכי שווה לשתות בהם לפני שהלילה מתחיל”. אל תפספסו: את החולצה הסגולה

Uncoded Steps_Timeout Tel-Aviv Purple shirt
על הסטיילינג והמקורות הספרותיים: בועז אפלבאום. צילום: שלי לואיס
Sendra Boots Uncoded Steps Tel Aviv_4
מגפי סנדרה ברחוב תל אביבי. צילום: שלי לואיס

אנחנו נפרדים לשלום, במהירות ובתודות

נשארתי עם תמונות וכמה מחשבות

בועז סירב לתת לי אימייל, על מנת שאשלח אליו את התמונות. אך הסכים שאפרסם את תמונות המגפיים כולל את תמונותיו הוא

אין לי דרך ליצור עימו קשר, כך שלא זכיתי לאישורו של הטקסט, ומקווה ומאמינה שאם היה קורא את מילות הפוסט, הוא היה מאשר אותו בשמחה

כמה שעות לאחר מכן גוגל מהיר מבהיר לי כמה דברים חשובים

מגפי סֶנד­רָה נעשים בעבודת יד, ורבים מהן עשויים עורות בהדפס דמוי נחש בשילוב עם רקמה, חירור או הטבעות חום. חלקו התחתון של המגף של אפלבאום עשוי עור בהדפס נחש, חלקו העליון של המגף, באיזור השוק, מעוטר בהטבעת חום

 תמונות נוספות מאתר סֶנד­רָה

Sendra Boots Uncoded Steps_Spanish shoes style

 

Sendra Boots Uncoded Steps footwear design

 

סֶנד­רָה מייצרים מגפי בוקרים ומגפי רכיבה לנשים ולגברים החל משנת 1913, עת חזר אנדראס סֶנד­רָה מארה”ב לספרד ופתח את החברה. מגפי סֶנד­רָה מגלמים את העולם הגלובאלי של אז והיום: מיתוס אמריקאי של כיבוש השממה (והאינדיאנים, פן עצוב ואכזרי בהיסטוריה), התשוקה לזהב במערב הפרוע, בשילוב עם  הידע הספרדי של ייצור מגפיים, והאהבה לעיצוב ולחומרים טבעיים

Sendra Boots design Uncoded Steps_Cowboy

קאובוי גרסת סנדרה. התמונה מאתר החברה

ובועז אפלבאום? קצרה היריעה

“אאוטסיידר” הינה הכותרת של פואמה שהוא הקדיש לעצמו בספר השירה שלו “בלוואר”, שירים שצמחו משדרות רוטשילד

למה אאוטסיידר? לדברי אפלבאום, בראיון למעריב ב 2014, זה בזכות גולדה אשר קראה לו “הקומינסט”, מכיון שבתחילת שנות ה 70 התנגד למסמך אשר בלם את הסיכוי להסדר עם מצריים

בועז אפלבאום כיהן כראש לשכת ראש הממשלה שמעון פרס, הם עבדו יחד כתריסר שנים, מקריאה מהירה נוצר הרושם שלשניים הייתה, או עדיין, מערכת יחסים סבוכה ועשירה של שיתוף פעולה והערכה איש לרעהו יחד עם ניגודים והבדלים, ניגודים אשר יצרו מתח המניע לפעולה. באותו ראיון למעריב אומר אפלבאום ש”לא הייתי מספיק אלגנטי לטעמו, שמעון פרס התקשה לשאת את הבוטות הוולגרית שלי…לקחתי על עצמי את תפקיד השוטר הרע, הייתי המנוול של פרס

בועז אפלבאום בולוואר Uncoded Steps_
ספר שנוסף לרשימת הספרים שאני רוצה לקרוא. התמונה מאתר סימניה

איש רב גוני ורב ממדי הינו אפלבאום

פוליטיקאי, איש רוח, משורר, האלגנטיות שלו מוטלת בספק ומתובלת בשחצנות חיננית, איש עשיה אשר התניע מהלכים מהותיים מתוך עולם הפוליטיקה המקומית

פעל רבות למען שיפור מעמדם של הסופרים בארץ, היה נשיא המכון הישראלי לקולנוע, ועבד כיועץ הכלכלי לשר התעשיה, המסחר והפיתוח חיים בר-לב

הניח את היסודות להקמת “הקרן לעידוד סרטי איכות”, וב 1984 ביטל את הצנזורה על הצגות תאטרון

כיו”ר המועצה להימורים בספורט גיבש לראשונה את התשתית המשפטית והארגונית להימורים על מרוץ סוסים בארץ. בועז אפלבאום פרסם מאות רשימות בעיתונים הגדולים במדינה ושבעה ספרי שירה ופרוזה, אחדים משיריו הולחנו, חלקם זכו לביצועים של מתי כספי, בועז שרעבי, הגבעטרון ועוד

אחרי התיאור התמציתי של העשייה המגוונת של בועז אפלבאום, אני תוהה עכשיו איך לסיים את הפוסט הנ”ל

אולי בציטוט הפתיח של שירו – אאוטסיידר

גם פגסוס בין סוסים

רוצה כך סתם לדהור

אז-מה אם למוטת כתפיו

קשורות כנפיים?

ואני נשארת עם המחשבה מה אם נעלינו היו מכונפות?

והיינו מרחפים מעל העיר, כמו בסרט מלאכים בשמי ברלין?

ואולי ברוח השיר, אוהבות הנעליים להיות הן ורק הן

לבעוט ולבטוש באדמת הטרשים

אין להן צורך בכנפיים, הן הרי ירוממו את הנעל אל מעל לאדמה

ואז חלק ממהותה תתבטל לעד

Hermes  W. B. Richmond Uncoded Steps sandals design
האל הרמס . רישום מאת ו.ב.ריצ’מונד שפורסם ב 1886. מקור התמונה מארכיון ויקטרויאני של אונ’ טורנטו
Adidas wing sneakers metalic Uncoded Steps_סניקרס מוזהבות
אדידס, מכונף, מלכותי וספורטיבי בו זמנית. התמונה מכאן
Adidas Jeremy Scott Uncoded Steps sneakers סניקרס נעליים
ג’רמי סקוט לאדידס. צבעיים חלומיים ומטאליים. התמונה מכאן
Ancient Greek Sandals IKARIA Uncoded Steps סנדלי גומי
מיתולוגיה בפלסטיק? סנדלי האל הרמס בתירגום לרצועות עשויות פי.וי.סי, ספידה וסוליה מגומי. התמונה מכאן

 

אחת, שתיים…. שלוש?

היׂה הייתה הרצאה

בתחילת מאי הרציתי על נעליים וטרנדים

היכן: ביתם של נטע-לי וצפי במרכז ת”א, קרוב לים

אחת לחודש נטע-לי וצפי מארגנים אצלם ערב תרבות לחברים. בכל פגישה הרצאת אורחת או אורח אשר מספרת על עולמה המקצועי או התוכני. קהל החברים אשר מגיע מתחומי עיסוק שונים ומגוונים נחשפים לידע חדש

מתי: 5.5.16 שעות הערב

כמה: בנוסף אלי והמארחים עוד כעשרה אורחים

בהרצאה סיפרתי על ההשפעה שיש למגדר, ושינויים בתפיסה שלנו של גברי ונשי על אופנה ועיצוב

בין השאר הצגתי את קו המחשבה אשר תיארתי בפוסט הקודם שלי, על נעלי עקב לגברים, ושיתפתי במספר דוגמאות עכשוויות

UncodedSteps heels-high nl fetish boots glittery
אש, להבות ותמרות עשן, וגליטרי גם. מגף שלא נגמר, התמונה מפה

נשי/גברי/חדש  

בעקבות השינויים בחברה, בעקבות אימוץ מוטיבים גבריים על ידי נשים ונהפוך הוא, המושגים “גברי” ו “נשי” משתנים ומתפתחים. הגבולות בין השניים נמתחים, מטשטשים או נעלמים לחלוטין

באופן טבעי הדבר משפיע על אופנה, תחום אשר מבוסס מגדר. בכל תקופה אנשים ונשים הגדירו מאפיינים כגון מה “נכון” לנשים ללבוש, מהי גיזרה גברית, מהו עיטור נשי

אך התשובות אשר היו ברורות לנו עד כה מפנות את הבמה לדיאלוג ויצירה חדשים, חופשיים, רעננים. “אנחנו לא חושבים במונחים של ׳גברי או נשי” אומר דניאל פלדמן מהמותג בינדל אנד קיפ לכתבת עיתון הארץ בכתבה אשר התפרסמה בפברואר 2016.  שנת 2015 מתוארת כשנת הטרנסג’נדרים. הם לוקחים את מקומם בחברה בדומה למהפכה ההומוסקסואלית של שנות ה 60

הלקוחות של בינדל אנד קיפ הינם לרוב טרנסג’נדרים. כל חליפה נתפרת בהזמנה אישית ומתאימה למידות הגוף של הלקוח או הלקוח, ולסגנון האישי של כל אחת או אחד. המושג של “חליפה גברית” או “חליפה נשית”  לא רלוונטי בעולמם של בינדל אנד קיפ

Bindle & Keep 2016 uncodedsteps footwear deisgn
חליפה אישית, תמונה מתוך האתר בינדל אנד קיפ

נעליים לטרנסג’נדרים?

כרגע בעיני עדיין אין להם מאפיינים ממש ייחודיים וחדשים. הרבה מהם הינם נעלי נשים במידות גדולות עם פרופורציות מוגזמות ואלמנטים מעולם הסאדו. אפשר למשל לראות דוגמא לכך כאן. מחכה וסקרנית לראות אתר המוכר נעלי ובגדי טרנס בסטייל חדש. קצת הכיוון שבינדל וקיפ עושים

ותודה לליאו על הלינק. עוד צילומים של ליאו אפשר לראות בבלוג של אישתו מיי גרף שכותבת על אופנה לנשים במידות גדולות. בלוג אופנה שמח

שולחן עגול

ההרצאה עוררה דיון, אשר המשיך זמן רב לאחר שההרצאה הסתיימה

הדיאלוג עם הקהל, השאלות והדברים שלמדתי מהם העשירו אותי והעלו אצלי שתי שאלות נוספות. בלעדי אותה שיחה בסלון הביתי הרעיונות האלה לא היו נוצרים או מתגבשים אצלי. הקרדיט הוא גם שלכםן, הקהל

מחשבה אחת: ציר עם הרבה קצוות

אם העולם הולך ומקבל לתוכו יותר ויותר את הטרנסג’נדרים, את המין השלישי, האם יכול להיות שאנו צועדים אל עבר עולם המבוסס פחות על תפיסה דיכוטומית ובינארית, ושאנו חוזים בתחילתה של קריסה של תרבות מקוטבת של גבר אישה, טוב ורע, גן עדן וגיהנום?

garden_of_earthly_hieronymus bosch uncodedsteps design
מי אמר דיכוטומיה ולא קיבל? טריפטיך “גן התענוגות הארציים” מאת הירונימוס בוש: משמאל גן עדן, מימין גיהנום, באמצע בלגן. צויר בסביבות השנים 1490-1510. התמונה מכאן
statues-of-Greek-gods-unearthed-in-Crete-Uncoded Steps footwear design
פעם מזמן: מלא אלים ואלילות, כולם חוגגים, נלחמים או סתם עושים קסמים בכיף. שני הפסלים מהמאה הראשונה או השניה לספירה אשר נתגלו לאחרונה באתר ארכיאולוגי בכרתים. משמאל אלת הציד ארטמיס, פסל עשוי נחושת. מימין אל השמש אפולו מפוסל בשיש. קריאה נוספת ומקור התמונה כאן

אולי המקבילה המודרנית והעכשווית לריבוי אלים מחכה לנו מעבר לפינה, והמבנה הבינארי עתיד להשתנות למבנה חדש של הצפנה והעברת מידע? ובמקום זאת יווצר ויתהווה לנגד עיננו עולם פלורליסטי, צבעוני ועשיר בו לכל אחד ואחת (כמעט) יש מקום?

Big data uncoded steps design trends future concepts shoes-
מי היה מאמין שמאחד ואפס אפשר לברוא אין סוף? ומצד שני: מלא אנשים ומלא צבעים. מתוך אתר אפל ומתוך הניידים של רובנו. התמונות לקוחות מכאן ומכאן

ועוד סיפור שאינו נגמר עם אין סוף נקודות מבט, משחקי הכס כמובן

uncodedsteps shoes games of throne
בימים אלו ממש: משחקי הכס, שובר את הנרטיב ההוליוודי של הטור והרע. 7 ממלכות שנלחמות זו בזו. לכי תביני מי נגד מי

מחשבה נוספת: אחת, שתיים,שלוש….אין סוף?

ישנן תרבויות בהן כבר מאות שנים המין השלישי הוא חלק מהקהילה. והוא מהווה חלק אינטגרלי מהחברה. האם תרבויות אלה יזכו לעדנה מחודשת היום, עכשיו, בעתיד הקרוב?

האם נאמץ אלמנטים סגנוניים, ויזואלים כגון הדפסים, צבעוניות, גרפיקה מאותן תרבויות, או שנושפע גם מאלמנטים ותוכניים עמוקים יותר, כגון מודלים עיצוביים, מבניים, עקרוניים?

ואיזה מבנה עיצובי מציע לנו השלוש, או הריבוי, בניגוד לעיצוב המבוסס על ציר,  מבנה לינארי?

אלה שאלות פתוחות, מציפה אותן פה, וסקרנית לגלות את התשובות הרבות בעתיד. רמזים: ביג דאטה ועיצוב פרמטרי מהווים חלק משביל האבנים הצהובות אל עבר עתיד מורכב ופשוט בו זמנית

ועוד דוגמא נפלאה בעיני, אינפוגרפיקה לרגשות

PalauGea af-cartel-punset-infographics Uncoded-steps
מבנה מרושת ומורכב של אין ספור אינפורמציות אשר “מתנגשות” או משתלבות זו בזו. האם כך נראית מערכת העצבים של הווב?   אינפוגרפיקה של סטודיו מספרד המתאר את מגוון ומורכבות הרגשות. עושה לכם קצת סדר בבלגן? התמונה מכאן

ובעולם שמבוסס פחות על אפס ואחד, ימין ושמאל, וזוגיות ככלל, אולי נרכוש נעליים בבודדות, בפרדים, או בשלישיות, ונרכיב מיקס אנד מאטצ’ של השילובים שיתאימו לנו כל פעם מחדש? אפשר לקרוא עוד על נעליים א-סימטריות בפוסט שכתבתי על הומור

Ballerina-shoes-B
אחת, שתיים, שלוש…. אין סוף. מי אמר שנעליים חייבים לקנות בזוג

Fa’afafine

דוגמא מצויינת לתרבות כזו היא סמואה. סמואה היא קבוצת איים באוקיינוס השקט נמצאת קרוב “יחסית” לניו זילנד, ויש שם תרבות עתיקת יומין של בנים אשר בוחרים ומרגישים שהם רצון לשלב אלמנטים נשיים בהוויה ובחיים שלהם, קוראים להם פא’אפאפין. הם לא מחוייבים להגדיר את עצמם כגבר או אישה, אלה חיים והווים כמין השלישי

samoa-swimming-poll Uncoded Steps footwear shoes for thought
צולם בסמואה. (גם) לשם אני רוצה לנסוע. “בור שחיה ענק”, זהו שמו של האתר שבתמונה, אשר נמצא באי אופלו שבמסמואה. התמונה לקוחה מכאן

 הפא’אפאפינים (כן, מילה קצת מצחיקה, בכל זאת שפה מהצד השני של העולם….) מהווים חלק אינטגרלי מהחברה, הם יכולים להתחתן עם מי שהם רוצים, לעבוד, לממש את עצמם ולחיות כאוות נפשם

(ישנן עדויות על מיקרים פחות סימפטיים, בהם המשפחה מחליטה זאת עבור אחד הבנים שלה. אני לא אכנס כרגע לסוגיה עד כמה זה רע או נכון לפעול כך בתוך משפחה, אלא אתמקד ביצירה של מגדר חדש, על-מגדר)

שיג’יוקי קיהארה

אחת הפא’אפאפינס המעניינות שחיות היום היא שיג’יוקי קיהארה. שיג’יוקי נולדה בסמואה בת להורים מסמואה ומיפן. היא אמנית פרפורמנס ומולטימדיה אשר באמצעות צילום בוחנת את התרבות באוקיינוס השקט ומתאגרת תפיסות בנושא תרבות, זהות, רוחניות, ילידים, קולוניאליזם, סטריאוטיפים, מגדר, צרכנות

מקורות ההשראה של עבודתה מגוונים וכוללים בין השאר צילומים של הילידים משלהי המאה ה 19 ראשית המאה ה 20.  הצילומים אשר צולמו על ידי בני ארצות המערב, תרמו לתפיסה מוטעית וסטריואטיפית של התרבות שבאיים באוקיינוס השקט

ואם אנחנו בענייני טריפטיך, זוהי הפרשנות האישית של שיג’יוקי, סדרת צילומים אשר מצטטת ציורים וצילומי נשים משלהי המאה ה 19 ומתאגרת את התפיסה שלנו של מה זה נשי מה זה יפה, מה המגדר שלנו ואיך “אמורים” להיות, או להצטלם תושבי האיים ובני המערב

UncodedSteps-Shigeyuki-Kihara-art-gender-2c
שיג’יוקו קיהארה, מאתגרת את התפיסות הקונבנציונאליות לגבי מגדר ותרבות. התמונות מכאן

בסדרת הצילומים “פא’אפאפין: באופן נשי” (באנגלית משחק מילים גם ‘בנימוסים נשיים’, או ‘בכבוד נשי’) שיג’יוקי מצולמת ברוח התמונות המבויימות משלהי המאה ה 19, דוגמת צילומיהם של ת’ומאס אנדרו ואלפרד ג’והן טאטרסל. באותן תמונות הצלמים, בני ארצות המערב, ביימו את הילידים לעמוד לפני המצלמה לבד, או בזוג, לבושים באופן חלקי ומעוטרים בתכשיטים ובאלמנטים טרופיים, באופן התואם את תפיסת עולמם המערבית והקולניאליסטית. סדרת הצילומים של קיהארה מאתגרת את אותן תפיסות מקובעות כלפי בני האיים ומגדר

Shigeyuki kihara Culture for Sale Citygallery Uncoded Steps design
מתוך המופע של שיג’יוקי “תרבות למכירה”. התמונה מכאן

המופע “תרבות למכירה” וסדרת העבודות הנלוות מתייחסות לנשים, גברים וילדים מסמואה שנלקחו לגרמניה במאה ה 19 והוצגו בערים שונות כחלק מ”גן החיות האנושי” אשר הציג בפני הארופאים את בני התרבויות הזרות והחדשות להם. סדרת העבודות נוצרו בעקבות הביקור של שיג’יוקו בגרמניה, ביקור שנערך בחסות מכון גתה ובו חקרה ארכיונים גרמניים בנושא סמואה.

לסיכום, בנתיים

תרבויות כאלה, על-מגדר, המגדר השלישי, המגדר החדש: כל אלה מאתגרים את התפיסה של מגדר כגברי או נשי בלבד. המיניות כבר איננה ממוקמת על ציר קוטבי, אלא בעלת מבנה פתוח ועשיר יותר. תוהה איך זה ישפיע עוד ועוד על אופנה ואורחות חיים נוספים

ואסיים עם מגף שריהאנה עיצבה לאחרונה בשיתוף עם מעצב הנעליים מנולו בלאניק: מגף גבוה המגיע עד המותן והמאתגר את התפיסה הרגילה שלנו לגבי גבולות המגף. אנחנו יודעות איפה זה מתחיל, אבל לא בהכרח יודעות איפה זה נגמר

Rihanna Manolo Blahnik uncodedsteps
פרופורציות וגבולות משתנים. גם ריהאנה בשיתוף עם מנולו בלאניק עיצבה מגף בעל פרופרוציות יוצאות דופן. מתי? מרץ 2016. התמונה מכאן