הנסיך הראשון שלי
זכרון: אני בת 16, החברה הכי טובה שלי עברה לגור בפריז עם משפחתה. אביה פרופסור ויש לו שנת שבתון מעבודתו. אני מתגעגעת אליה. מאוד אפילו. ההורים שלי תומכים ברצון שלי לנסוע לבקר אותה ועוזרים לי לממש את החלום. מתי? באביב, באפריל, חופשת פסח. אני מתרגשת מאוד. אני מגיעה לבית שלהם, הרובע הרביעי בפריז וזוכה לקבלת פנים חמה וביתית. אחרי בראנץ’ קליל ופריזאי חברתי ואני מחליטות לצאת לגלות את העיר. “נחזור עוד מעט” אנחנו אומרות להורים שלה, “סיבוב מסביב לבלוק, פשוט שלי טו-מאץ’ סקרנית לראות את הכל” מוסיפה חברתי. רחובות פריז מרגישים לי כמו מוזיאון נושם ענק: באותה שנה גרתי בירושלים, למדתי בפנימיה לאמנות ובין השאר למדתי תולדות האמנות, אמנות הרנסנס וימי הביניים כמעט דקלמתי בע”פ את הברית החדשה, אני לא אגזים אם אומר שבערך כל 3 דקות הליכה הציצה אלינו איזו כנסיה, או פסל או עיטור שפשוט הייתי חייבת לזהות מה הוא מסמל, איזה אגדה או מיתוס הוא מספר לנו, מה המסר. הטיול “הקצרצר” הפך ליום שלם של שוטטות, חזרנו הביתה ב 10 בערב, נראה לי רגעים ספורים לפני שההורים שלה, שהם ההורים הכי קולים בעולם, מתחילים ‘להשתגע’. כל זה הרי קרה שנים לפני שהיו לנו פלאפונים, טלפון נייד לא היה אפילו בטווח התודעה שלי
באותו היום, או שהיה זה ביום למחרת, ביקרנו בסניף וירג’ין בשאנז אליזה, חנות ענקית בת כמה קומות מלאות קלטות, תקליטים, אולי אפילו דיסקים היו, כבר לא זוכרת. הצפה של סגנונות מוסיקה, שמות, צלילים. קניתי 4 קלטות, כנראה ששלוש מהן היו לד זפלין, סוזן וגה, פיטר מרפי. אבל את אחת הקלטות אני זוכרת בוודאות: גשם סגול של פרינס
נסיך בזמן הווה
להקשיב היום למוסיקה של פרינס זה גם לטוס חזרה בזמן לפנימיה לאמנות בה למדתי בירושלים. אותם ימים התאפיינו בהמון מחשבות לגבי העתיד (שכנראה כולל בתוכו כנראה גם את הרגע הזה ממש) ושוטטות בשדות ובגבעות שמסביב לפנימיה (זה היה אסור, אבל תמיד מצאנו את דרכנו דרך פתחים סודיים בגדר). זה גורם לי לחשוב עד כמה העתיד המדומיין מאז דומה להווה שלי כיום. האם הייתי נאמנה לאותן תקוות וחלומות של אותה נערה?
נעליים של נסיכים?
כמעצבת נעליים היום אני תוהה איזה נעליים הייתי מעצבת בהשראת פרינס, נעליים אשר יבטאו את האנרגיה שלו, היצירה, החיים ואת המוסיקה שלו. ובכלל עולה השאלה איזו השפעה תהיה למותו על עיצוב, אופנה ונעליים?
אחת ההשפעות שיכולה להיות זו עליה בפופלריות של הצבע הסגול, אותו סגול-מחושמל שאיפיין את פרינס. בימים האחרונים ראינו את הצבע הזה ניבט אלינו מכל עבר: החל מנאסא אשר צייצה תמונה קוסמית של ערפילית סגולה ועד אנשים רבים אשר הדליקו נרות סגולים ברחובות ובכיכרות ערים בעולם. לרגע, הסגול אופף ומחשמל אותנו. יכול להיות שנראה את הצבע ‘מבצבץ’ מתוך קולקציות של חברות גדולות או קטנות. סגול כמעט ומעולם לא היה צבע מוביל באופנה, על אחת כמה וכמה בנעליים, לכן אני סקרנית לראות כיצד הצבע יבוא לידי ביטוי. אולי עיצוב של כמות קטנה של פריטים ייחודיים אשר יהוו קולקציית-דגל, עיצוב בהשראת פרינס, כחלק מקולקציות גדולות של מותגים? או שילוב הסגול באלמנטים ובדיטיילים הקטנים שבנעל? אפשר לראות עוד מחוות סגולות מכל העולם בלינק הזה. סגול וממכר
סגול של נסיכים ומלכים
סיקרן אותי “לשחק” עם הצבע הסגול. התמונה הראשונה “שקפצה” לנגד עיני הייתה של סנדל גלדיאטור מרובה רצועות. ראיתי בו קרקע, פלטפורמה ליצירת מעבר הדרגתי, לבחון ולהרגיש את הסגול על גווניו הרבים. האם סנדל כזה ישים ואפשרי עבור חברה מסחרית? לא כל כך. סנדל כזה יצריך מלאי של עור בכעשרה גוונים שונים. זה המון, חברות נמנעות בדרך כלל ממוצרים אשר מצריכים זאת. זה תכנון מלאי לא אחראי, עם סיכון גבוה שחומרי גלם ישארו במחסן. חברות, קטנות או גדולות, יעדיפו בדרך כלל מוצרים אשר כוללים פחות חומרים וצבעים. מהניסיון שלי סביר להניח שגם היצרן לא יאהב את הרעיון הזה בלשון המעטה. מבחינתו או בחינתה זו עבודה שדורשת המון התעסקות, תשומת לב ומועדת לפורענות: פספוס אחד קטן, גזירה של העור בגוון הלא מדוייק והופ – יצרת נעל עם טעות
אפשרויות נוספות ליצירת נעל עם גוונים רבים היא להשתמש בעור לטבילה, זהו עור “פתוח” שלא עבר את הפיניש והאטימה המלאים. בדרך כלל אלו עורות עבים המשמשים סנדלים דוגמת סנדלים תנ”כיות. אפשר לטבול את העור באמבט צבע ולהגיע לגוונים ייחודיים שאין לאף אחד בשוק. זה עדיין לא פתרון מכיוון שזה מצריך הרבה עבודה, וגם מכיוון שקשה להגיע לרמת דיוק גבוהה של הגוון. אני כן רואה את הסגול בנעליים כמגף שלם, או בגירסה הקלה יותר – פריטים וחלקים מהנעל
ובחרת בעקבים
מבין הדברים שפרינס נודע בהם חיבתו לנעלי עקב הייתה אחת מהם. כבר כמה שנים שנעלי עקב לגברים “מפלרטטים” עם עולם האופנה, עדיין נמצאים במחוזות האוונגרד. המעצב ראד הורני, אשר מעצב ומייצר אופנה זהה לגברים ולנשים, והיה המעצב הראשון אשר הציג אופנת יוניסקס הוט-קוטור בינואר 2013 בפריז, נועל רק נעלי עקב כבר כמה שנים. לאחרונה ראינו נעלי עקב לגבר בקולקציית חורף 2015 של דיור. אם כך אפשר להבחין במגמה: נעלי עקב לגבר בעלות המבנה הרחב מופיעות לא רק בקולקציה של מעצב חדשני ונועז אלא גם בקולקציה של חברה מבוססת וותיקה. זהו הרמז הראשון לגבי הכיוון אליו מתפתחת ונעה האופנה. טרנד הוא קודם כל כיוון, מגמה שמתגברת, ואנחנו בהחלט רואים את זה כאן ועכשיו. בנוסף למגמה הקיימת והמתגברת, מותו בטרם עת של פרינס שם את נעלי העקב לגברים באור הזרקורים, לפתע הן הפכו לשיחת היום
New Male Fashion ,התמונה מקולקציית ראד הורני לקוחה מהאתר
Get in the Ring , התמונה מקולקציית דיור לקוחה מהאתר
עקבים, זה גבוה או עמוק?
לאורך ספרה “חיזוי טרנדים באופנה” אוולין ברנון מתארת בכתיבתה הבהירה את הדינמיקה המרתקת של טרנדים, של אופנה ותרבות. חזאי טרנדים שמים לב לדברים דומים, להקשרים גם מתחומים אשר נראים במבט ראשון נפרדים או שונים. צורת הסתכלות זו מאפשרת לנו לראות את הקשר בין ראד הורני, דיור ופרינס. פיסות המידע השונות מתחברות לכדי תמונה שלמה וכוללת
התרחשויות אלו לא קורות בוואקום, אלא בתקופה בה גבולות המגדר מטשטשים, משתנים ומוגדרים תדיר מחדש. האם אני נמשכת לגברים או לנשים, האם אני גבר או אישה? בא לי להתלבש כאישה או כגבר, או כתמהיל של שניהם? רבים ורבות מתמיד שואלות ושואלים את השאלות האלו. נראה כמעט שהעולם מחכה בקוצר רוח לנעלי עקב לגברים
עוד על ההיסטוריה של נעלי גברים עם עקבים בסרטון קצרצר ומקסים. מקריינת ומסבירה אליזבת’ סמלהאק, אוצרת מוזאון הנעליים “באטה”, שבטורנטו
טרנד מהתווה ונוצר ממקומות רבים. הוא מבטא את רוח התקופה, הלך הרוח, תפיסת עולם, אספקט מסוים של התרבות העכשווית. זה הרבה יותר מאשר אופנה, אופנה היא מראית העין, ביטוי לאותם עולמות עמוקים וייצריים, עולמות המחשבה והרוח, הרצונות והתשוקות שלנו. כבר זמן רב שגברים ונשים פועלות להשתחרר מהתניות, מהרגלים. מיניות כבר איננה משהו שאנו נולדות או נולדים לתוכו אלא משהו שאנו יוצרות ויוצרים במהלך חיינו. את שורות המחזה אנו כותבות בעצמנו
אני סקרנית לראות את העתיד, האם עקבים לגברים באמת יהפכו לפופלריים יותר משהם היום? ועד כמה העתיד הקרוב הולך להיות סגול ומחושמל?
ולשלום אחרון אני מוסיפה שתי תמונות של פרינס, עם הרבה סגול, חשמל ועקבים. המוסיקה שלך נשארת איתי, ותמיד תזכיר לי המון רגעים ותחושות
uncodedstepsdotcom 