לא רק נעליים: תכשיטים בשנקר

חמישי בערב

מקום הבילוי: שנקר, הפקולטה לעיצוב

מה קורה: הגשה במחלקה לעיצוב תכשיטים

איזה קורס: עיצוב חלונות ראווה

הקורס מתקיים בשנקר מזה 14 שנה בהנחיית גיליאן גולן והגר בן שלום

מנחים בקורס הנוכחי: גיליאן גולן אשר מתמחה בפיתוח עסקי ושיווקי בתחום העיצוב ויואב מילר, פסל אשר הביא זווית ראיה חדשה ומרעננת מתחום הפיסול

למה אני שם: הזמינו אותי לתת ביקורת לעבודות הסטודנטים, כמבקרת אורחת

אני, ביקורת? על כך עוד בסוף הפוסט. חכו בסבלנות

Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_Mary Grossman
הגשה בשנקר: דרמטי, יפה וגם מצחיק. צילום: מרק גרוסמן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_3
יעל אוליאל, מרצה בשנקר. דיאלוג מעניין בין המרציםות והסטודנטיםיות. צילום: מרק גרוסמן

קורס חלונות ראווה הינו קורס ייחודי בנוף המחלקה לצורפות בשנקר. לאחר 4 שנים בהם הסטודנטים עסוקים בלעצב בקנה מידה של מ”מ, הם מתבקשים לעצב חלון ראווה בגובה 2 מטר. הם בטח מרגישים כמו ליליפוט בארץ הענקים. זו כנראה גם הפעם הראשונה שהם חווים את התכשיטים שלהם בהבט מסחרי של חלון ראווה. המטרה: לעצב חלון מגובש המגובה על ידי קונספט טוב ולתרגם אותו לחלון הרמוני אשר יגרום לאנשים החולפים להסתקרן, לעצור ולפנטז על התכשיט הבא שירכשו

Uncoded Steps Liliput Gulliver shoe design
גוליבר בארץ הגמדים והענקים, ציורים של אוטו ארנסט שמידט. הציורים מכאן

כל חודשיים מציגים 5 סטודנטיות/ים שונים את חלון הראווה שעיצבו. זהו קורס שנתי וצוות המוריםות דואג לכך שהסטודנטיםיות ישקיעו ויזיעו על עיצוב חלונות הראווה לאורך כל השנה. עיצוב זה הרי קודם כל תהליך ומחקר, רק אחר כך ההחלטות העיצוביות מתגלמות בחומר ובפרטים הקטנים

אז מי היה לנו הפעם?

מרי גרוסמן

החלון של מרי נצבע בצהוב עם נגיעות אוקרה ששוברות אותו הרחק מהצהוב הבסיסי אך משאירות אותו עדיין קרוב למעגל הצבעים העזים. מרי בחרה אלמנט מרכזי בעיצוב התכשיטים שלה- קו קיפול אשר יוצר מבנה תלת מימדי במראה נקי – והשתמשה בו בקנה מידה גדול כדי ליצור משטחי תצוגה מאלומניום. לכל משטח צורה ייחודית ועדיין הם שומרים על שפה אחידה וברורה.  באמצעות המשטחים מרי הגדירה איזור תצוגה בתוך החלון הגדול, והשאירה מסביב מרחב צהוב בשביל העין והנשמה

מרי עיצבה גם נעליים בהשראת הארכיטקט דומיניק פרו, והן ממשיכות את השפה העיצובית של מרי: קיפולים, שבירה, ובניה מחדש באמצעות מגוון חומריםן – עור, כסף ופלסטיק. התוצאה הסופית של הנעליים היא שילוב של אוונגרד בגוון רציני וטיפה אפל בדיוק כמו שאנחנו אוהבות

לאתר של מרי גרוסמן

Mary Grossman_Mark_2
מחוייכת. צילום של מרק גרוסמן

נעליים בהשראת הארכיטקט דומיניק פרו. אהבתי את הקיפולים ותחושת המבנה הגיאומטרי שקיימת בנעל

Uncoded Steps Mary Grossman shoe design Shenkar
אימג’ מתוך האתר של מרי גרוסמן

לוח שחמט של מרי. קיפולים, צבע עז ומראה נקי. סגנון ברור כבר אמרנו? אימג’ מתוך האתר של מרי גרוסמן

Uncoded Steps Mary Grossman Chess design project Shenkar

שרשרת לבבות, מענה לאחד הנרטיבים שמעסיקים את עולם התכשיטים – לב הוא הצורה הנמכרת ביותר כתכשיט

Uncoded Steps Mary Grossman Heart design jewelry neckless Shenkar
אימג’ מתוך האתר של מרי גרוסמן

ועוד תמונות מתוך חלון הראווה של מרי

Mary Grossman_1.2

Mary Grossman_4.2

שני חלונות, שני צבעים ואין ספור סיפורים

Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_5
צילום: מרק גורסמן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_2
בתיה ואנג, מרצה בשנקר. צילום: מרק גרוסמן

לירז בורשטיין

לירז הציגה חלון אסתטי ומוקפד ברמה גבוהה. התכשיטים מוצגים על רקע לוחות בהם הטבעות המדהדות ומאזכרות את האלמנטים העיצוביים שבתכשיטים. איך היא עשתה זאת?

נקודת המוצא של לירז הייתה השימוש בגומיות אשר משמשות את תעשיית התכשיטים להזרקת שעווה, היא שילבה אותם כך שיצרו משטחים לתוכם יצקה סיליקון. האם זה מובן מאליו? לא, לא כ”כ, זו טכניקה שלירז פיתחה בעצמה

התחושה הכללית היא של ארכיאולגיה מרחפת, כאילו נגלה בפנינו פן היסטורי סודי אשר משתף אותנו בלחש וורוד עתיק בסיפוריו

התכשיטים של לירז נוצרו מחומרים מגוונים וטקסטילים בטכונולוגיות משולבות

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Liraz Borstain_1
לירז בורשטיין. ארכיאולוגיה מרחפת בצבעי ענן מעושן

בתמונה שלושה תכשיטים של לירז, התכשיט הימני עשוי סרטי אלכסון וחרוזים, התכשיט האמצעי עשוי סרטי אלכסון ומתכת, התליונים הקטנים יותר משמאל עשויים מחוטים סינתטיים בטכניקת חום

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Liraz Borstain_3

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Liraz Borstain_2
תיק של לירז בורשטיין

מאיה שושן

שילבה השראה ממקומות שונים בעולם. בריטניה ואפריקה היוו מקור השראה אין סופי עבורה במשך כל הלימודים, אך הפעם החליטה לעשות עצירה גם בקזבלנקה, אשר רקדה ברקע בדמות הדפס כחול ואלמנטים תלת מימדיים ששימשו כמחברים וכווים עליהם הציגה את התכשיטים

מאיה הינה יוצרת אשר הולכת בעקבות קסם היופי, והיא מוהלת אלמנטים אקלקטיים באופן מעורר השראה. לא כל כך הבנו את מסלול הטיסה שבחרה: בריטניה-קזבלנקה-מעמקי אפריקה אבל היכולת של מאיה הופכת את זה להגיון אסתטי

בתור מעצבת אשר מתאהבת בדרך כלל בעיקר ברעיון, תהיתי לגבי זה. יעל אוליאל תיארה זאת יפה כאשר הציעה לזקק את המושגים כדי לייצר עיצוב מדויק ומגובש עוד יותר. עדיין האהבה שיש למאיה לקסם היופי מתעלה על הכל או כפי שתמצת זאת אורי סאמט: הרעש שלך לא רועש

לתמונות נוספות מוזמניםות להציץ בעמוד האינסטגרם של מאיה שושן

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_3
פרט מחלון הראווה של מאיה שושן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_1
סוס אנגלי. תיק אפריקאי ועיטור מרוקאי. הגיון חדש בעולם גלובאלי ועשיר. צילומים של מאיה שושן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_5
מלכות אקלקטית מארץ האגדות. צילום של מאיה שושן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_2
חלון הראווה של מאיה שושן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Maya Shoshan_4
שרשרת בעיצוב מאיה שושן. צילום: מאיה שושן

טל אפרים

מיקמה בתוך החלון דפים גדולים אשר נראים כמחברת סקיצות גדולה. ליליפוט, כבר אמרנו? : ) טל יצרה סדר במרחב, קודם כל באמצעות הבחירה בספר הסקיצות, שמידותיו קטנות ממידות החלון, והשארת שוליים סביב. זוהי החלטה מבורכת, לא חייבים לנצל את כל החלל כדי שהחלון יהיה מלא. לספר הסקיצות הוסיפה טל אלמנט מעולם התפירה – תפר אדום גדול אשר יוצר גריד לאורך ורוחב הדף, ממנו צומחים המחברים, המתלים אשר משמשים לתצוגת התכשיטים. ראוי לציון בעיני הוא המעבר הכמעט בלתי נראה בין התפר האדום לבין חוט המתכת האדום, זה לא מובן מאליו לייצר זרימה הרמונית כזו בין שני חומרים שונים, שיראו כמעט אחד

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_6
פרט מחלון הראווה של טל אפרים. תכשיטי פליז
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_4
פרט מחלון הראווה של טל אפרים
Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_5
ספר סקיצות גדול בחלון הראווה של טל אפרים

תכשיטים בעיצוב טל אפרים. מימין טבעת כסף, מודל שנבנה והודפס בתלת מימד, וזרקונים. באמצע תליון משובץ אבני גרנט, ומשמאל סיכה מכסף 925 וכסף טהור בפנים

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_2
אימג’ מאת טל אפריים

סיכות עשויות מפליז בציפוי כסף. טל יצרה תבליט בעבודת יד עוד בשלב השעווה, לפני יציקת המתכת. האבנים השחורות- אבני סוורובסקי במהדורה מוגבלת

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_1
אימג’ מאת טל אפריים

מה היינו רוצים לראות עוד: להעצים את התחושה של ספר סקיצות על ידי הוספת עוד ועוד דפים, וחיבור הספר לרקע באמצעות התפר האדום במקום מוט המתכת. לדעתי רקע פחות מבריק היה מוסיף גם הוא. מדליק במיוחד: החריגות הקטנות של החוטים והתכשיטים מהגריד הברור והמסודר. לי זה הרגיש כמו הומור בריטי משובח – קריצה קטנה (מאוד) שמתרחשת בשוליים

Uncoded Steps Shenkar Jewelry design Tal Efraim_3
פרטים מעניינים בחלון הראווה של טל: אלמנטים “הבורחים” החוצה מספר הסקיצות. אחד מהם אפילו מטפס וכמו נתפר אל תוך הקיר

הדר שרגאי

הציגה את תכשיטיה על רקע המשלב עץ ממוחזר מצופה בטון בטכניקת סטוקו, טכניקה המאופניינת בציפוי, שיוף וחוזר חלילה, כמו פיסול רך על גבי הבטון והעץ. התוצאה חושפת את העץ מבין הבטון הצבוע בגוון תכלכל, בדומה לעבודת העץ שקיימת בחלק מהתכשיטים שעיצבה. הסבר מפורט (קצת) יותר על סטוקו בסוף הפוסט

חלוקת הרקע לארבע פלטות ברקע מאווררת ותורמת לקומפוזיציה, והצבע הבהיר משרה רכות ומשאיר את קידמת הבמה לתכשיטים

Uncoded Steps Shenkar Jewelry Hadarling 3
מתוך חלון הראווה של הדרלינג
Uncoded Steps Hadar Shragai Jewelry design fashion
מתכת ועץ צרובה. אימג’ מהדר שרגאי
Uncoded Steps שנקר הדר שרגאי עיצוב תכשיטים
ממש אהבתי את המשפט – להרכין בצניעות את השכל בפני הלב. אימג’ מהדר שרגאי
Uncoded Steps Shenkar Jewelry Hadarling business cards
הדרלינג, מעמד לכרטיסי ביקור ברוח חלון הראווה

מה אנשים נעלו ועוד קצת אווירה

Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_Adidas
מרי נועלת אדידס בצבע שקצת מזכיר את החלון של לירז. מתואמות הן
Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_Melissa
הו מליסה, מסוגננות
Uncoded Steps Shenkar Jewelry shoes design_cup cakes
כמה רמות מעל במבה, בייגלה, ביסלי: קייטרינג עם סטייל בהגשה בשנקר. נשארו מחוץ לפריים: יין ואבטיחים. צילום: מרק גרוסמן

ההגשה הסתימה, ואיפה אני בתמונה הגדולה, או הקטנה

מיד אחרי ההגשה נפגשתי עם חברות

הייתי בהגשה בשנקר, סיפרתי להן, הזמינו אותי לתת ביקורת, ואני לא כל כך אוהבת את המילה ביקורת. כשלמדתי עיצוב בחולון לא נהניתי מכל המעמד הזה של ביקורת. אני חושבת שכולם סובלים מזה ברמה זו או אחרת. אני מחפשת מילה חילופית. חשבתי על פידבק. אבל גם זה לא משהו

מנטורית, את מנטורית, אמרה ניבה

גדול עלי מנטורית אמרתי, מנטורית זה למישהי שלמדה, שיש לה השכלה בהדרכה, הכוונה  של אנשים

אולי דיאלוג עיצובי, שיח יצירתי? לא יודעת, נשאיר את זה כרגע בתור שאלה פתוחה ופרועה. יום אחד אני אבין מי אני ומה תפקידי בליליפוט, ארץ הגמדים והענקים

לקריאה נוספת (ושווה!) על תהליכי עיצוב ויצירה

מהבלוג המקצועי “מיגדלה”, סדרה מרתקת בת שלושה פוסטים על חשיבה עיצובית. הסברים מאירי עיניים על נושא חמקמק וחשוב לפוסט הראשון, הפוסט השני, והפוסט השלישי

וה-טרילוגיה של היצירה, מהבלוג הקסום והמעניין של כרינה וובר , לחלק הראשון, החלק השני, והחלק השלישי

והצצה קטנה אל תהליך עיצוב שלי, עיצוב נעליים עבור חברת נוביק ההולנדית , 2013

Uncoded Steps Nubikk men shoe design
נעל בעיצובי עבור חברת נוביק, הסקיצות הן חלק (קטן) מתהליך עיצוב שלם

מרציםות נוספיםות אשר השתתפו בהגשה ותרמו מהניסיון, הידע והתובנות שלהםן לשיח הער סביב חלונות הראווה

שרון קרן, ראש המחלקה הנוכחי
אורי סאמט, ראש המחלקה הנכנס
בתיה ואנג
יעל אוליאל
אוריאל מירון

וכמובן המנחים גיליאן גולן ויואב מילר

עוד על סטוקו

התיאור המצורף כאן מבוסס על הסבר שקיבלתי מהדר – עוד שניה אני מתחילה לטייח בעצמי 🙂 המילה סטוקו מתארת סוג מסוים של טיח אשר משמש לפיניש (גימור) של פני השטח

השכבה הראשונה בלוחות הכחולים שבחלון ראווה של הדר עשויה עץ דחוס מסוג או.סי.בי. באמצעות העץ יצרה הגר את הקומפוזיציות העיקריות של הלוחות, את המבנה התלת מימדי

מעליו רשת בשילוב שכבה של הרבצה סמנטית (למדתי מלא מושגים חדשים של טייחים!) – טיח גס אשר אפשר לבנות ולפסל בו

ומעליו, מלכת השכבות – הסטוקו! שתי שכבות דקיקות של טיח. לפני שהטיח מתייבש מלטשים אותו עם בד כותנה, תהליך אשר יוצר ברק ומעניק לחלון כולו את המראה הייחודי שלו

ולסיכום התהליך: בסוף ליטוש וליטוף עובדים הכי טוב. תזכרו את זה כשאתם בדרך מארץ הגמדים לארץ הענקים

Enter your email address to subscribe to this blog and receive notifications of new posts by email.

קאובוי תל אביבי

שישי בבוקר נסעתי באוטובוס

בזמן נסיעתו המזהמת והרועשת במורד אבן גבירול אני קולטת בזוית של הזוית של הזוית של העין איש הולך ברחוב

אני קולטת שקו סיום המכנס שלו נמצא איפשהו באמצע השוק. חלקים לא ממופים במוח מתריעים על כך שאני חוזה במחזה קצת לא רגיל. כנראה

יכול להיות שהגבר נועל מגפיים?? הרי זהו מחזה לא רגיל. כמה גברים בארצינו מואילים בטובם לנעול מגפיים?

שואלת אני את עצמי

Uncoded Steps_Tel Aviv Nostalgy תל אביב של פעם
תמונה של כיכר רבין, ככל הנראה מחילת שנות ה 60. התמונה מכאן

חלקים עלומים באישיותי מתקוטטים זה עם זה, תוהים, מתלהבים, מבטלים זה את זה בטנגו של התרגשות וספקות

האוטובוס ממשיך לגלוש על פני האספלט, ועוצר בתחנה. לשמחתי, הגבר עולה אל האוטובוס

ואני רואה, ללא צל של ספק, שהוא נועל מגפי בוקרים בצבע כאמל, עמוסות בעיטורים בצבע חום כהה. מניפולציה צבעונית או בחירה צבעונית, אשר יוצרת את התחושה שהעיטורים כולם הינם הטבעת חום אחת גדולה על פני שטח המגף כאולו

לא הגיוני ומסעיר

נעזוב את זה

מגפי בוקרים מעוטרים, בצבעי כאמל וחום, צורת האצבעות שפיצית, עקב קטן מאוד מאחור

יום של מאי תל אביבי חמים, והקאובוי המסוגנן הזה עולה על אוטובוס ומתיישב לתומו על אחד הספסלים כאילו זה עניין של מה בכך

אני משתהה ומהרהרת כמה שניות

דווקא מרגישה רגועה

ברור לי מה כל אדם נורמלי היה עושה. ממשיך/כה לשבת

אבל אני קמה ממקומי, הולכת לאורך המעבר, מגיעה אליו, מכניסה פאוזה דרמטית של שבריר שניה ופוצחת ב…”שלום, סליחה, אפשר בבקשה לשאול אותך לגבי המגפיים?” – “זוגתי קנתה לי אותם, בספרד”, הוא משיב. “תרשה לי לשאול אותך, אלו מגפי סֶנד­רָה נכון?” אני שואלת, והבעת תמהון והפתעה עולה על פניו. “כן, סנדרה. איך ידעת?” – “לא לזהות סֶנד­רָה בתל אביב זה כמו לא לזהות טווס מסתובב בלול תרנגולות…” אני עונה ופתאום חוששת שדברי אולי חרגו ממסגרת שיחת החולין וגלשו לסגנון העלול להתפרש כפלירטוט

“אכפת לך אם אני אצלם אותם?” – “בשמחה” – הוא משיב

אני מתחילה לצלם, באוטובוס

Sendra Boots Uncoded Steps Tel Aviv_2
תמונה מהאוטובוס. צילום: שלי לואיס

האישה שישבה בספסל שליד האיש, יחד עם ילדון חמוד כבן 4 או 5 מצטרפת לשיחה עם מליצה: “פתחתם פה סטודיו לאופנה על קו 25?” האוטובוס מקרקש לו, ולרגע אני כמעט מאבדת שיווי משקל בגלל סיבוב פראי, אך שועלת אוטובוסים כמוני לא נופלת בקלות. הרעד האין סופי של האוטובוס יוצר עוד נושא לשיחה “אל תפלי”, “בזהירות”, ועוד שאר מרגליות מונפקות מפי הנוסעים המצולמים

האישה והילדון החמוד יורדים בתחנה הבאה. נשארים אני והוא. והסנדרה. ועוד נוסעים במושבים מרוחקים שדרמת המגפיים מעניינת אותם כקליפת השום

אני מתחילה גם לראיין אותו קצת. “עוד חומרים” אני חושבת לעצמי. אני רוצה לדעת עוד. קצת

לאמירתי שגבר נעול במגפיים בתל אביב אינו מחזה כה שגרתי, משתף אותי האיש בנקודות מתפיסת עולמו ונסיונו

“מגפיים מעידים על הנועל אותם” הוא אומר. “מגפיים כאלה, למשל, מעידים על שחצנות. ואני שחצן” הוא אומר בחיוך. אני מוקסמת מהאוקסימורון. הרי במודעות לשחצנות יש מן הביטול שלה

“ומה שמך” אני שואלת (איזו שאלה בנאלית, הייתי צריכה לשאול מיהו השחצן, ואיך זה מרגיש להיות שחצן בלבנט. נחזור לדיאלוג אשר אכן היה). “בועז אפלבאום”, הוא עונה, “תעשי עלי גוגל, יש עלי ערך בויקיפדיה, הייתי ראש לשכת ראש הממשלה, של שמעון פרס, והיועץ הכלכלי של חיים בר-לב”. “התחלתי לנעול מגפיים אחרי שהתחלתי לרכב על סוסים. זה היה לפני כ 40 שנה” הוא מוסיף

Uncoded Steps_horse מגפי רכיבה
תנועה ויציבה. נראה לי שאני בכלל בעד שסוסים ידהרו חופשי באחו. התמונה מכאן

הזמן קצר, הרי אנו על זמן שאול. מתחנה לתחנה

אני יורד עוד כמה תחנות, בבית ז’בוטינסקי” הוא מעדכן. “אני חושבת שאני ארד איתך בתחנה, אני אצלם עוד כמה תמונות שלך ושל המגפיים בחוץ, ברחוב”. אני למודת נסיון. מגפיים באוטובוס מצולמים כשברקע פתחים של מזגנים ועמודים. וגם התאורה בדרך כלל לא משהו

“מה, את צריכה את התחנה הזו?” הוא שואל. “בערך”, אני עונה. האוטובוס משתהה לו בפקקים הקטנים אשר אט אט מתהווים ככל שיום שישי הולך ומבשיל לו. יש רמזור אדום, ואחריו עוד אחד. אנחנו מגיעים לתחנה, יורדים להמולת קינג ג’ורג’. בועז הולך לפני, אוחז בספר, עיתון, עט, והולך בטווסות קלה בינות האנשים. אני אחריו, מפלסת את דרכי

אנחנו עוצרים ליד קיר עם מרזבים ולכלוך תל אביבי ממוצע

Sendra Boots Uncoded Steps Tel Aviv_3
רח’ קינג ג’ורג’, תמונה על רקע מרזבים, לכלוך וכאוס שגרתי. צילום: שלי לואיס

הכל מאוד מאולתר ולא כל כך מדויק. אנו ממשיכים ללכת, לאחר כמה מטרים מגיעים  לפסג’ שליד גן מאיר, אפלבאום פונה, אני אחריו, או לצידו

ממש בתחילת הפסג’ ישנו קיר גדול עם גרפיטי צבעוני

בועז נעמד, אני מצלמת מספר תמונות אחרונות

Sendra Boots Uncoded Steps Tel Aviv_Boaz Appelbaum
קצת צבע, מה יש? צילום: שלי לואיס

עוד פרטים ופריטים: הספר “לוטסיה” מאת פייר אסולין, עט וטיים אאוט תל אביב, עם ההגיג האין סופי “10 המקומות שהכי שווה לשתות בהם לפני שהלילה מתחיל”. אל תפספסו: את החולצה הסגולה

Uncoded Steps_Timeout Tel-Aviv Purple shirt
על הסטיילינג והמקורות הספרותיים: בועז אפלבאום. צילום: שלי לואיס
Sendra Boots Uncoded Steps Tel Aviv_4
מגפי סנדרה ברחוב תל אביבי. צילום: שלי לואיס

אנחנו נפרדים לשלום, במהירות ובתודות

נשארתי עם תמונות וכמה מחשבות

בועז סירב לתת לי אימייל, על מנת שאשלח אליו את התמונות. אך הסכים שאפרסם את תמונות המגפיים כולל את תמונותיו הוא

אין לי דרך ליצור עימו קשר, כך שלא זכיתי לאישורו של הטקסט, ומקווה ומאמינה שאם היה קורא את מילות הפוסט, הוא היה מאשר אותו בשמחה

כמה שעות לאחר מכן גוגל מהיר מבהיר לי כמה דברים חשובים

מגפי סֶנד­רָה נעשים בעבודת יד, ורבים מהן עשויים עורות בהדפס דמוי נחש בשילוב עם רקמה, חירור או הטבעות חום. חלקו התחתון של המגף של אפלבאום עשוי עור בהדפס נחש, חלקו העליון של המגף, באיזור השוק, מעוטר בהטבעת חום

 תמונות נוספות מאתר סֶנד­רָה

Sendra Boots Uncoded Steps_Spanish shoes style

 

Sendra Boots Uncoded Steps footwear design

 

סֶנד­רָה מייצרים מגפי בוקרים ומגפי רכיבה לנשים ולגברים החל משנת 1913, עת חזר אנדראס סֶנד­רָה מארה”ב לספרד ופתח את החברה. מגפי סֶנד­רָה מגלמים את העולם הגלובאלי של אז והיום: מיתוס אמריקאי של כיבוש השממה (והאינדיאנים, פן עצוב ואכזרי בהיסטוריה), התשוקה לזהב במערב הפרוע, בשילוב עם  הידע הספרדי של ייצור מגפיים, והאהבה לעיצוב ולחומרים טבעיים

Sendra Boots design Uncoded Steps_Cowboy

קאובוי גרסת סנדרה. התמונה מאתר החברה

ובועז אפלבאום? קצרה היריעה

“אאוטסיידר” הינה הכותרת של פואמה שהוא הקדיש לעצמו בספר השירה שלו “בלוואר”, שירים שצמחו משדרות רוטשילד

למה אאוטסיידר? לדברי אפלבאום, בראיון למעריב ב 2014, זה בזכות גולדה אשר קראה לו “הקומינסט”, מכיון שבתחילת שנות ה 70 התנגד למסמך אשר בלם את הסיכוי להסדר עם מצריים

בועז אפלבאום כיהן כראש לשכת ראש הממשלה שמעון פרס, הם עבדו יחד כתריסר שנים, מקריאה מהירה נוצר הרושם שלשניים הייתה, או עדיין, מערכת יחסים סבוכה ועשירה של שיתוף פעולה והערכה איש לרעהו יחד עם ניגודים והבדלים, ניגודים אשר יצרו מתח המניע לפעולה. באותו ראיון למעריב אומר אפלבאום ש”לא הייתי מספיק אלגנטי לטעמו, שמעון פרס התקשה לשאת את הבוטות הוולגרית שלי…לקחתי על עצמי את תפקיד השוטר הרע, הייתי המנוול של פרס

בועז אפלבאום בולוואר Uncoded Steps_
ספר שנוסף לרשימת הספרים שאני רוצה לקרוא. התמונה מאתר סימניה

איש רב גוני ורב ממדי הינו אפלבאום

פוליטיקאי, איש רוח, משורר, האלגנטיות שלו מוטלת בספק ומתובלת בשחצנות חיננית, איש עשיה אשר התניע מהלכים מהותיים מתוך עולם הפוליטיקה המקומית

פעל רבות למען שיפור מעמדם של הסופרים בארץ, היה נשיא המכון הישראלי לקולנוע, ועבד כיועץ הכלכלי לשר התעשיה, המסחר והפיתוח חיים בר-לב

הניח את היסודות להקמת “הקרן לעידוד סרטי איכות”, וב 1984 ביטל את הצנזורה על הצגות תאטרון

כיו”ר המועצה להימורים בספורט גיבש לראשונה את התשתית המשפטית והארגונית להימורים על מרוץ סוסים בארץ. בועז אפלבאום פרסם מאות רשימות בעיתונים הגדולים במדינה ושבעה ספרי שירה ופרוזה, אחדים משיריו הולחנו, חלקם זכו לביצועים של מתי כספי, בועז שרעבי, הגבעטרון ועוד

אחרי התיאור התמציתי של העשייה המגוונת של בועז אפלבאום, אני תוהה עכשיו איך לסיים את הפוסט הנ”ל

אולי בציטוט הפתיח של שירו – אאוטסיידר

גם פגסוס בין סוסים

רוצה כך סתם לדהור

אז-מה אם למוטת כתפיו

קשורות כנפיים?

ואני נשארת עם המחשבה מה אם נעלינו היו מכונפות?

והיינו מרחפים מעל העיר, כמו בסרט מלאכים בשמי ברלין?

ואולי ברוח השיר, אוהבות הנעליים להיות הן ורק הן

לבעוט ולבטוש באדמת הטרשים

אין להן צורך בכנפיים, הן הרי ירוממו את הנעל אל מעל לאדמה

ואז חלק ממהותה תתבטל לעד

Hermes  W. B. Richmond Uncoded Steps sandals design
האל הרמס . רישום מאת ו.ב.ריצ’מונד שפורסם ב 1886. מקור התמונה מארכיון ויקטרויאני של אונ’ טורנטו
Adidas wing sneakers metalic Uncoded Steps_סניקרס מוזהבות
אדידס, מכונף, מלכותי וספורטיבי בו זמנית. התמונה מכאן
Adidas Jeremy Scott Uncoded Steps sneakers סניקרס נעליים
ג’רמי סקוט לאדידס. צבעיים חלומיים ומטאליים. התמונה מכאן
Ancient Greek Sandals IKARIA Uncoded Steps סנדלי גומי
מיתולוגיה בפלסטיק? סנדלי האל הרמס בתירגום לרצועות עשויות פי.וי.סי, ספידה וסוליה מגומי. התמונה מכאן

 

אחת, שתיים…. שלוש?

היׂה הייתה הרצאה

בתחילת מאי הרציתי על נעליים וטרנדים

היכן: ביתם של נטע-לי וצפי במרכז ת”א, קרוב לים

אחת לחודש נטע-לי וצפי מארגנים אצלם ערב תרבות לחברים. בכל פגישה הרצאת אורחת או אורח אשר מספרת על עולמה המקצועי או התוכני. קהל החברים אשר מגיע מתחומי עיסוק שונים ומגוונים נחשפים לידע חדש

מתי: 5.5.16 שעות הערב

כמה: בנוסף אלי והמארחים עוד כעשרה אורחים

בהרצאה סיפרתי על ההשפעה שיש למגדר, ושינויים בתפיסה שלנו של גברי ונשי על אופנה ועיצוב

בין השאר הצגתי את קו המחשבה אשר תיארתי בפוסט הקודם שלי, על נעלי עקב לגברים, ושיתפתי במספר דוגמאות עכשוויות

UncodedSteps heels-high nl fetish boots glittery
אש, להבות ותמרות עשן, וגליטרי גם. מגף שלא נגמר, התמונה מפה

נשי/גברי/חדש  

בעקבות השינויים בחברה, בעקבות אימוץ מוטיבים גבריים על ידי נשים ונהפוך הוא, המושגים “גברי” ו “נשי” משתנים ומתפתחים. הגבולות בין השניים נמתחים, מטשטשים או נעלמים לחלוטין

באופן טבעי הדבר משפיע על אופנה, תחום אשר מבוסס מגדר. בכל תקופה אנשים ונשים הגדירו מאפיינים כגון מה “נכון” לנשים ללבוש, מהי גיזרה גברית, מהו עיטור נשי

אך התשובות אשר היו ברורות לנו עד כה מפנות את הבמה לדיאלוג ויצירה חדשים, חופשיים, רעננים. “אנחנו לא חושבים במונחים של ׳גברי או נשי” אומר דניאל פלדמן מהמותג בינדל אנד קיפ לכתבת עיתון הארץ בכתבה אשר התפרסמה בפברואר 2016.  שנת 2015 מתוארת כשנת הטרנסג’נדרים. הם לוקחים את מקומם בחברה בדומה למהפכה ההומוסקסואלית של שנות ה 60

הלקוחות של בינדל אנד קיפ הינם לרוב טרנסג’נדרים. כל חליפה נתפרת בהזמנה אישית ומתאימה למידות הגוף של הלקוח או הלקוח, ולסגנון האישי של כל אחת או אחד. המושג של “חליפה גברית” או “חליפה נשית”  לא רלוונטי בעולמם של בינדל אנד קיפ

Bindle & Keep 2016 uncodedsteps footwear deisgn
חליפה אישית, תמונה מתוך האתר בינדל אנד קיפ

נעליים לטרנסג’נדרים?

כרגע בעיני עדיין אין להם מאפיינים ממש ייחודיים וחדשים. הרבה מהם הינם נעלי נשים במידות גדולות עם פרופורציות מוגזמות ואלמנטים מעולם הסאדו. אפשר למשל לראות דוגמא לכך כאן. מחכה וסקרנית לראות אתר המוכר נעלי ובגדי טרנס בסטייל חדש. קצת הכיוון שבינדל וקיפ עושים

ותודה לליאו על הלינק. עוד צילומים של ליאו אפשר לראות בבלוג של אישתו מיי גרף שכותבת על אופנה לנשים במידות גדולות. בלוג אופנה שמח

שולחן עגול

ההרצאה עוררה דיון, אשר המשיך זמן רב לאחר שההרצאה הסתיימה

הדיאלוג עם הקהל, השאלות והדברים שלמדתי מהם העשירו אותי והעלו אצלי שתי שאלות נוספות. בלעדי אותה שיחה בסלון הביתי הרעיונות האלה לא היו נוצרים או מתגבשים אצלי. הקרדיט הוא גם שלכםן, הקהל

מחשבה אחת: ציר עם הרבה קצוות

אם העולם הולך ומקבל לתוכו יותר ויותר את הטרנסג’נדרים, את המין השלישי, האם יכול להיות שאנו צועדים אל עבר עולם המבוסס פחות על תפיסה דיכוטומית ובינארית, ושאנו חוזים בתחילתה של קריסה של תרבות מקוטבת של גבר אישה, טוב ורע, גן עדן וגיהנום?

garden_of_earthly_hieronymus bosch uncodedsteps design
מי אמר דיכוטומיה ולא קיבל? טריפטיך “גן התענוגות הארציים” מאת הירונימוס בוש: משמאל גן עדן, מימין גיהנום, באמצע בלגן. צויר בסביבות השנים 1490-1510. התמונה מכאן
statues-of-Greek-gods-unearthed-in-Crete-Uncoded Steps footwear design
פעם מזמן: מלא אלים ואלילות, כולם חוגגים, נלחמים או סתם עושים קסמים בכיף. שני הפסלים מהמאה הראשונה או השניה לספירה אשר נתגלו לאחרונה באתר ארכיאולוגי בכרתים. משמאל אלת הציד ארטמיס, פסל עשוי נחושת. מימין אל השמש אפולו מפוסל בשיש. קריאה נוספת ומקור התמונה כאן

אולי המקבילה המודרנית והעכשווית לריבוי אלים מחכה לנו מעבר לפינה, והמבנה הבינארי עתיד להשתנות למבנה חדש של הצפנה והעברת מידע? ובמקום זאת יווצר ויתהווה לנגד עיננו עולם פלורליסטי, צבעוני ועשיר בו לכל אחד ואחת (כמעט) יש מקום?

Big data uncoded steps design trends future concepts shoes-
מי היה מאמין שמאחד ואפס אפשר לברוא אין סוף? ומצד שני: מלא אנשים ומלא צבעים. מתוך אתר אפל ומתוך הניידים של רובנו. התמונות לקוחות מכאן ומכאן

ועוד סיפור שאינו נגמר עם אין סוף נקודות מבט, משחקי הכס כמובן

uncodedsteps shoes games of throne
בימים אלו ממש: משחקי הכס, שובר את הנרטיב ההוליוודי של הטור והרע. 7 ממלכות שנלחמות זו בזו. לכי תביני מי נגד מי

מחשבה נוספת: אחת, שתיים,שלוש….אין סוף?

ישנן תרבויות בהן כבר מאות שנים המין השלישי הוא חלק מהקהילה. והוא מהווה חלק אינטגרלי מהחברה. האם תרבויות אלה יזכו לעדנה מחודשת היום, עכשיו, בעתיד הקרוב?

האם נאמץ אלמנטים סגנוניים, ויזואלים כגון הדפסים, צבעוניות, גרפיקה מאותן תרבויות, או שנושפע גם מאלמנטים ותוכניים עמוקים יותר, כגון מודלים עיצוביים, מבניים, עקרוניים?

ואיזה מבנה עיצובי מציע לנו השלוש, או הריבוי, בניגוד לעיצוב המבוסס על ציר,  מבנה לינארי?

אלה שאלות פתוחות, מציפה אותן פה, וסקרנית לגלות את התשובות הרבות בעתיד. רמזים: ביג דאטה ועיצוב פרמטרי מהווים חלק משביל האבנים הצהובות אל עבר עתיד מורכב ופשוט בו זמנית

ועוד דוגמא נפלאה בעיני, אינפוגרפיקה לרגשות

PalauGea af-cartel-punset-infographics Uncoded-steps
מבנה מרושת ומורכב של אין ספור אינפורמציות אשר “מתנגשות” או משתלבות זו בזו. האם כך נראית מערכת העצבים של הווב?   אינפוגרפיקה של סטודיו מספרד המתאר את מגוון ומורכבות הרגשות. עושה לכם קצת סדר בבלגן? התמונה מכאן

ובעולם שמבוסס פחות על אפס ואחד, ימין ושמאל, וזוגיות ככלל, אולי נרכוש נעליים בבודדות, בפרדים, או בשלישיות, ונרכיב מיקס אנד מאטצ’ של השילובים שיתאימו לנו כל פעם מחדש? אפשר לקרוא עוד על נעליים א-סימטריות בפוסט שכתבתי על הומור

Ballerina-shoes-B
אחת, שתיים, שלוש…. אין סוף. מי אמר שנעליים חייבים לקנות בזוג

Fa’afafine

דוגמא מצויינת לתרבות כזו היא סמואה. סמואה היא קבוצת איים באוקיינוס השקט נמצאת קרוב “יחסית” לניו זילנד, ויש שם תרבות עתיקת יומין של בנים אשר בוחרים ומרגישים שהם רצון לשלב אלמנטים נשיים בהוויה ובחיים שלהם, קוראים להם פא’אפאפין. הם לא מחוייבים להגדיר את עצמם כגבר או אישה, אלה חיים והווים כמין השלישי

samoa-swimming-poll Uncoded Steps footwear shoes for thought
צולם בסמואה. (גם) לשם אני רוצה לנסוע. “בור שחיה ענק”, זהו שמו של האתר שבתמונה, אשר נמצא באי אופלו שבמסמואה. התמונה לקוחה מכאן

 הפא’אפאפינים (כן, מילה קצת מצחיקה, בכל זאת שפה מהצד השני של העולם….) מהווים חלק אינטגרלי מהחברה, הם יכולים להתחתן עם מי שהם רוצים, לעבוד, לממש את עצמם ולחיות כאוות נפשם

(ישנן עדויות על מיקרים פחות סימפטיים, בהם המשפחה מחליטה זאת עבור אחד הבנים שלה. אני לא אכנס כרגע לסוגיה עד כמה זה רע או נכון לפעול כך בתוך משפחה, אלא אתמקד ביצירה של מגדר חדש, על-מגדר)

שיג’יוקי קיהארה

אחת הפא’אפאפינס המעניינות שחיות היום היא שיג’יוקי קיהארה. שיג’יוקי נולדה בסמואה בת להורים מסמואה ומיפן. היא אמנית פרפורמנס ומולטימדיה אשר באמצעות צילום בוחנת את התרבות באוקיינוס השקט ומתאגרת תפיסות בנושא תרבות, זהות, רוחניות, ילידים, קולוניאליזם, סטריאוטיפים, מגדר, צרכנות

מקורות ההשראה של עבודתה מגוונים וכוללים בין השאר צילומים של הילידים משלהי המאה ה 19 ראשית המאה ה 20.  הצילומים אשר צולמו על ידי בני ארצות המערב, תרמו לתפיסה מוטעית וסטריואטיפית של התרבות שבאיים באוקיינוס השקט

ואם אנחנו בענייני טריפטיך, זוהי הפרשנות האישית של שיג’יוקי, סדרת צילומים אשר מצטטת ציורים וצילומי נשים משלהי המאה ה 19 ומתאגרת את התפיסה שלנו של מה זה נשי מה זה יפה, מה המגדר שלנו ואיך “אמורים” להיות, או להצטלם תושבי האיים ובני המערב

UncodedSteps-Shigeyuki-Kihara-art-gender-2c
שיג’יוקו קיהארה, מאתגרת את התפיסות הקונבנציונאליות לגבי מגדר ותרבות. התמונות מכאן

בסדרת הצילומים “פא’אפאפין: באופן נשי” (באנגלית משחק מילים גם ‘בנימוסים נשיים’, או ‘בכבוד נשי’) שיג’יוקי מצולמת ברוח התמונות המבויימות משלהי המאה ה 19, דוגמת צילומיהם של ת’ומאס אנדרו ואלפרד ג’והן טאטרסל. באותן תמונות הצלמים, בני ארצות המערב, ביימו את הילידים לעמוד לפני המצלמה לבד, או בזוג, לבושים באופן חלקי ומעוטרים בתכשיטים ובאלמנטים טרופיים, באופן התואם את תפיסת עולמם המערבית והקולניאליסטית. סדרת הצילומים של קיהארה מאתגרת את אותן תפיסות מקובעות כלפי בני האיים ומגדר

Shigeyuki kihara Culture for Sale Citygallery Uncoded Steps design
מתוך המופע של שיג’יוקי “תרבות למכירה”. התמונה מכאן

המופע “תרבות למכירה” וסדרת העבודות הנלוות מתייחסות לנשים, גברים וילדים מסמואה שנלקחו לגרמניה במאה ה 19 והוצגו בערים שונות כחלק מ”גן החיות האנושי” אשר הציג בפני הארופאים את בני התרבויות הזרות והחדשות להם. סדרת העבודות נוצרו בעקבות הביקור של שיג’יוקו בגרמניה, ביקור שנערך בחסות מכון גתה ובו חקרה ארכיונים גרמניים בנושא סמואה.

לסיכום, בנתיים

תרבויות כאלה, על-מגדר, המגדר השלישי, המגדר החדש: כל אלה מאתגרים את התפיסה של מגדר כגברי או נשי בלבד. המיניות כבר איננה ממוקמת על ציר קוטבי, אלא בעלת מבנה פתוח ועשיר יותר. תוהה איך זה ישפיע עוד ועוד על אופנה ואורחות חיים נוספים

ואסיים עם מגף שריהאנה עיצבה לאחרונה בשיתוף עם מעצב הנעליים מנולו בלאניק: מגף גבוה המגיע עד המותן והמאתגר את התפיסה הרגילה שלנו לגבי גבולות המגף. אנחנו יודעות איפה זה מתחיל, אבל לא בהכרח יודעות איפה זה נגמר

Rihanna Manolo Blahnik uncodedsteps
פרופורציות וגבולות משתנים. גם ריהאנה בשיתוף עם מנולו בלאניק עיצבה מגף בעל פרופרוציות יוצאות דופן. מתי? מרץ 2016. התמונה מכאן

 

 

 

 

 

מהפכה סגולה

הנסיך הראשון שלי

זכרון: אני בת 16, החברה הכי טובה שלי עברה לגור בפריז עם משפחתה. אביה פרופסור ויש לו שנת שבתון מעבודתו. אני מתגעגעת אליה. מאוד אפילו. ההורים שלי תומכים ברצון שלי לנסוע לבקר אותה ועוזרים לי לממש את החלום. מתי? באביב, באפריל, חופשת פסח. אני מתרגשת מאוד. אני מגיעה לבית שלהם, הרובע הרביעי בפריז וזוכה לקבלת פנים חמה וביתית. אחרי בראנץ’ קליל ופריזאי חברתי ואני מחליטות לצאת לגלות את העיר. “נחזור עוד מעט” אנחנו אומרות להורים שלה, “סיבוב מסביב לבלוק, פשוט שלי טו-מאץ’ סקרנית לראות את הכל” מוסיפה חברתי. רחובות פריז מרגישים לי כמו מוזיאון נושם ענק: באותה שנה גרתי בירושלים, למדתי בפנימיה לאמנות ובין השאר למדתי תולדות האמנות, אמנות הרנסנס וימי הביניים כמעט דקלמתי בע”פ את הברית החדשה, אני לא אגזים אם אומר שבערך כל 3 דקות הליכה הציצה אלינו איזו כנסיה, או פסל או עיטור שפשוט הייתי חייבת לזהות מה הוא מסמל, איזה אגדה או מיתוס הוא מספר לנו, מה המסר. הטיול “הקצרצר” הפך ליום שלם של שוטטות, חזרנו הביתה ב 10 בערב, נראה לי רגעים ספורים לפני שההורים שלה, שהם ההורים הכי קולים בעולם, מתחילים ‘להשתגע’. כל זה הרי קרה שנים לפני שהיו לנו פלאפונים, טלפון נייד לא היה אפילו בטווח התודעה שלי

באותו היום, או שהיה זה ביום למחרת, ביקרנו בסניף וירג’ין בשאנז אליזה, חנות ענקית בת כמה קומות מלאות קלטות, תקליטים, אולי אפילו דיסקים היו, כבר לא זוכרת. הצפה של סגנונות מוסיקה, שמות, צלילים. קניתי 4 קלטות, כנראה ששלוש מהן היו לד זפלין, סוזן וגה, פיטר מרפי. אבל את אחת הקלטות אני זוכרת בוודאות: גשם סגול של פרינס

uncodedsteps-Prince-Purple-Rain-Design-
פריז עם המון סגול

נסיך בזמן הווה

להקשיב היום למוסיקה של פרינס זה גם לטוס חזרה בזמן לפנימיה לאמנות בה למדתי בירושלים. אותם ימים התאפיינו בהמון מחשבות לגבי העתיד (שכנראה כולל בתוכו כנראה גם את הרגע הזה ממש) ושוטטות בשדות ובגבעות שמסביב לפנימיה (זה היה אסור, אבל תמיד מצאנו את דרכנו דרך פתחים סודיים בגדר). זה גורם לי לחשוב עד כמה העתיד המדומיין מאז דומה להווה שלי כיום. האם הייתי נאמנה לאותן תקוות וחלומות של אותה נערה?

 

נעליים של נסיכים?

כמעצבת נעליים היום אני תוהה איזה נעליים הייתי מעצבת בהשראת פרינס, נעליים אשר יבטאו את האנרגיה שלו, היצירה, החיים ואת המוסיקה שלו. ובכלל עולה השאלה איזו השפעה תהיה למותו על עיצוב, אופנה ונעליים?

אחת ההשפעות שיכולה להיות זו עליה בפופלריות של הצבע הסגול, אותו סגול-מחושמל שאיפיין את פרינס. בימים האחרונים ראינו את הצבע הזה ניבט אלינו מכל עבר: החל מנאסא אשר צייצה תמונה קוסמית של ערפילית סגולה ועד אנשים רבים אשר הדליקו נרות סגולים ברחובות ובכיכרות ערים בעולם. לרגע, הסגול אופף ומחשמל אותנו. יכול להיות שנראה את הצבע ‘מבצבץ’ מתוך קולקציות של חברות גדולות או קטנות. סגול כמעט ומעולם לא היה צבע מוביל באופנה, על אחת כמה וכמה בנעליים, לכן אני סקרנית לראות כיצד הצבע יבוא לידי ביטוי. אולי עיצוב של כמות קטנה של פריטים ייחודיים אשר יהוו קולקציית-דגל, עיצוב בהשראת פרינס, כחלק מקולקציות גדולות של מותגים? או שילוב הסגול באלמנטים ובדיטיילים הקטנים שבנעל? אפשר לראות עוד מחוות סגולות מכל העולם בלינק הזה. סגול וממכר

Uncoded-Steps Purple-gladiator footwear

סגול של  נסיכים ומלכים

סיקרן אותי “לשחק” עם הצבע הסגול. התמונה הראשונה “שקפצה” לנגד עיני הייתה של סנדל גלדיאטור מרובה רצועות. ראיתי בו קרקע, פלטפורמה ליצירת מעבר הדרגתי, לבחון ולהרגיש את הסגול על גווניו הרבים. האם סנדל כזה ישים ואפשרי עבור חברה מסחרית? לא כל כך. סנדל כזה יצריך מלאי של עור בכעשרה גוונים שונים. זה המון, חברות נמנעות בדרך כלל ממוצרים אשר מצריכים זאת. זה תכנון מלאי לא אחראי, עם סיכון גבוה שחומרי גלם ישארו במחסן. חברות, קטנות או גדולות, יעדיפו בדרך כלל מוצרים אשר כוללים פחות חומרים וצבעים. מהניסיון שלי סביר להניח שגם היצרן לא יאהב את הרעיון הזה בלשון המעטה. מבחינתו או בחינתה זו עבודה שדורשת המון התעסקות, תשומת לב ומועדת לפורענות: פספוס אחד קטן, גזירה של העור בגוון הלא מדוייק והופ – יצרת נעל עם טעות

אפשרויות נוספות ליצירת נעל עם גוונים רבים היא להשתמש בעור לטבילה, זהו עור “פתוח” שלא עבר את הפיניש והאטימה המלאים. בדרך כלל אלו עורות עבים המשמשים סנדלים דוגמת סנדלים תנ”כיות. אפשר לטבול את העור באמבט צבע ולהגיע לגוונים ייחודיים שאין לאף אחד בשוק. זה עדיין לא פתרון מכיוון שזה מצריך הרבה עבודה, וגם מכיוון שקשה להגיע לרמת דיוק גבוהה של הגוון. אני כן רואה את הסגול בנעליים כמגף שלם, או בגירסה הקלה יותר – פריטים וחלקים מהנעל

Uncoded Steps Prince shoe design Gabbiano Tannery-C
פיגמנט טבעי ב“גביאנו” מפעל עורות אקולוגי באיטליה. צילום: שלי לואיס

 

Uncoded Steps Prince purple boots Gabbiano Tannery C
עוד במפעל גביאנו: פיגמנט טבעי שנשפך על הרצפה. ברקע: מגפיים סגולים : )) צילום: שלי לואיס

ובחרת בעקבים

מבין הדברים שפרינס נודע בהם חיבתו לנעלי עקב הייתה אחת מהם. כבר כמה שנים שנעלי עקב לגברים “מפלרטטים” עם עולם האופנה, עדיין נמצאים במחוזות האוונגרד. המעצב ראד הורני, אשר מעצב ומייצר אופנה זהה לגברים ולנשים, והיה המעצב הראשון אשר הציג אופנת יוניסקס הוט-קוטור בינואר 2013 בפריז, נועל רק נעלי עקב כבר כמה שנים. לאחרונה ראינו נעלי עקב לגבר בקולקציית חורף 2015 של דיור. אם כך אפשר להבחין במגמה: נעלי עקב לגבר בעלות המבנה הרחב מופיעות לא רק בקולקציה של מעצב חדשני ונועז אלא גם בקולקציה של חברה מבוססת וותיקה. זהו הרמז הראשון לגבי הכיוון אליו מתפתחת ונעה האופנה. טרנד הוא קודם כל כיוון, מגמה שמתגברת, ואנחנו בהחלט רואים את זה כאן ועכשיו. בנוסף למגמה הקיימת והמתגברת, מותו בטרם עת של פרינס שם את נעלי העקב לגברים באור הזרקורים, לפתע הן הפכו לשיחת היום

Uncoded Steps Heels for men hommedesign-
שתי התמונות ממחישות את האבולוציה של עקבים לגברים בשנים האחרונות: התמונה משמאל מתוך קולקציית 2009 של ראד הורני, מימין תמונה מתוך קולקציית חורף 2015 של דיור

New Male Fashion ,התמונה מקולקציית ראד הורני לקוחה מהאתר

 Get in the Ring  ,  התמונה מקולקציית דיור לקוחה מהאתר

עקבים, זה גבוה או עמוק?

לאורך ספרה “חיזוי טרנדים באופנה” אוולין ברנון מתארת בכתיבתה הבהירה את הדינמיקה המרתקת של טרנדים, של אופנה ותרבות. חזאי טרנדים שמים לב לדברים דומים, להקשרים גם מתחומים אשר נראים במבט ראשון נפרדים או שונים. צורת הסתכלות זו מאפשרת לנו לראות את הקשר בין ראד הורני, דיור ופרינס. פיסות המידע השונות מתחברות לכדי תמונה שלמה וכוללת

התרחשויות אלו לא קורות בוואקום, אלא בתקופה בה גבולות המגדר מטשטשים, משתנים ומוגדרים תדיר מחדש. האם אני נמשכת לגברים או לנשים, האם אני גבר או אישה? בא לי להתלבש כאישה או כגבר, או כתמהיל של שניהם? רבים ורבות מתמיד שואלות ושואלים את השאלות האלו. נראה כמעט שהעולם מחכה בקוצר רוח לנעלי עקב לגברים

עוד על ההיסטוריה של נעלי גברים עם עקבים בסרטון קצרצר ומקסים. מקריינת ומסבירה אליזבת’ סמלהאק, אוצרת מוזאון הנעליים “באטה”, שבטורנטו

טרנד מהתווה ונוצר ממקומות רבים. הוא מבטא את רוח התקופה, הלך הרוח, תפיסת עולם, אספקט מסוים של התרבות העכשווית. זה הרבה יותר מאשר אופנה, אופנה היא מראית העין, ביטוי לאותם עולמות עמוקים וייצריים, עולמות המחשבה והרוח, הרצונות והתשוקות שלנו. כבר זמן רב שגברים ונשים פועלות להשתחרר מהתניות, מהרגלים. מיניות כבר איננה משהו שאנו נולדות או נולדים לתוכו אלא משהו שאנו יוצרות ויוצרים במהלך חיינו. את שורות המחזה אנו כותבות בעצמנו

Uncoded-Steps Purple-boot footwear design shelley lewis-
מגפון שציירתי לפני שנתיים, האימג’ “הופיע” בפני בשלמותו, כולל הצבעים

אני סקרנית לראות את העתיד, האם עקבים לגברים באמת יהפכו לפופלריים יותר משהם היום? ועד כמה העתיד הקרוב הולך להיות סגול ומחושמל?

ולשלום אחרון אני מוסיפה שתי תמונות של פרינס, עם הרבה סגול, חשמל ועקבים. המוסיקה שלך נשארת איתי, ותמיד תזכיר לי המון רגעים ותחושות

uncodedsteps Prince & the Revolution footwear design
התמונה לקוחה מפה
uncodedsteps Prince & the Revolution purplerain
והתמונה הזו מפה