פוסט המשך לפוסט הקודם, על נעליים בתצוגת הגמר של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר
עיצוב מעניין
בדרך כלל שואל שאלה ויוצר תשובה שיש בה חידוש לצד שימושיות, אסתטיקה ועוד
מהתעמקות בקולקציות הבוגרים יכולתי לזהות שלושה נושאים עיקריים שעלו
הנושא הראשון הוא האינדבדואל, האני, אל מול כוחות אמתניים של המציאות והחברה שמסביבנו

עוצמת החופש
עבודתו של ניב קרן “דיסטופיה” נוגעת בשאיפה לשלוט בזהויות של אנשים באמצעות קולניאליזם, כוח, דיכוי מיניות ושאר מטעמים
נקודת המוצא: פריטים המבטאים כוח ושליטה – חליפה גברית ומעיל אופנוענים – היוו קו מנחה לגזרות, בשילוב עם חבלים עבים לקשירות, תרמילי רובים, נוצות וחומרים אלטרנטיביים נוספים
גם הקולקציות של לידר אביטאן נוגעת בנרטיב של חופש וכוח, כתבתי על זה כאן, והקולקציה של רועי דרהי מתייחסת לנושא באופן הומוריסטי 🙂 כתבתי על זה בפוסט הקודם
גלובאליות בתנועה
הנושא השני שעלה בבירור מהקולקציות של המעצבים היה איך לא – הגירה. בקולקציות האלו ההתייחסות לאינדבדואל נעשית בהקשר פחות אבסטרקטי, אלא אל מול תרבויות מובחנות וברורות
משמאל עבודתו של אלעד קרין “מחאה”, אשר נוצרה בעקבות מפגש בלתי אמצעי עם פליטים, ואיסוף הדפסים, סריגים ורקמות שנאספו באיסטנבול
קולקציה נוספת העוסקת בזהות והגירה היא הקולקציה של אלינה ינובר. אפשר לקרוא על הקולקציה שלה כאן
אני חושבת שאופנת האובר-סייז יושבת בדיוק על הצומת הזו של עולם לא יציב עמוס בהגירה ובשינויי אקלים

מימין: מתוך הקולקציה של שיינה מייהיל – מטען
קולקציית הגמר של שיינה שואבת השראה מסיפור ההגירה של סביה: מקוריאה ליפן, וממזרח אירופה לארצות הברית
הבגדים אשר עיצבה שיינה מתבססים, מתחברים באמצעות קשירות ופפיונים – השראה מאמנות הקשירה והאריזה ביפן ובקוריאה. מוטיבים נוספים בקולקציה הם אלמנטים ממזוודות ישנות – בדומה לאותן מזוודות אשר ליוו את משפחתה בעת נדודיהם
על הנעליים בעיצוב שיינה מייהיל כתבתי בפוסט הקודם
ישראלי?
והנושא השלישי עובר מהגלובאלי ללוקאלי – הישראליות. ישראליות אשר גם היא מבוססת הגירה ופיוז’ן של תרבויות, והרצון לזקק מזה את הזהות האישית והייחודית שלנו
משמאל: מתוך הקולקציה של ליאת גרינברג, העוסקת בדימויים אשר עיצבו את הזהות הישראלית. ליאת יצרה קו חדש ויוקרתי של נעלי בית “קיפי קוטור” בשיתוף עם מפעל הנעליים דפנה. אפשר לקרוא על נעלי הבית כאן
מימין תמונה מהקולקציה של ניל ברוש “כאן! ולמה?” שנוגעת אולי בשאלה שאני שואלת את עצמי פעמיים בשבוע לפחות “למה אני כאן, ואיפה בעצם אני אמורה להיות”. המפתח להבנת הקולקציה של ניל ברוש הוא צילום משנת 1971 בו עומדת סבתה במעיל ערב מפואר לצד משה דיין הלבוש במדי צה”ל כשהיא ממתינה לבעלה שהוחזור מהשבי המצרי
למעלה: סבתה של ניל פוגשת עם משה דיין. אם היא הייתה יודעת מה תהיה ההשפעה של התמונה הזו
היש ניגודיות חזקה מזו לשקף את המציאות בארץ? הקולקציה של ניל נוגעת בקושי וביופי, בפער בין חלום למציאות
קולקציית הערב האביבית משלבת בדים בהשראה צבאית וחומרי גלם של שמלות ערב. מרביתם קיבלו את הטיפול והטאץ’ של ניל שהפך את הפוליטי לאישי וייחודי
תערוכת הבוגרים של שנקר תוצג בין התאריכים 14-22/7/2016
עוד עיצוב נעליים בשנקר כאן
על הקולקציה של לידר אביטאן פה
ועל הקוקלציה של אלינה ינובר פה
מוזמניםות לעקוב אחרי. פוסטים על נעליים, אופנה, מחשבות ורעיונות