Purple Revolution

My first prince

Memory: I am 16, my best friend has moved to Paris, her family relocated for one year due to her father’s research. I miss her. The time of year: spring, April. My parents allow and help me to arrange a 10 day visit to my friend’s house. I fly over during the Passover holiday. I’m excited. I arrive at their house, receive a loving welcome from her and her family. After a short Parisian brunch my best friend and I go for a walk. “We will soon be back, we just want to go for a walk around the block” we tell her parents, “Shelley is too curious, she wants to see just about everything,” my friend explains. The streets of Paris are a living museum to me; at that time I studied at an Art boarding school in Jerusalem, I literally ‘lived’ inside renaissance painting and medieval art and sculpture. So I just had to stop at every corner, alley, church, courtyard. The short ‘around the block’ tour turned into a long and magical day… we returned at 10pm, I believe just a few minutes before her parents, who are the coolest parents in the world, were about to freak out. This was way before mobile phones were popular, they were not even in my spectrum of awareness.

Purple Paris

That same day, or perhaps it is the following day, we go to the Virgin record store in the Champs Elysees. The huge store is like wonderland to me. I am mesmerised by its size and endless rows of records, cassettes; music was everywhere.

I buy 4 cassettes, I am almost sure they include Led Zeppelin, Susanne Vega, Peter Murphy and one I remember for sure: Purple Rain by Prince.

Today’s charming Prince

When I listen to Prince’s music today I fly back in time to the Art boarding school I went to during high school years. I spent a lot of my time daydreaming about the future (which I guess includes this exact moment too) and finding our way through hidden openings in the school’s fence, to explore hidden corners in the hills around the school’s compound. It makes me wonder how similar that imaginary future is to today’s reality, was I loyal to the hopes and dream of the girl I was?

Prince’s shoes?

As a footwear designer today I wonder what shoes I would design to echo Prince’s creation, life, vibe, existence, music.

One almost immediate influence Prince’s death might have will be in the popularity of purple. We’ve been seeing purple all around us the past few days; from a NASA-tweeted picture of a nebula in honour of the Purple Rain singer to people lighting purple candles in the streets. For a minute; purple is everywhere. We might be seeing this influence on large or small collections. Purple has hardly ever been a mainstream colour in fashion, let alone in shoes. How will this come about? You can see more of these magnificent gestures here. Get ready to be struck by ultra-purple!

I felt like examining this idea on a sandal that has many stripes. The gladiator sandal was a natural choice to play with colour gradation.

Uncoded-Steps Purple-gladiator footwear
One gladiator sandal; lots of purple

Purple for Kings and Princes

And how would this work for a commercial footwear company? It is a little complicated due to the large number of materials used for its creation – it would mean stocking almost 10 colours of leather for the upper. Most companies which do not make custom made shoes, but have a production line, even a small one, would choose to avoid such a process and to use a small number of materials per style. From my personal experience if you’d dare to ask such a task from a manufacturer she or he would prefer to avoid it, to choose a sandal that production would be more straight forward.

Another option is to create the sandal from thick leather that has not been through the final stages of colouring and finish; this would allow you to dip colour the leather to reach the exact shades; a delicate work bringing this sandal almost to the level of one of a kind art item – a work process which isn’t for everyone…

It is more likely that we will see purple used for details such as insock, eyelets or laces. On the other end of the ‘purple spectrum’ we might also see it as a strong and clear statement: purple shoes! Perhaps produced in small quantities.

Uncoded Steps Prince shoe design Gabbiano Tannery-C
Natural pigment at Gabbiano’s ecco leather tannery, Italy. Photo by Shelley Lewis
Uncoded Steps Prince purple boots Gabbiano Tannery C
More at Gabbiano’s Tannery; natual pigment on the floor. In the background: purple boots :)) Photoby Shelley Lewis

We want heels!

Among the many things Prince was known for, wearing shoes with heels was one of them. Heels for men have been flirting with the outskirts of fashion for the past few years, remaining in the blurred boundaries of avant-garde. Rad Hourani who was the first designer ever to create a haute couture unisex collection, a collection he presented in Paris in January 2013, has been wearing them for years and recently we’ve seen them in Dior’s AW 2015 collection. So they’ve been gradually moving from a more avant-garde brand to a more established one; this is the first clue showing us a direction which fashion is moving towards. A trend is first of all an evolving tendency and we certainly can see it here. Prince’s sudden death sheds light on this; suddenly heels for men are the talk of the day.

Uncoded Steps Heels for men hommedesign-
In these two images you can see the evolution, from Rad Hourani on the left in 2009, to Dior’s AW 2015-16 collection.

Rad Hourani’s picture is from the blog New Male Fashion . Dior’s image is from “Get In The Ring”

Heels; are they high or deep?

In her book “Fashion Forecasting” Evelyn Brannon meticulously explains the intriguing dynamics of fashion and culture. Trend forecasters notice similarities and connections amid the haul of information and creativity surrounding us. This helps us sense the connection between Rad Hourani, Dior and Prince. Things add up. All this does not happen in a vacuum, but amid times with many asking themselves ” am I attracted to men or women or both, am I a man or women, do I want to dress as a man or women or a mix of the two?” It seems time is just about ready for the comeback of heels for men.

You can see more about centuries long history of men’s heels in this charming one min. video: Listen to Elizabeth Semmelhack, curator of the Bata Shoe Museum in Toront

A trend evolves from many directions and places. It voices a zeitgeist, a state of mind, an aspect of current culture. It is much more than being fashion, fashion is the outcome of the deep undercurrent of trend. The blurring lines between men and women have been happening in many ways, and they represent our personal inner desires and yields; sexuality is no longer something you are born into and you live to play its pre-written script, but you write your life’s script and play, or live the role you choose to.

Uncoded-Steps Purple-boot
I drew this high heel bootie two years ago, Its image ‘jumped’ into my head one sunny afternoon, including its colours

I am curious to see the future; will men’s heels become more popular? Will Prince’s electric purple be seen in the upcoming shows, and if so, for how long will the “purple phase” stay with us? For a final goodbye I am adding two more pictures, they are smoky and glittery, electric and hazed, it seems purple electric heels are part of the beat. Your music stays with me, and will always resonate so many moments and feelings. RIP.

uncodedsteps Prince & the Revolution footwear design
Image from Feel Numb
uncodedsteps Prince purplerain
Image from Nolastudiola


מהפכה סגולה

הנסיך הראשון שלי

זכרון: אני בת 16, החברה הכי טובה שלי עברה לגור בפריז עם משפחתה. אביה פרופסור ויש לו שנת שבתון מעבודתו. אני מתגעגעת אליה. מאוד אפילו. ההורים שלי תומכים ברצון שלי לנסוע לבקר אותה ועוזרים לי לממש את החלום. מתי? באביב, באפריל, חופשת פסח. אני מתרגשת מאוד. אני מגיעה לבית שלהם, הרובע הרביעי בפריז וזוכה לקבלת פנים חמה וביתית. אחרי בראנץ’ קליל ופריזאי חברתי ואני מחליטות לצאת לגלות את העיר. “נחזור עוד מעט” אנחנו אומרות להורים שלה, “סיבוב מסביב לבלוק, פשוט שלי טו-מאץ’ סקרנית לראות את הכל” מוסיפה חברתי. רחובות פריז מרגישים לי כמו מוזיאון נושם ענק: באותה שנה גרתי בירושלים, למדתי בפנימיה לאמנות ובין השאר למדתי תולדות האמנות, אמנות הרנסנס וימי הביניים כמעט דקלמתי בע”פ את הברית החדשה, אני לא אגזים אם אומר שבערך כל 3 דקות הליכה הציצה אלינו איזו כנסיה, או פסל או עיטור שפשוט הייתי חייבת לזהות מה הוא מסמל, איזה אגדה או מיתוס הוא מספר לנו, מה המסר. הטיול “הקצרצר” הפך ליום שלם של שוטטות, חזרנו הביתה ב 10 בערב, נראה לי רגעים ספורים לפני שההורים שלה, שהם ההורים הכי קולים בעולם, מתחילים ‘להשתגע’. כל זה הרי קרה שנים לפני שהיו לנו פלאפונים, טלפון נייד לא היה אפילו בטווח התודעה שלי

באותו היום, או שהיה זה ביום למחרת, ביקרנו בסניף וירג’ין בשאנז אליזה, חנות ענקית בת כמה קומות מלאות קלטות, תקליטים, אולי אפילו דיסקים היו, כבר לא זוכרת. הצפה של סגנונות מוסיקה, שמות, צלילים. קניתי 4 קלטות, כנראה ששלוש מהן היו לד זפלין, סוזן וגה, פיטר מרפי. אבל את אחת הקלטות אני זוכרת בוודאות: גשם סגול של פרינס

פריז עם המון סגול

נסיך בזמן הווה

להקשיב היום למוסיקה של פרינס זה גם לטוס חזרה בזמן לפנימיה לאמנות בה למדתי בירושלים. אותם ימים התאפיינו בהמון מחשבות לגבי העתיד (שכנראה כולל בתוכו כנראה גם את הרגע הזה ממש) ושוטטות בשדות ובגבעות שמסביב לפנימיה (זה היה אסור, אבל תמיד מצאנו את דרכנו דרך פתחים סודיים בגדר). זה גורם לי לחשוב עד כמה העתיד המדומיין מאז דומה להווה שלי כיום. האם הייתי נאמנה לאותן תקוות וחלומות של אותה נערה?


נעליים של נסיכים?

כמעצבת נעליים היום אני תוהה איזה נעליים הייתי מעצבת בהשראת פרינס, נעליים אשר יבטאו את האנרגיה שלו, היצירה, החיים ואת המוסיקה שלו. ובכלל עולה השאלה איזו השפעה תהיה למותו על עיצוב, אופנה ונעליים?

אחת ההשפעות שיכולה להיות זו עליה בפופלריות של הצבע הסגול, אותו סגול-מחושמל שאיפיין את פרינס. בימים האחרונים ראינו את הצבע הזה ניבט אלינו מכל עבר: החל מנאסא אשר צייצה תמונה קוסמית של ערפילית סגולה ועד אנשים רבים אשר הדליקו נרות סגולים ברחובות ובכיכרות ערים בעולם. לרגע, הסגול אופף ומחשמל אותנו. יכול להיות שנראה את הצבע ‘מבצבץ’ מתוך קולקציות של חברות גדולות או קטנות. סגול כמעט ומעולם לא היה צבע מוביל באופנה, על אחת כמה וכמה בנעליים, לכן אני סקרנית לראות כיצד הצבע יבוא לידי ביטוי. אולי עיצוב של כמות קטנה של פריטים ייחודיים אשר יהוו קולקציית-דגל, עיצוב בהשראת פרינס, כחלק מקולקציות גדולות של מותגים? או שילוב הסגול באלמנטים ובדיטיילים הקטנים שבנעל? אפשר לראות עוד מחוות סגולות מכל העולם בלינק הזה. סגול וממכר

Uncoded-Steps Purple-gladiator footwear

סגול של  נסיכים ומלכים

סיקרן אותי “לשחק” עם הצבע הסגול. התמונה הראשונה “שקפצה” לנגד עיני הייתה של סנדל גלדיאטור מרובה רצועות. ראיתי בו קרקע, פלטפורמה ליצירת מעבר הדרגתי, לבחון ולהרגיש את הסגול על גווניו הרבים. האם סנדל כזה ישים ואפשרי עבור חברה מסחרית? לא כל כך. סנדל כזה יצריך מלאי של עור בכעשרה גוונים שונים. זה המון, חברות נמנעות בדרך כלל ממוצרים אשר מצריכים זאת. זה תכנון מלאי לא אחראי, עם סיכון גבוה שחומרי גלם ישארו במחסן. חברות, קטנות או גדולות, יעדיפו בדרך כלל מוצרים אשר כוללים פחות חומרים וצבעים. מהניסיון שלי סביר להניח שגם היצרן לא יאהב את הרעיון הזה בלשון המעטה. מבחינתו או בחינתה זו עבודה שדורשת המון התעסקות, תשומת לב ומועדת לפורענות: פספוס אחד קטן, גזירה של העור בגוון הלא מדוייק והופ – יצרת נעל עם טעות

אפשרויות נוספות ליצירת נעל עם גוונים רבים היא להשתמש בעור לטבילה, זהו עור “פתוח” שלא עבר את הפיניש והאטימה המלאים. בדרך כלל אלו עורות עבים המשמשים סנדלים דוגמת סנדלים תנ”כיות. אפשר לטבול את העור באמבט צבע ולהגיע לגוונים ייחודיים שאין לאף אחד בשוק. זה עדיין לא פתרון מכיוון שזה מצריך הרבה עבודה, וגם מכיוון שקשה להגיע לרמת דיוק גבוהה של הגוון. אני כן רואה את הסגול בנעליים כמגף שלם, או בגירסה הקלה יותר – פריטים וחלקים מהנעל

Uncoded Steps Prince shoe design Gabbiano Tannery-C
פיגמנט טבעי ב“גביאנו” מפעל עורות אקולוגי באיטליה. צילום: שלי לואיס


Uncoded Steps Prince purple boots Gabbiano Tannery C
עוד במפעל גביאנו: פיגמנט טבעי שנשפך על הרצפה. ברקע: מגפיים סגולים : )) צילום: שלי לואיס

ובחרת בעקבים

מבין הדברים שפרינס נודע בהם חיבתו לנעלי עקב הייתה אחת מהם. כבר כמה שנים שנעלי עקב לגברים “מפלרטטים” עם עולם האופנה, עדיין נמצאים במחוזות האוונגרד. המעצב ראד הורני, אשר מעצב ומייצר אופנה זהה לגברים ולנשים, והיה המעצב הראשון אשר הציג אופנת יוניסקס הוט-קוטור בינואר 2013 בפריז, נועל רק נעלי עקב כבר כמה שנים. לאחרונה ראינו נעלי עקב לגבר בקולקציית חורף 2015 של דיור. אם כך אפשר להבחין במגמה: נעלי עקב לגבר בעלות המבנה הרחב מופיעות לא רק בקולקציה של מעצב חדשני ונועז אלא גם בקולקציה של חברה מבוססת וותיקה. זהו הרמז הראשון לגבי הכיוון אליו מתפתחת ונעה האופנה. טרנד הוא קודם כל כיוון, מגמה שמתגברת, ואנחנו בהחלט רואים את זה כאן ועכשיו. בנוסף למגמה הקיימת והמתגברת, מותו בטרם עת של פרינס שם את נעלי העקב לגברים באור הזרקורים, לפתע הן הפכו לשיחת היום

Uncoded Steps Heels for men hommedesign-
שתי התמונות ממחישות את האבולוציה של עקבים לגברים בשנים האחרונות: התמונה משמאל מתוך קולקציית 2009 של ראד הורני, מימין תמונה מתוך קולקציית חורף 2015 של דיור

New Male Fashion ,התמונה מקולקציית ראד הורני לקוחה מהאתר

 Get in the Ring  ,  התמונה מקולקציית דיור לקוחה מהאתר

עקבים, זה גבוה או עמוק?

לאורך ספרה “חיזוי טרנדים באופנה” אוולין ברנון מתארת בכתיבתה הבהירה את הדינמיקה המרתקת של טרנדים, של אופנה ותרבות. חזאי טרנדים שמים לב לדברים דומים, להקשרים גם מתחומים אשר נראים במבט ראשון נפרדים או שונים. צורת הסתכלות זו מאפשרת לנו לראות את הקשר בין ראד הורני, דיור ופרינס. פיסות המידע השונות מתחברות לכדי תמונה שלמה וכוללת

התרחשויות אלו לא קורות בוואקום, אלא בתקופה בה גבולות המגדר מטשטשים, משתנים ומוגדרים תדיר מחדש. האם אני נמשכת לגברים או לנשים, האם אני גבר או אישה? בא לי להתלבש כאישה או כגבר, או כתמהיל של שניהם? רבים ורבות מתמיד שואלות ושואלים את השאלות האלו. נראה כמעט שהעולם מחכה בקוצר רוח לנעלי עקב לגברים

עוד על ההיסטוריה של נעלי גברים עם עקבים בסרטון קצרצר ומקסים. מקריינת ומסבירה אליזבת’ סמלהאק, אוצרת מוזאון הנעליים “באטה”, שבטורנטו

טרנד מהתווה ונוצר ממקומות רבים. הוא מבטא את רוח התקופה, הלך הרוח, תפיסת עולם, אספקט מסוים של התרבות העכשווית. זה הרבה יותר מאשר אופנה, אופנה היא מראית העין, ביטוי לאותם עולמות עמוקים וייצריים, עולמות המחשבה והרוח, הרצונות והתשוקות שלנו. כבר זמן רב שגברים ונשים פועלות להשתחרר מהתניות, מהרגלים. מיניות כבר איננה משהו שאנו נולדות או נולדים לתוכו אלא משהו שאנו יוצרות ויוצרים במהלך חיינו. את שורות המחזה אנו כותבות בעצמנו

Uncoded-Steps Purple-boot footwear design shelley lewis-
מגפון שציירתי לפני שנתיים, האימג’ “הופיע” בפני בשלמותו, כולל הצבעים

אני סקרנית לראות את העתיד, האם עקבים לגברים באמת יהפכו לפופלריים יותר משהם היום? ועד כמה העתיד הקרוב הולך להיות סגול ומחושמל?

ולשלום אחרון אני מוסיפה שתי תמונות של פרינס, עם הרבה סגול, חשמל ועקבים. המוסיקה שלך נשארת איתי, ותמיד תזכיר לי המון רגעים ותחושות

uncodedsteps Prince & the Revolution footwear design
התמונה לקוחה מפה
uncodedsteps Prince & the Revolution purplerain
והתמונה הזו מפה



Space ships and shoes

I fancy seeing a UFO, a spaceship. Suddenly it will burst out of the clouds, a huge, round dish full of impressive lights. And all humanity will stand and cast its gaze upwards, and for one moment we will be united, with no differences, the differences which frequently define us – gender, and colour, origin, and ethnicity, power, and cognitive ability, not to mention the many objects which define us over and over again, and serve us to diagnose and characterize.  Nothing. Zilch, all these attributes will disappear.  We all will be as on; get ready, the aliens are coming!!

Maybe they’ll be nice, the aliens; we’ll all be friends, the many people of planet earth and our new exciting guests.

This reminds me of a lecture I attended when I was studying in Holland, in SLEM, the incredible and unique school where I studied in 2013. A few days after the studies had started, there was a festive welcoming evening which included cocktails of a festive colour that matched the walls and… a guest lecture.

Coctails in SLEM 700
Milou, Marlen, Lenka and I. Starring: aqua-blue cocktails (A picture well blurred : )


The honorable guest lecture spoke to us about why human beings wear shoes. He made a long, long presentation full of beautiful slides in which he appeared in many different places around the world, travelling and investigating ancient cultures. In all the pictures he is standing with a broad smile full of light and happiness from the extensive search.

“And why,” he asked again and again, “do humans wear shoes? I’ve wandered all over the world, travelled for ages and ages, but haven’t yet got to the bottom of the matter.”

Animals go about barefoot, and the transition from “the barefoot human” to “the shoe-shod human” is, in the light of the archeological information we possess is not clear.

This means there is no evolutionary development, gradualness, but rather an immediate, sudden sharp leap. Suddenly human are wearing shoes, this is called a quantum leap, when information, understanding and actions appear without any preparation. Transcending over world view, over an array of actions, habits and values to a new knowledge. And how did such an event occur, an action that is not characteristic of a proper historical evolution, something which maybe never happened = a quantum leap for humanity??

And finally he revealed to us, he exposed the secret at that same exciting, introductory evening

“Thanks to the aliens!” declared the learned lecturer vigorously (he really is well educated and well traveled).

“The aliens appeared”, he continued to explain, “arrived from another, distant planet, riding in their sophisticated spaceships, equipped with a variety of gadgets beyond the ability of humans to comprehend, understand or  imagine then and apparently also today = quantum leap have we already mentioned? = and they also wore shoes!” And humans admired them, or studied them, or imitated them or all the other things that humans do every day, a whole network of reactions and emotions. From fear to curiosity, from amazement to “I also want”.  And they performed one of the first actions in the learning process = imitation. And afterwards change, and development and enhancement, and slowly, slowly they created shoes suitable for human beings.

And so, thanks to mysterious and apparently lovable aliens, and also thanks to our collective forefathers, we can have fun going to the store to buy colourful, comfortable, fashionable shoes, according to our heart’s desire.

And sometimes I wonder if those same aliens have really left, or maybe they have assimilated among us, and within each and every one of us there is one lonely, special tiny drop; an alien!

Disclosure: I don’t believe in aliens, but I love stories, and new connections, even between a seemingly subjects which are apart from one another..

And that same evening in Holland, we didn’t believe that a guest lecturer came to lecture on shoes, and in the end gave a lecture on aliens.

But now I’m curious to remember the lecturer’s name. And maybe in the future, in some future post I’ll write more about him. After all he is a leading researcher in the field of footwear.

Meanwhile I’m attaching here two photos of astronaut’s shoes; there’s still much more to explore in this field too. Perhaps when the next space ship lands here : )

The Lunar Overshoe

Eugene Cernan 1972
The Lunar Overshoe

These Lunar Overshoe were worn by Eugene Cernan, commander of the Apollo 17 mission that landed on the moon on December 10, 1972.

The boots were part of Cernan’s extra-vehicular (EV) equipment and were worn over the boots that were integrated into the spacesuit. The boots were made with a silicone sole, woven stainless steel uppers (Chromel-R), and included additional layers of thermal protection and beta felt in the soles as protection against extreme temperatures and sharp rocks on the lunar surface. Materials: Exterior: Beta cloth, Chromel-R, Velcro, silicone rubber/compound, steel. Interior: Beta cloth, Beta felt. Read more about the Lunar Overshoe here .

Nike’s Space Exploration and All-Star Game Packs

During 2012 Nike released its Space Exploration Pack which featured sneakers with galactic images and colours. That year the NBA All-Star game took place in Orlando, not too far from NASA . Read more about this at Nike’s website

Nike foamposite Galaxy shoes

Foamposite was a material which revolutionized sneakers back in 1998. The Galaxy foamposite, released in February 2012, feature dark purple graphics and glow in the dark. Image: by Nike and from HuffingtonPost

nike-space-shoes-cosmic super nova stylking
Nike’s Foamposite Galaxy

Nike Dunk High 2012 NBA All-Star Galaxy Pack, released Feb-23, 2012. Image from Sole Collector

Nike Dunk High



May the force be with you

These shoes were designed in 2014 by Xsens for NASA, their purpose is to collect data from the astronauts while exercising during their travel in space. Astronauts exercise approximately 2.5 hours a day in order to reduce the loss of bone and skeletal muscle strength experienced by astronauts during long duration spaceflight. “Force Shoe” sandal offers comprehensive load measures. Having an accurate track of their movements and the use they make of their muscles and body during the practice will help improve their training in the future.

May the force be with you; Force Shoes

Personal note: one thing is clear to me; these shoes were designed by engineers, not designers, probably meant to be an advanced, but not final prototype. The Force shoe sandals lack the extra touch that integrates them into an entirety, an item which blends aesthetics with functionality and addresses practical issues as well as semantics and human perception. In other words: footwear designers required asap!

Read more about the FroceShoe at NASA’s website


Nike Zoom Rockie Galaxy

Last but not least; Nike Zoom rockie Galaxy, which features a red label saying “Remove before flight”. I love it. Image from Fight Club

“Remove before flight” , Nike Zoom Rockie Galaxy
Zoom Rookie (2011)
Nike Zoom Rockie Galaxy

Image from Sole Collector

נעליים מצחיקות?

לפני מספר חודשים האזנתי לתוכנית השבועית הרדיו של הפילוסופית פרופלידיה אמיר בתחנת “קול הקמפוס”. התוכנית השבועית המשלבת דיונים פילוסופיים וקטעי מוסיקה דנה באותו שבוע בסוגיית הקומי והטרגי בחיינו. בתוכנית תיארה פרופ’ אמיר את הכתבים של גדולי הפילוסופים מתקופות שונות אשר התייחסו לנושאים אלו. ההקשבה לתוכנית יצרה אצלי שאלה: מתי נעל הופכת להיות מצחיקה? האם אנו יכולים למתוח קו ברור בין נעל ‘רגילה’ לנעל קומית?

הסתקרנתי לראיין את פרופ’ לידיה אמיר – אשר נושאת בטייטל הייחודי פילוסופית מעשית– ולשמוע עוד על שתי האיכויות והתחושות האלה

מתי? ספט’ 2015

איפה? ברלין-בוסטון

איך? שיחה בוייבר

שלי: אם היית צריכה לבחור מילה אחרת המתארת את הדינמיקה בין הקומי לטרגי, מה היא הייתה?

פרופ’ אמיר: הומור! להומור יש את היכולת לשנות את הטרגי ולהפוך אותו לקומי

Van Beers clown shoes uncodedsteps footwear design

נעלי ליצן בעיצוב ואן בירס בהולנד

שלי: האם יכולה להיות סיטואציה אשר איננה קומית או טרגית?

פרופ’ אמיר: רוב הדברים אינם קומיים או טרגיים, זה אנחנו אשר חווים אותם כאחד מהשניים. תיסכול למשל, יתואר בדר”כ על ידי רוב האנשים כטרגי

כאשר אנחנו עושים זאת אנו מתרחקים מהמהות האמיתית של החוויה או הארוע. אבל ישנה דרך לנהל, לכוונן את הרגשות החזקים האלה: לשנות את הטרגי לקומי ועל ידי כך לפתור את הקונפליקט הפנימי. כאשר אנו עושים זאת אנו יוצרים שמחה יציבה ושלווה, וזה מוביל אותנו לפעולות נכונות וטובות יותר

Sophia Webster uncodedsteps shoes
נעליים בעיצוב סופיה וובסטר, שבוע האופנה לונדון ספט’ 2013

זה מצריך עבודה, אנחנו צריכים לאפשר לנו לחיות עם קופנליקט, עם הטרגי. צריך לתרגל זאת בזמן אמת, בעת ההתרחשויות – את היכולת לראות את מה שקורה כקומי. לצחוק על זה. זה לוקח כמה שנים של תירגול – שאנחנו פשוט מגוחכים! ואז דברים נפלאים יכולים לקרות. זה ממש מתכון שעובד, פרסמתי סידרה של תרגילים לתרגל את המיומנות הזו

שלי: בתוכנית הרדיו תיארת את הפער בין הרצוי למצוי כבסיס לתחושה הטרגית בחיינו, זה הוביל אותי למחשבה לגבי נעליים – עצם הקיום שלהם הוא טרגי. הם מבטאים את הפער בין כף הרגל שלנו לאדמה. המסר הסמוי שלהם הוא “העולם סביבנו איננו מושלם, ישנם אדמה לוהטת, אבנים,  קוצים אשר יכולים להכאיב לכפות רגליים שלנו”. האם אפשר לומר שלנעליים יש משהו טרגי במהות שלהם? ושנעליים שהן גמישות ואתיות מצליחות לתת מענה ונחמה לטרגיות הזו?

פרופ’ אמיר: זה רעיון מעניין. אם אנחנו רואים את הנעליים כ’אופוזיציה’ למציאות סביבנו, אז כן – הן יכולות להיות טרגיות. אבל לפני טרגיות הנעליים מבטאות יצירה והן שואפות לפתור את אותו קונפליקט ביננו לבין העולם., הן משפיעות על מצב הרוח שלנו, וכאשר אנו נועלים נעליים גמישות ורכות אנחנו יכולים להיות עצמינו ולכן הן פחות טרגיות

Sneakers funny UncodedSteps footwear design_1
סניקרס קלאסיות. האם זו באמת עוד נעל רגילה וסטנדרטית

ונעליים קומיות – זה רעיון נפלא! יש לנו שתי רגליים אך עדיין אנשים נועלים שתי נעליים זהות, ומעולם לא הבנתי למה. הגיע הזמן ליצור נעליים אשר יכולות ליצור בינהן דיאלוג, נעליים אשר אינן זהות זו לזו. סיפור יכול להתחיל  מנעל אחת ואז, כאשר מצמידים את הרגליים, הוא ימשיך על גבי הנעל השניה וכך שתי הנעליים ישלימו תמונה. בנוסף – נעליים לא צריכות להיות באותן צבעים! נעליים יכולות להיות בעלות הדפסי צבע שונים על כל נעל, ואז כאשר יושבים בסיכול רגליים למשל – הן משלימות אחת את השניה. לצורות הא-סימטריות יהיה הגיון בסיטואציות שונות

נעלים א-סימטריות בעיצוב קמפר
נעליים בעיצוב דניאל קורדס עבור אדידס. התווית מאחור מגלה לנו את כל הסיפור: הנעליים הן זוג עם התאמה מושלמת 😦 אפשר לקורא עוד כאן

אנו מצפים שהבגדים שלנו להיות סימטריים. אנשים מייחסים לסימטריות המון חשיבות, ברגע שפריט אחד אינו תואם הוא נתפס כקומי. זה מזכיר לי משהו. כאשר גרתי בפריז הלכתי לביה”ס עם שתי נעליים משני זוגות שונים- מיהרתי, ועדיין היה חשוך בחוץ ובטעות נעלתי נעל אחת אדומה ונעל שניה בצבע שחור. אני חושבת שהן גם היו בעלות גובה עקב טיפה שונה. כאשר גיליתי את הטעות זה היה מאוחר מדי, כבר הייתי באוטובוס בדרך לביה”ס

Sneakers funny UncodedSteps footwear design_2
סניקרס, עם נפח??
Sneakers funny UncodedSteps footwear design_3
אז מתי נעל מתחילה להראות מצחיקה? איפה הנקודה בה היא מפסיקה להיות נעל רגילה והופכת לנעל קומית

כיצד אנשים הגיבו?

אנשים התסכלו עלי. רציתי שיבינו שאני מודעת לכך שזו טעות כדי שלא יחשבו שבחרתי להתלבש כך – אחרת הם יחשבו שאני באמת משוגעת

יכולת לדבר איתם, לומר משהו מצחיק, קצר וקולע כדי לשבור את הקרח

פרופ’ אמיר: את לא יכולה לדבר עם אנשים באוטובוס בפריז! זה היה נחשב להתנהגות מטורפת עוד יותר! אז ניסיתי להסתיר את הנעליים, לזוז בחוסר נוחות, להראות לאנשים באוטובוס שהנעליים גרמו לי להרגיש לא בנוח – להעביר את המסר שאני יודעת שאני מגוחכת

זו דוגמא לתירגול הפילוסופי שהזכרתי מקודם – ברגע שהכרתי בכך שהייתי מגוחכת –הסיטואציה הפכה לפחות טרגית. אנחנו משקיעים כ”כ הרבה מאמץ בלהיות לא-מגוחכים אבל כאשר אנחנו מקבלים זאת, זה הופך להיות או.קי, נסבל ואפילו טוב. חוסר ההכרה והקבלה של היותנו מגוחכים מעצימה את האספקט הטרגי בחיינו

Uncoded Steps Paris Shelley Lewis
פריז 2013, רדיאטור פונקציונלי, סורגים דקורטיביים, חלומות וחלונות

שלי: מה יגרום לנעל להיות קומית, אולי הפרופורציות של הנעל יכולות לגרום לה להראות מצחיקה?

פרופ’ אמיר: יוצא דופן, מחוץ לסדר, שאינו מתאים עצמו לרציונאל ברור – אלא דברים אשר נתפסים בעיננו כקומיים או טרגיים. גם נעליים שיש עליהן עומס של עיטורים נתפסות בעיננו כקומיות  – הן מגוחכות ומוגזמות. הייתי רוצה לעצב נעליים כאלה – נעליים פילוסופיות. הן צריכות לבטא תנועה, לא סימטריות. הייתי רוצה להשתמש בצבע, טקסטים אשר ממשיכים מאחת לשניה. אז בואי נעצב נעליים! נעליים קומיות וא-סימטריות

Sneakers funny UncodedSteps footwear design_4
האם זו סניקרס שיוצאת מגידרה

שלי: זה רעיון מדליק! נחשוב על איזו דרך ליצור סקיצות הומוריסטיות, אולי דיאלוג יצירתי דרך המיילים, ונפתח משהו חדש, שונה מהנעליים הא-סימטריות של קמפר. אבל בנתיים בשיחה הזו אני סקרנית לשאול אותך עוד כמה שאלות כמו מה גרם לך להיות פילוסופית?

פרופ’ אמיר: כשהייתי ילדה למדתי נגינה בפסנתר, אהבתי לכתוב מוסיקה ואהבתי מתמטיקה. בגיל 17 רציתי ללכת ללמוד באקמיה אבל הייתי צריכה לבחור בין שתי האהבות שלי – מוסיקה או מתמטיקה. זה העציב אותי. באותו זמן מצאתי בבית הורי ספרים מאת אפלטון, ויקטור פרנקל ופילוסופים נוספים. ספרים אלה עזרו לי מאוד

בחרתי מתמטיקה והוספתי לימודי פילוסופיה. אח”כ המשכתי ללמוד פילוסופיה של המתמטיקה ולבסוף פילוסופיה

המוסיקה נשארה האהבה הגדולה שלי. בחרתי להגיש תוכנית רדיו מכיוון שיכולתי לשלב מוסיקה,שהיא עוד דרך להעביר מסר. אני משקיעה המון זמן בבחירת המוסיקה שאשמי, והיא חשובה כמו המילים. בעיות הן אוניברסאליות ולכן אני משלבת מוסיקה מכל הסוגים ומכל העולם. מוסיקה יכולה לסייע בהעברת מסרים אבסטרקטיים – אני לא יודעת עד כמה זה נחקר: מוסיקה משולבת בשיחה יכולה להסיח את הדעת או לגשר בין חלקיה השונים. להיות כמו פיסקה בשיחה

Sarawti uncodedsteps music design
סארסווטי, אלת הידע, המוסיקה, האמנויות, החכמה והטבע בהינדואיזם. התמונה מעמוד הטאמבלר של ראד היקייאי

שלי: אם לא היית פילוסופית – מה היית, איזה מקצוע לדעתך היית בוחרת?

פרופ’ אמיר: מלחינה, מתמטיקאית, סקסולוגית. הייתי שמחה להיות פשוט רקדנית גו-גו, ריקוד גורם לי להיות השמחה באדם, אני רוקדת גם בבית, אני חושבת שצריך לחגוג את החיים!

בחרתי בדרך הארוכה של הפילוסופיה כדי להוכיח שדרך הטרגיות שבחיים ניתן להגיע, או ליצור דרך טובה יותר, דרך מוארת, מרפאת ומלאת הומור. יכולתי לבחור גם בשירה ובריקוד כדי להגיע לשם – אני אוהבת לשלב את האמנויות, שירה, מופעים, אבל הדרך הזו לא הייתה מספקת אותי מבחינה אינטלקטואלית, לכן זה היה אתגר כיצד לשלב את האהבות והתחומים השונים. בשבילי זו הייתה הפילוסופיה אשר יצרה את המרכז סביבו יכולתי למקם את שאלות החיים, הדילמות, הרגשות. והיא ממשיכה להיות המרכז עד היום

Gianluca-Tamburini_scilla uncodedSteps
סנדל לרקדנית גו-גו?? סנדל בעיצוב ג’יאנלוקה טמבוריני, קיץ 2012. מתוך מוזיאון הנעליים הוירטואלי


שלי: אם הייתה שאלה אחת שיכולת לבחור לקבל עבורה תשובה ברורה וחד משמעית, מה הייתה השאלה?

פרופ’ אמיר: האם אלוהים קיים?

הראיון הסתיים. נותרתי עם רעיונות מלאי השראה ומחשבות: כיצד אוכל ליצור נעליים קומיות, אולי אשרבט כמה ‘נעלי סירה משעשעות’ או ‘סניקרס מצחיקות’? ואם יום אחד ארצה להפוך את הסקיצות האלה לממשיות, ליצור מהן אבטיפוס למשל – מה זה ידרוש? אני מתארת לעצמי שהנעל תצריך תכנון מבנה וגזרות יוצאות דופן, ומודליסט עם ידי זהב וראש פתוח

והראיון גם עורר בי את הרצון לצייר נעליים שהופכות בהדרגה לקומיות. אני תוהה איזו נעל מתחילה להראות בעינכם קומית, איפה בתהליך מתרחש השינוי?

Sneakers funny UncodedSteps footwear design_5
אבולוציה של נעל: מרגילה לקומית

אודות פרופסור לידיה אמיר

בשיחתנו פרופסור לידיה אמיר תיארה את עצמה כפילוסופית מעשית. פרופסור לידיה אמיר הינה מרצה בכירה לפילוסופיה וראש לימודי תשתית בבית-הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למנהל. מרצה בחוג למדעי ההתנהגות ובתואר השני של החוג למנהל עסקים במכללה למנהל. מרצה אורחת בבית-הספר לכלכלה Aalto בהלסינקי, ובאוניברסיטת טאפטס בבוסטון. בעבר לימדה פרופסור לידיה אמיר בחוג לפילוסופיה ובתואר השני של החוג למנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב.

סיפרה “הומור והחיים הטובים בפילוסופיה מודרנית” פורסם בהוצאת סאני. בנוסף פרופסור לידיה אמיר פרסמה מאמרים ופרקים בספרים בנושאי אתיקה, פילוסופיה של הפסיכולוגיה ופילוסופיה בחיי היום-יום, ומוזמנת תדיר להרצות בכנסים ובאוניברסיטאות שונות בעולם