shoes – uncodedstepsdotcom

ג’ירפות בנעליים – קול הקמפוס

כששמעתי שקול הקמפוס נסגרת ליבי החסיר בִּיט

הייתי מחוברת לתחנה הזו בהזנה תמידית של ויטמינים ושאר חומרים מופשטים משני תודעה ותחושה – מוסיקה

סגירתה של קול הקמפוס יצרה אצלי את התחושה שב 31.8 מכבים את כל המוסיקה בעולם, או כמו שבן זוגי דֶוָוה אומר – כאילו דיוויד בואי מת עוד פעם

UncodedSteps Shoe blog קול הקמפוס נסגרת בלוג נעליים _14 B — קול הקמפוס. ההיית או חלמתי חלום

האמת היא שהפוסט הראשון שלי בבלוג היה ראיון עם שדרנית קול הקמפוס! לפני שנתיים בערך הקשבתי לתוכנית דיוטומה של פרופ’ לידיה אמיר, ופתאום היה לי “אה-הא מומנט” , כשהבנתי איך אני רוצה שהבלוג שלי יהיה

נעליים מתוך הפוסט ראיון עם פרופ’ לידיה אמיר – מתי נעל מפסיקה להיות רגילה והופכת לקומית, למצחיקה

אפילו אחי אילן לואיס שידר בתחנה! הייתה לו תוכנית לילה בשם פלאייר קוקוריקו, שהשאירה אותי ערה בלילות

סגירתה של קול הקמפוס מזכירה עוד תוכניות ותחנות נפלאות שהלכו לעולמן והשאירו מאחוריהן וואקום וגעגוע ענק בלב

למשל הקצה ששודרה בגל”צ

ותחנתו של אייבי נתן

The Voice of Peace

אשר הטביע את המושג האלמותי

From somewhere in the Mediterranean

עד שתחנתו טבעה בים המאבקים וההתמודדויות

ואי אפשר בלי להזכיר את סגירתה השנה של רשות השידור, השפעות הסגירה כבר נותנות את אותותיהן בשטח, ומן הסתם בעתיד נוכל להבין יותר, מה המשמעות של השינוי הזה

סגירתה של קול הקמפוס מרגישה לי כמו כתובת שקופה שכבר הרבה זמן כתובה על קיר אקוסטי שמסתיר את הסאונד

לאחר ההלם הראשוני, ושאכטה של חמצן לריאות כדי להתאושש

ורגע לפני שהתחנה נסגרת

החלטנו בן זוגי ואנוכי לנסוע לבקר בתחנת קול הקמפוס

לנסות לשמוע, להבין, לחוות

עצם הפעולה גרמה לנו להרגיש שאנחנו לא לגמרי עומדים מנגד

מחרישים אל עוד חדשה מרעישה ולא כל כך מגניבה

אפשר לראות בזה סוג של רדיו תרפיה

: )

הגענו בזמן שהתוכנית “נפוליאון” שודרה. מאחורי המקרופון – לאון פלדמן*, שדר וותיק אשר משדר בתחנה משנת 1997

הוויב: קול לגמרי

ההומור: מתוחכם

האווירה: משפחתית

משקה הבית: בירות

גם ג’ירפות נועלות נעליים

מחוץ לאולפן מחכים יאיר קז וגלעד כהנא מ”הג’ירפות” לעלות לשידור

ואנחנו נוחתים בהדרגה, נכנסים לאווירה

גלעד כהנא ויאיר קז עולים לשידור, “בפעם הראשונה ששמעתי את קול הקמפוס זה נשמע לי כמו טעות” מספר גלעד, “אבל זו הייתה טעות שהייתה טובה לי”. בהמשך הם מעלים זכרונות מהפעמים הרבות שהם היו בשידור בקול הקמפוס, “לפחות 106 פעמים, ותמיד היה מישהו שהביא בירות” הם מספרים

לג’ירפות יש אלבום חדש “מי שלא חולם, כועס” ומופע ההשקה יהיה ב 14.9 בבארבי

לא יכולנו בלי נעליים כמובן

תפסנו את יאיר קז מהג’ירפות לשיחה קצרה על נעליים ודברים שברומו של עולם

Gola Kol HaKampus Radio — יאיר קז הג’ירפות נועל נעלי גולה ומרגיש בבית

יאיר קז מספר שהוא קונה נעליים לפי הנוחות, מותגים לא מעניינים אותו כלל. “בדרך כלל יש לי זוג אחד שאני חורש עליו, עד שהוא מתפרק, ואז אני קונה חדש, הוא אומר. בכלל , אני הכי אוהב נוחות. להיות בבית למשל זה האידאלי בעיני”. דֶוָוה אומר שאם כך, הכי מעניין זה לדעת איזה נעליים הוא נועל…. בבית

יאיר: נעלי קיפי! מנובמבר ועד פברואר אני נועל רק נעלי קיפי. פעם בטעות הגעתי איתן להופעה, ועליתי איתן לבמה

לי זה נשמע מגניב לגמרי, אבל יאיר מספר שקצת פחות – “הופענו עם חליפות, ואני הייתי עם נעלי קיפי, זה לא כל התאים….”. ההמלצה שלי: פעם הבאה תנסה נעליים א-סימטריות, זה יכול לזרום יותר

לא יכולנו לפספס את גלעד כהנא שהסתובב בתחנה עם סטייל טבעי של רוקיסט

גלעד כהנא ג'ירפות קול הקמפוס — גלעד כהנא מהג’ירפות נועל נעליים מסתוריות

לשאלתנו “מאיפה הנעליים” גלעד לא מסוגל להשאיר אותנו עם סיפור פשוט, וגם בשיחה אגבית מפגין את הכשרון הטבעי שלו לשנינויות והמצאות

הורדתי אותן מאדם שמת, מספר גלעד, ממש טקס חליצה מוסיף דֶוָוה

בעצם, הוא לא מת, משדרג גלעד את סיפור הנעליים, פשוט הסרתי ממנו את הנעליים

או ת’כלס, במילים פשוטות וישירות – קניתי אותן באאוטלט בהדר יוסף

נשארנו עם עובדות משודרגות, וכמה תמונות

UncodedSteps Shoe blog קול הקמפוס נסגרת בלוג נעליים _גלעד כהנ C — גלעד כהנא. נעליים אחרות

בהמשך שוחחנו עם נמרוד הלברטל

נמרוד שמשדר בתחנה משנת 2010, מספר על ההתפתחות האישית שהוא עבר כשדר בקול הקמפוס “אני מגלה עניין בהרבה דברים במקביל, ואז ננעל על סגנון מוסיקאלי מסויים, צולל לתוכו עד שאני ממשיך הלאה” הוא אומר. “כמה שאצלול, אחקור ואחפש, תמיד אגלה עוד ועוד מאותו סגנון. זה אין סופי. ואז לאחר תקופה משהו מצית בי עניין לכיוון מוסיקלי אחר, ושוב אני יוצא לטיול ומגלה עולמות חדשים”. א

“קול הקמפוס ליוותה אותי בכל אותם מסעות” הוא ממשיך, “היא איפשרה לי לפתח ולבטא את האהבה שלי למוסיקה”. “התחלתי מפוסט רוק, פוגרסיב, בהמשך גיליתי את המוסיקה האקספרימנטלית, אני ממש זוכר את הרגע , הקשבתי לתוכנית של גיא דוביוס בקול הקמפוס, ושמעתי משהו שקט שקט, שנשמע כמו חללית מרוחקת שמשדרת איזה שדר סודי, וזה פשוט העיף אותי, אמרתי ‘מה זה הדבר הזה לעזאזל’. ואז התחלתי עם כל מיני משאפּ’ים ומיקסים בלייב, והלכתי עוד יותר ויותר לקצה ולמופשט ולאקספרימנטלי עד שהגעתי לשלב שאני מרכיב סטים מכמה סאונדים. ומשם עברתי לפוסט פאנק. רק ככה מגלים דברים, אהבה וסקרנות הם הדלק, כי בסופו של דבר אדם צריך לחפש את המוסיקה של עצמו, והתקופה הנוכחית, של האינטרנט מאפשרת לנו לגלות עוד ועוד”. דווקא בגלל זה צריך את קול הקמפוס, דֶוָוה אומר, מעין ‘מורה נבוכים’ בתוך אוקיינוס אין סופי של מידע. צריך חללית שתדע לקחת אותנו הביתה

ומה נמרוד נועל

פלדיום אדומות. “אהבתי שהצבע שלהן לא 100% אדום, שהצבע קצת ‘שבור’. גם בנעליים אני מתחבר כל פעם לסוג מסויים של נעל, ואז הולך רק איתן. עכשיו אני בתקופת הפלדיום של חיי, לפני כן הלכתי רק עם וואנס” הוא אומר

UncodedSteps Shoe blog קול הקמפוס נסגרת בלוג נעליים _11 B — הנעליים עולות לשידור

UncodedSteps Shoe blog קול הקמפוס נסגרת בלוג נעליים _10 B — נמרוד הלברטל. מרגיש בבית עם פלדיום בקול הקמפוס

ה-שאלה שכמובן סיקרנה אותנו במיוחד הייתה “למה”, למה התחנה נסגרת. “זה היה צפוי”, מספר נמרוד, “המחלקה לתקשורת נמצאת בתהליך ארוך של קיצוצים, ואותנו השאירו לסוף”. לשאלתנו כמה אנשים נכנסים לאתר בחודש, באופן מפתיע נמרוד לא ממש ידע להגיד. זה נשמע לנו קצת לא הגיוני שמישהו יוותר כך על כל הטוב הזה – אתר עם אלפי עוקבים בחודש, ממש נכס דיגיטלי, ודווה תוהה האם יש מישהו שקצת נמאס לו שכל הפוטנציאל הזה כל כך חינמי. הרי אפשר להעביר את קול הקמפוס לפלטפורמה רווחית יותר. כנראה שקול הקמפוס תחזור לחיים עם שם אחר ובמבנה חדש, ואנחנו בעיקר מקווים שזה יהיה במהרה

ניסיתי לראיין את לאון בטלפון והוא התגלה כסרבן הראיונות הראשון שלי, מזל שהוא היה החריג באווירה הפתוחה והמקבלת שאפיינה את הביקור כולו ואת קול הקמפוס. אולי בגללו סוגרים את קול הקמפוס?? א

עוד תמונות, חלק מהסאונד הויזואלי מסביבנו בקול הקמפוס

UncodedSteps Shoe blog קול הקמפוס נסגרת בלוג נעליים _12 G — נעליים. חלק מהאווירה בקול הקמפוס

UncodedSteps Shoe blog קול הקמפוס נסגרת בלוג נעליים _cool sneakers D — Cool grey Adidas sneakers at Kol Ha’Kampus

UncodedSteps Shoe blog קול הקמפוס נסגרת בלוג נעליים _Adidas_cr C — צבעי המוסיקה (מנעד חלקי). קול הקמפוס

UncodedSteps Shoe blog קול הקמפוס נסגרת בלוג נעליים _5_cr — Micha Mike boykin from the States, a few minutes before going on air in Kol HaKampus. Wearing shoes by Renuar

Shelley Lewis, from somewhere in the Middle East

צילומים: דווה מלמן, שלי לואיס

אני אשמח (מאוד) לשמוע ולקרוא את תגובתכםן, מוזמנים לכתוב, לספר ולשתף בסיפורים אישיים שקשורים לנעליים ושאר זכרונות וחוויות

Subscribe to Blog via Email

Water, Sugar and Shoes

Shoes, ice cream and the summer heat in Tel Aviv

מה מתי ואיפה: בן זוגי ואנוכי הולכים לסרט בסינמטק תל אביב

לא ביקרנו בסימנטק כחודשיים, מאז הארועיים האישיים של חודשי הקיץ

מה ראינו: סרט על צלם הקולנוע האיטלקי קרלו דה פלמה, אשר עבד עם גדולי הבימאים באיטליה ובהמשך עם וודי אלן בניו יורק

מכיוון שבארץ אוהבים “לתרגם” שמות סרטים בצורה יצירתית בלשון המעטה, לסרט קוראים בעברית “מיומנו של צלם”, אבל שמו באנגלית הוא – מים וסוכר

Water and Sugar

מים וסוכר – שני דברים שאני אישית לא יכולה בלעדיהם, במיוחד בקיץ

הסרט משלב קטעי ראיונות וקטעים מסרטים שדה פלמה צילם. המרואיינים הינם מהיוצרים הגדולים בקולנוע כגון וים ונדרס, קן לאוץ’, וויד אלן, הבימאים האיטלקים הגדולים ויטוריו דה סיקה ומיכלאנג’לו אנטוניו. הראיונות עימם והדברים שהם מספרים שופכים אור (תרתי משמע:) על פועלו של דה פלמה, שהיה ממבשרי הניו ריאליזם בקולנוע האיטלקי בשנות החמישים. מהסיפורים והראיונות עולה דמות של צלם אשר התכונן היטב לכל סרט שצילם, קרא לעומק כל תסריט מראש ואף הפך לחלק מ”צוות החשיבה” של הבימאי

די פלמה ידע “לקרוא” את הדמיון של הבמאים עימם עבד, וצילם במגוון סגנונות אשר תאמו את אופי התסריט ואת חזונו של הבמאי, ועדיין לשמור על ספונטניות ומקוריות בזמן הצילומים

הסרט “מצחצחי הנעליים” שצילם ב 1946 עסק בבעיות בחברה האיטלקית – פן נוסף שעלה מהראיונות הוא של אדם אשר נקט עמדה והשתמש בכוח היצירה ובמדיה הצילומית על מנת להעביר מסרים משמעותיים

סצנה מהסרט ‘יצרים’ שצילם דה פלמה, סרט מהפנט שראיתי לפני שנים, כשהייתי בתיכון, בימוי מיכלאנג’לו אנטוניו

טריילר הסרט “חנה ואחיותיה”, הסרט הראשון שדה פלמה צילם עם וודי אלן

את הסרט התיעודי על דה פלמה יצרה אשתו של ויקטור דה פלמה, גב’ אדריאנה צ’יסאה, מפיקת סרטים

Adriana Chiesa

לאורך הסרט על די פלמה אנו צופים בה נפגשת עם גדולי יוצרי הקולנוע של המחצאית השניה במאה העשרים. למעט משפט שהיא אומרת בתחילת הסרט, ומשפט נוסף שהיא אומרת בסיום הסרט, אין היא פוצה פה. דמותה אילמת כמעט. ואנו נשארים עם אישה לא צעירה ויפה, הלבושה בגרדורבה איכותית מלאת סטייל איטלקי

היכן השאלות המעמיקות אשר אולי שאלה את מרואייניה? והיכן משהו מדמותה היא, מהקשר שהיה בינה לבין דה פלמה. היכן העומק של כל זה מעבר למראית עין ולשניי משפטים אשר מתארים כיצד היא ודה פלמה הכירו? נותר לנו אך לתהות

אחרי הסרט הרגשנו צורך עז לממש את הקונספט המופלא של הסרט “מים וסוכר” ואצנו רצנו לסניף הקרוב של גלידה אניטה, בשרונה

גלידת אניטה היא הגלידה האהובה עלי בתל אביב כבר שנים

בזמן האחרון ישנה תחושה שגדודי תיירים גילו את הגלידה הזו, אני שמחה בשביל התיירים וגם בשביל הבעלים, אבל לי אישית זה מרגיש קצת כמו פלישה למרחב הגלידה האישי שלי 🙂 משם המשכנו לכיוון שרונה מרקט, ופגשנו בכמה נעליים שסיפרו סיפור

עומרי מהחנות “מזרח ומערב” נועל סניקרס של ג’ורדן לנייקי

עומרי מספר שהוא הזמין את הנעליים בחו”ל “אני נועל מידה 49 ובארץ אני פשוט לא יכול למצוא נעליים שמתאימות לי”. ומידות שהן לא בסטנדרט זה באמת נושא שלם, כתבתי על זה פה גם באנגלית

ובהמשך, זוג נעליים ש”נקנו בערך לפני 7 שנים ממישהי בזכרון יעקוב. הן ממש נוחות ואני מאוד אוהבת אותן”. כנראה ששיכחה זה מדבק, כי אני לא זוכרת את שם הנועלת. אבל רואים על הנעליים שהן לא שוכחות את הדרך שהן עשו בשבע השנים האלה, ואני אוהבת את זה , כשרואים את האופי שמעבר לנטו הנעל והחומר

Sugar and shoes Carlo Di Palma Footwear blog uncodedsteps בלוג נעליים _4 — All around: too much floor 😉

ולקינוח תוכלו לשטוף את העיניים בסניקרס-גלידה מבית היוצר של ריבוק, ולדמיין שקר בחוץ, ומתוק

רואים.ות את הכפתור העגול שנמצא על הלשון של הנעל? זה בהשראת נעלי הפאמפ המיתולוגיות של ריבוק

נעלי הפאמפ, מקטגוריית נעלי כדורסל, היו חידוש כאשר הוצגו לראשונה ב 1989, הכפתור איפשר לנפח את הלשון וכך להתאים ולהדק את הנעל לכף הרגל

Reebok_pump_original Nov-24-1989 — Picture from Wikipedia

אז לקיץ מלא בסרטים, תאורה מעניינת, הרבה אור וגלידה גם

Subscribe to Blog via Email

למעט נעלי הריבוק, שאר הצילומים צולמו עלי ידי שלי לואיס

Zara shoes re-style

מתי ואיפה: יום ראשון בבוקר, אני בדרך לפסיכולוגית שלי. אני רואה ופוגשת אישה אשר לבושה בסגנון ייחודי. היא נראית כלקוחה מתוך הפקת אופנה, שערה מוקפד, מאופרת, ובעיקר שילוב הבגדים יוצר תחושה של סיפור, היא לא “סתם שילבה כמה פריטים כדי להראות נחמד או טוב”. אני לא יכולה להתעלם ממנה (כמובן:) וניגשת לשאול ולהכיר

רות גלזר שמה

בעבר בעלת משרד יחסי ציבור בארץ. נראה לי שהיא חוותה והכירה פה כל כך הרבה פינות ומעשיות

אפשר לקרוא עליה עוד פה , למשל

והיום? היא בדרכה למעצב הפאות שלה, אלי כהן מרמת גן

הוא אמן – היא מספרת לי עליו, הפאות שלו נראות מדהים, טבעיות. רק אליהן התחברתי

והנעליים? זארה

כל מה שאני לובשת היום נקנה בזארה, רות מספרת לי. זה מפתיע, מכיון שהמראה של רות נראה כלקוח מתוך אגדה אורבנית

אני אוהבת לקנות מקולקציות ועונות שונות, ואז ליצור שילובים מקוריים, היא אומרת, ליצור כל יום מחדש

רות גלזר אושיית אופנה בלוג נעליים זארהUncoded Steps Shoe Blog Fashion Icon Zara_2 - small — Zara shoes taking a bus ride, Tel-Aviv

והנעליים עם פפיון קטיפה, מאיפה ולמה? הטרנד הזה הגיע אלינו מכמה סיבות: חומר אשר מתאים לקהל ההולך וגדל המחפש נעליים טבעוניות ועדיין רוצה להראות אופנתי וסקסי. הקטיפה נראית יוקרתית ומתאימה להשפעות שנות ה 80 על האופנה כיום, ולרצון שלנו להרגיש ‘מלכותיים’ בעולם עמוס הגירה וקושי, ובצורך ההולך וגובר במיתוג אישי

שיחות ופסיכולוגיה, נעליים ופאות, קצוות הגוף

המשכנו כל אחת לדרכה

היה תענוג להכיר רות, המשיכי לצעוד בעולם וליצור את הדרך שלך

רות גלזר אושיית אופנה בלוג נעליים זארהUncoded Steps Shoe Blog Fashion Icon Zara_3 - small — Ruth, Zara and I on the same wild bus

Happy you are here 🙂 you are welcome to follow more of my steps

Subscribe to Blog via Email

Earth, wind and shoes – No Land

מה מתי ואיפה: פתיחה של תערוכה כפולה בגלרייה באוניברסיטת תל אביב ‘נדידה’ ו-ללא אדמה

הנוכחים: ד’ ואנוכי, אורחים ואורחות, המציגים בתערוכה ובני משפחתםן. ומשפחה זה נושא שעוד יחזור פה בהמשך

התערוכה ‘נדידה’ מתחקה אחר עבר וסביבה דרך הפריזמה של נקודת המבט של הזואולוג, אוספת וממפה ממצאים ומביאה אותם אלינו כדי להפגיש אותנו עם המציאות הקיימת, ומציבה מולנו את השאלה כיצד הפעולות שלנו היום משפיעים על העתיד, על הטבע

התערוכה ‘ללא אדמה’ של יונתן גולדמן בנויה כמעין אוסף של פריטים כמו ארכיאולוגיים אשר מתחברים לפאזל בלשי המעניק מבט אל תוך עבר פרה היסטורי ותת ימי או לחילופין אל עתיד חללי וחוץ-גלקטי. התערוכה הציפה אצלי את השאלה מי הם ”’שומרי הסף” של האבולוציה, כיצד והאם אנו יכולים להסתמך על ממצאי עבר, ובעיקר הותירה אצלי תחושה של נסיעה חלומית במנהרת הזמן

ובמסגרת הדואליות של שייכות וגילוי, כך חווינו את הביקור בגלריה גם ד’ ואני. באנו לפגוש משפחה – שרי כראל, אשר הציגה ב”נדידה” ופגשנו והכרנו גם משפחה אחרת, חדשה

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shellys-Shoes-Londont-TLV_Jonathan-Goldman_Picture-by-Deva-Melman-נעליים-בתערוכת-אמנות-בלוג_21 — Jonathan Goldman ‘No Land’. Or “floating land”…?

המפגש הראשון עם תערוכתו של גולדמן הוא עם אקוואריום גדול בו ספק צפים ספק צומחים אובייקטים בצורת מעוייינים. מקרן המאיר דרך האקוואריום מעצים ומגדיל את העולם התת מימי ומקרין אותו על הקיר שמול הכניסה, ויחד עם סאונד הנלווה למיצג, נוצרת חוויה של צלילה למעמקים. האם אלה מעמקי הים או חזרה לעולם קדום יותר בו קיימים אורגניזמים בראשתיים? התשובה היא בעיני, או בלב המתבונן

המיצג מעורר סקרנות, ותוך כדי השוטטות, או הנדודים בחלל הגלריה, מתגלים עוד ועוד פריטים, אט אט כתב הסתרים מתבהר

בחלל הבא הציג יונתן גולדמן שורה של דמויות, ראשים יצוקים בחומר קרמי כלשהו. כל אחד מהדמויות, מהטורסו, מוקמה על מבנה עץ בעל 4 רגליים דקות, קופסא מלבנית ומספר קרשים. על חלק מהקופסאות הופיעו טקסטים המרמזים על ייעוד הקופסאת – איחסון חומרי נפץ, אבק שריפה וכ”ו, וחלקם כללו רמקולים או גופי תאורה. “שומרי הסף” שם העבוד

חשבתי לעצמי שגם מוסיקה יוצרת “פיצוץ” בדיוק כמו חומרי נפץ

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_יונתן-גולדמן_תערוכת-ללא-אדמה_שומרי-הסף_בלוג-נעליים_22 — יונתן גולדמן ‘שומרי הסף’. מוסיקה,דינאמיט ועוד כמה רכיבים

ומכיון שהפריטים המרחפים-צפים באקוואריום שבכניסה זהה לצללית של הדמויות, הקשר בין שתי העבודות היה ברור. “אולי הם שומרי הסף של האבולוציה” תהיתי בקול רם

החלל השלישי של התערוכה של גולדמן הציג מעין הרחבה של השפה, המחשבה או ההוויה אשר הוצגו לפני כן

החלק השלישי והאחרון היווה המשך לרעיונות ולתחושות אשר הוצגו בחללים הקודמים

תמונה ממוסגרת בה מסודרים במעגל פריטים כהים דמויי אבנים וולקניות, צורתן מאזכרת את צורת הראשים של “שומרי הסף” חיזקה אצלי את התחושה של מימצאים ארכיאולוגיים, של איסוף. כמו מסע בזמן עתידי , עבודתו של גולדמן חוזרת לראשית החיים

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_יונתן-גולדמן_תערוכת-אמנות_זרעים-2015_בלוג-נעליים_02 — יונתן גולדמן ‘זרעים’ מתוך התערוכה ללא אדמה

שעון קיר גדול, מהדהד את הזמן החולף, והקרנה של אור דרך דלי מים יוצרת עין ענקית המוקרנת על הקיר, ספק מבט אל העבר, או אל העתיד. דלי המים ממוקם מעל רמקול המשמיע מוסיקה, צלילים המגיעים כמו מבטן האדמה או הים. העין הגדולה נעה בהתאמה על הקיר. אדוות המים נדמים כטבעות השנים בגזע עץ

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_יונתן-גולדמן_תערוכת-אמנות_מרחב-תזמון-2015_בלוג-נעליים_02 — עבודתו של יונתן גולדמן. אמת, ודמוי-אמת

אחד הפריטים האחרונים שהוצגו בתערוכה כולל מלל, מעין ‘אתנחתא’ בים שפת הסימנים

False Facts

כתב יונתן גולדמן, כשנה או יותר לפני שאוקספורד בחרו במילים

Post Truth

כמילת השנה של 2016

וטקסט מאת יונתן גולדמן Text by Jonathan Goldman

Facts that are not really fact.

Stories that are false they are true

From the blindness of the ordinary

It seems as if some things

Have been forgotten

…. Blowing the truth

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_יונתן-גולדמן_תערוכת-אמנות_מרחב-תזמון-2015_בלוג-נעליים_04 — Jonathan Goldman ‘No Land’, detail

וזו דוגמא מצויינת איך אמנות, אמנים, שוליים ועוד הרבה הרבה גורמים מהווים ויוצרים את שפת הסימנים של העתיד, מנבאים טרנדים ומגמות

ואיזה נעליים ראינו ופגשנו בתערוכה

הנועלת: ג’יג’י מילשטיין, בת 83, סבתה של אשתו של יונתן גולדמן, בעלת סיפור חיים עשיר ומרתק, עומדת בראש משפחה ססגונית ויצירתית, ואף עיצבה עבור מלון אינדיגו. ויש לה אינסטגרם פשוט להתעלף. באנו לדבר על נעליים וקצת הרגשנו שפגשנו משפחה, או שבט יצירתי

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Treippen-Shoes-Art-Gallery-Tel-Aviv_2 — Trippen at ‘Migration’ and ‘No Land’ exhibition

למעלה, נעליים של טריפן. איכשהו מרגיש מתאים לרוח האנתרפולוגיה והזואולוגיה שעוברת כחוט השני בין שתי התערוכות

וגם: נעליים (מטושטשות:) של

Premiata

והשאר: תמונות של ד’ ושלי 🙂 אני במגפיים של חברת

Shelly’s

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_-שלי-לואיס-נעליים-בתערוכת-אמנות-בלוג_4_cr — Migrating shoes, here to stay?

ולסיום: מהתערוכה ‘נדידה’,עבודתה של שרי כראל שמיים וארץ

אשר נוצרה מתוך שיתוף פעולה הפקולטה לזואולגיה באוניברסטית תל אביב. ומתוך הטקסט של התערוכה אשר ניסחה האוצרת אירית טל: “המפגש בין שמים וארץ…מבוסס על שני גופי ידע שהמרכזי מבינהם הוא מחקרו של פרופ’ יוסי לשם מבית הספר לזואולוגיה… מתחקה לשם, באמצעות רדאר, אחר נדידת הציפורים בשמי ישראל. … חקר האקולוגיה של העוף הנודד מוביל את כראל אל ההיסטוריה התרבותית והסביבתית של החולה בטרם ייבוש הביצות של המפעל הציוני, ומגלה יישוב של שבטי בדואים שכל כלכלתם וחייהם התבססו על גומא הביצות

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_דווה-בתערוכת-שמיים-וארץ_בלוג-נעליים_51_cr — Radars, nature and people. ‘Migration’ exhibtion at TLV University Gallery

Above: ‘Echo Signatures of Birds’/Part 1, by Sari Carel. Media: pigment, ink, gauche, pencil, acrylic and water colour on paper. – I was impressed by the variety of types of colours and techniques Sari used in her work, and the resault

למעלה: מתוך עבודות הראדר של שרי כראל. מתבססות על מחקר זואולוגי , ותוהות על הקשר בין הטבע, אדם, מקום ועתיד

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_שרי-כראל_תערוכת-שמיים-וארץ_בלוג-נעליים_01_cr — ‘Skies and Land’ by Sari Carel. Exploring nature, man, past and future

ואם בא לכםן לקרוא על עוד תערוכה שסקרתי מוזמניםות לקרוא על התערוכה ‘סנדרום סינדרלה’ פה, פה ופה

וסקירה נוספת של תערוכת מצבי קיצון – נייר ישראלי” במוזיאון ארץ ישראל, ממש קרוב לאוניברסיטה אפשר לקרוא אצל האופנאית. מומלץ

כל הצילומים בפוסט צולמו על ידי דווה מלמן ועל ידי

:שמחה שאתםן פה, מוזמניםות לעקוב אחר עןד צעדים שלי

Subscribe to Blog via Email

שבוע האופנה-בגובה השטיח האדום

Tamara Salem at Gindi TLV Fashion Week

עברית?:) בהמשך, ממש עוד מעט

D. and I had the honour of being invited to one of the shows at Gindi TLV Fashion Week – Tamara Salem’s show.

Tamara Salem’s show was a festive display of soft geometric line. Yes, Tamara makes this oxymoron possible. The garments exhibit an airy distance from the body with ample delicate chic exposing some tender curves. But the strength of the collection, and of the designer’s hand writing, is the elegant, tranquil sophistication of the items. A few of the items are modular, and transformed on the cat walk from a voluminous dress to a long and lofty dress.

This reminded me of Tamara Salem’s patented “Morf” dress that can be worn in 12 different ways!

We also loved the monochrome colour scheme and the contrast between the soft draping fabric and the more constructed parts, which had an elastic and ‘bouncy’ quality.

One dress stood out from among the colour palatte; it started as voluminous dress in grey and red, then transformed and opened to a long red dress. Its bright colour was emphasised by the red lips in the video screened at the back – another major player in the show.

We were Dmitriy Zholkovskiy’s guests. Dmitriy is a fashion designer and pattern maker, and is part of Tamara’s creative team – many times they are called ‘little hands’, the hidden heroes of fashion shows. And I know he put his heart into this work!

And this reminds me of Shenkar’s Fashion Show I saw last summer.

איפה ומתי: שבוע האופנה תל-אביב, 13 למרץ

על מה ולמה: תצוגת האופנה של המעצבת תמרה סלם

ד’ ואני זכינו להיות האורחים של דמיטרי ז’ולוקבסקי, מעצב אופנה ותדמיתן אשר עובד עם תמרה סלם

דמיטרי הוא חבר קרוב, אנחנו מכירים מהימים שהיינו שכנים ובעיקר היינו עושים שטויות. כבר אז הקו היצירתי שלו היה ברור לי: דיוק והקפדה מיירביים, מקצוענות ורעיונות מקוריים, שילוב בין גזרות מדוייקות ומושלמות עם אלמנט ‘מפתיע’ כלשהו, כמו שוליים פרומיים, קו גיזרה יוצא דופן ועוד

כל אלה ועוד ניכרו בתצוגה של תמרה סלם, הקולקציה אופיינה במראה נקי, מוקפד, מאופק ועם זאת עוצמתי. חלק מהפריטים הפגינו מבניות תלת מימדית או מרחק “אווירירי” מהגוף, מרחק אשר יוצר תחושת חופש ותנועה. פריטים נוספים ניתנים ללבישה במספר צורות, ועברו טרנספורמציה לנגד עיננו על הבמה. בלטה במיוחד שימלה בעלת נפח גדול, עמוסה בקיפולים ובשכבות, צבעה אפור ומבינות הקפלים מבצבץ צבע אדום. בפעולה אחת קלה ומהירה נפתח ומשתחרר המבנה המורכב והופך לשמלה ארוכה, נוזלת, זורמת בצבע אדום עז. הצבע האדום הועצם בוידאו שהוקרן ברקע. למעשה הוידאו היה חלק מקסם האווירה והתצוגה

העיסוק של תמרה סלם בבגדים אשר ניתנים ללבישה במספר אופנים איננו חדש. אני מרגישה שזה מעין “מחקר” מתמשך שלה. יחד עם הצבעוניות המונוכרומטית, החומריות ושילוב אלמנטים ‘רומנטיים’ יותר כגון פפיונים ותחרה, נוצרה קולקציה מרתקת ומרשימה

התצוגה הסתיימה. ד’ ואני עשינו עוד סיבוב קטן ליד השטיח האדום ומשם יצאנו חזרה לרחוב, לאבק ולאפור. נשמע מוכר קצת השילוב, לא?:)

וזה מזכיר לי שאפשר לקרוא על תצוגת הבוגרים של שנקר כאן

וקריאה נוספת על שבוע האופנה בבלוג של הסטייליסטית אורית ארגמן פדידא ובבלוג האופנאית של חן סיון. מומלץ! זוויות נוספות

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם-שמלת-כלה_בלוג-נעליים_4 — Tamara Salem’s show, picture by Shelley Lewis

Above: a dress that transforms from short to long

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם_בלוג-נעליים03

UnCoded-Steps_Shoe-Blog-Shelley-Lewis_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_דמיטרי-זלוקובסקי_בלוג-נעליים_אדידס — Dmitriy Zholkovskiy wearing Adidas shoes; at Tamara Salem’s show

למעלה: בתצוגת האופנה של תמרה סלם, דמיטרי נועל אדידס

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם_בלוג-נעליים05_2 — תמרה סלם ודמיטרי, דקות ספורות לאחר סיום התצוגה. צילום: דווה מלמן

Above: Dmitriy Zholkovskiy and Tamara Salem a few minutes after the show ended

Spotted at TLV Fashion Week

And I see the ‘anonymous’ guests as heroes too 🙂 here are some of the shoes they wore to the show:

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Massimo-Dutti_2 — Spotted at Tamara Salem’s show: shoes by Massimo Dutti

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Men's-Shoes

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Shoes-from-Berlin_

Above: These shoes were bought in perhaps the favourite shop in the world: “My Mum bought them for me in Berlin” she told me 🙂 I also love the combination with the trousers.

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם_בלוג-נעליים07_2r — TLV Fashion Week – Open heel bootie, probably by Zara

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Sol-Sana-Au-Shoes_2 — Australian Sol-Sana shoes at TLV Tashion Week

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_United-Nude_שבוע-אופנה-תל-אביב_ — Radiant yellow by United Nude

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Zara-Footwear__cr — Zara at TLV Fashion Week

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Zara-Shoes

Above: “Wow, it’s great you are taking my picture! My Mum didn’t like these shoes, and now I can tell her that you do!”

Seems like Zara and Mums have a special corner in this post 🙂

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Zara-Synthetic-fur_ — More Zara at TLV Fashion Week

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_Streets-TLV-Fashion-Week_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_בלוג-נעליים — Michal Israeli wearing shoes by Shani Lax

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Asos — Bought at Asos, spotted at TLV Fashion Week

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Replay-&-Adidas_cr_2 — Father and daughter at TLV Fashion Week 🙂 אב ובתו בשבוע האופנה, הכי חמודים

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Shelley-Lewis_TLV-Fashion-Week-2017_Replay-שבוע-האופנה-תל-אביב_2 — Love the pattern on the shoe tongue; Replay shoes

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם_בלוג-נעליים09_2

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_Vialis-Barcelona-Men's-wedding-shoes_3_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם_בלוג-נעליים_עדו רקאנטי — Ido Recanati Wearing Vialis shoes he bought in Barcelona

בדרך החוצה אחרי התצוגה פגשנו את עדו רקנטי, מעצב אופנה. “אלה נעלי החתונה שלי” הוא מספר לד’ ולי, “הן של חברת ויאליס, ואחרי החתונה צבעתי אותן לשחור”, ממשיך עדו. אז איך זה שהתפר נשאר לבן?? שואל ד’.” כי החוט סינטטי, בניגוד לגפה מעור!” וזה מזכיר לי את העיצוב והעבודה על נעליים להצגה נעליים

US. D’ and I

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_Luc-Berjen_-שלי-לואיס_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_בלוג-נעליים_cr — Me wearing shoes by Luc Berjen

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם_בלוג-נעליים11_דווה-מלמן_2 — D. shoes and character

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם_בלוג-נעליים_דווה-ז'קט_2 — D. jacket and style

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם-שמלה-לבנה_בלוג-נעליים_2 — Tamara Salem show at Gindi TLV Fashion Week

UnCoded-Steps_Shoe-Blog_שבוע-האופנה-תל-אביב-2017_תמרה-סלם-תצוגת-אופנה_בלוג-נעליים_2

DSCN5796 — On our way out; preparing for next show?;)

All pictures were taken by me and by Deva Melman.

Happy you are here, always welcome to follow my step

Subscribe to Blog via Email

Mysterious. Shoes.

English?? Follows:)

מה, מתי, למה וכ”ו

לפני כשבועיים, קצת אחרי שעברתי דירה

היכן: אוטובוס בדרך הביתה, ליפו

מה צדות עיניי: זוג גרביים מכסים מגפיים. הכי הגיוני בעצם

מי הנועלת? דנה, אשר מספרת שהחורף “פתאום” התחשק לה והרגיש לה ללבוש הרבה שחור. והמגפיים שלה חומים, והן הרגישו לה בהירים, או בוהקים, או לא קשורים לכל השחור האפל הזה

אז היא עשתה מעשה פשוט, וכיסתה אותם

uncoded-steps_shoe-blog_mystorin-theater_%d7%aa%d7%90%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9f_%d7%93%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a8_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92 — Photo by Shelley Lewis

בדרך הזו אני יכולה לשנות ולהחליף את הצבע והמראה של המגף כמה שאני רוצה, בקלות. הוא יותר זורם, הוא אחר ומשתנה – היא מספרת. ומי היא דנה? דנה פורר, שחקנית ומנהלת האנסמבל של תאטרון המסתורין. כן כן , יש דבר כזה. גם אני גיליתי זאת רק בזמן שיחה על גרביים

בכל אופן, תאטרון המסתורין מופיע בפינות האפלות והנסתרות של התחנה המרכזית. דנה מספרת שהמופע משלב השפעות מתרבויות רבות, והאתר שלהם מגלה לי שהמופע מבוסס גם על טקסטים מיסטיים וקלאסיים

אז אם מסתורין סרוג אל תוך מיסטיקה חתוכה על גבי מגף עושה לכם את זה – בואו. אני הולכת להיות שם. עם גרביים, מגפיים וכמה פינות מסתוריות בלב ובנשמה

לרכישת כרטיסים מסתוריים או ל-לייק לעמוד הפייסבוק המסתורי מכולם

When: a short while ago, shortly after I moved to a new home

Where: on a bus ride, on my way home to Jaffa

What about?? I spot Dana wearing shoes covered by socks.

“I created these sock-covers for shoes because this winter I’ve been wearing a lot of black, and just felt the brown boots didn’t match. The sock-cover allows me to change the colour of the boot as I want whenever I feel like it”.

“At the beginning the socks covered the entire front and the toe cap, but then they tore after a short while, so I just cut them open at the toes”

What did I like about it? I love improvisation, and I love to spot items personalised by their users. Especially when the personalisation is about the construction, not only decoration.

So who is Dana? She tells me she performs in a theater group called “The Mysterious Theater”, or in Hebrew “Mystorin”, which sounds like a kind of magical tour to me.

Their website states they “combine mystical and classic texts with a variety of performing arts”, they perform in the Tel-Aviv Central Bus station which is a maze with many hidden corridors and underground halls. Yep, a little scary, and mysterious too 🙂

Check out their upcoming shows

Happy you are here, you are welcome to follow my (mysterious?!:) steps

Subscribe to Blog via Email

Mine; sea sand and shoes

What about: Meeting Danielle Yaor, who studies design in Rietveld, Amsterdam.

Danielle believes that ‘fashion design enfolds a subtle power to challenge social structures’ and is the creator of collection of shirts entitled ‘Mine’.

And in Danielle’s words: “‘Mine’ explains that your vagina is entirely yours! And creates a social awareness with a clear say – stop the rape culture”.

You can buy the shirts here.

https://www.instagram.com/p/BMe_gRmgyU3/?taken-by=danielle_yaor

Where: We meet in Jaffa-Tel-Aviv

What else is happening: Danielle was visiting Tel-Aviv also to have her collection of shirts photographed by Ofer Dabush. You can see it also in Cake Mag 😉

What is she wearing: shoes bought in the flea market in Amsterdam.

uncoded-steps_shoe-blog_mine-danielle-yaor-rietveld-t-shirt-design_shelley-lewis_2b — Photo by Shelley Lewis

uncoded-steps_shoe-blog_mine-danielle-yaor-rietveld-t-shirt-design_shelley-lewis_1b — Photo by Shelley Lewis

Also included: sand from the beach!:) direct from the photo shooting 🙂

So: The only people who can grab ‘mine’ are me or others I allow them to.

https://www.instagram.com/p/BO7g_xlAr_-/?taken-by=danielle_yaor

uncoded-steps_shoe-blog_mine-danielle-yaor-ofer-dabush_shelley-lewis_1 — Photo by Ofer Dabush

Uncoded-Steps_Shoe-Blog_Mine-Danielle-Yaor-Ofer Dabush_Shelley-Lewis_3.jpg — Photo by Ofer Dabush

Models: Lihi Paul lihi_paul / Amitay Shulman nazidadashiim / Yaniv Cohen yanivcohen21

Happy you are here. Welcome to join me and follow more of my steps

Subscribe to Blog via Email

Moving house, and shoes

Recently I moved to a new house.

It’s a step which entails a change because I no longer live alone, but with my partner. The house is old and beautiful but most of all is starting to feel like home, cozy and intriguing.

I think there will be many more stories to tell about the house, about Jaffa – which is where we live – and about my partner’s shoe collection which is quite remarkable and expresses a unique and interesting taste 🙂

The night before the move i went out with Avivit, a good friend who runs a small second-hand clothing business and also mends and alters many of the clothes. “It’s like a farewell party for you before moving into your new life” Avivit declared with a smile.

Avivit has this incredible eye for finding hidden gems in the street. I mean if I see a pile of clothes someone left on a street corner I would probably hesitate or feel embarrassed to start looking through it. But with Avivit all the magic happens. This way we found a pile full of fun and stylish stuff. A pile which we soon discovered was left outside by a really cool and stylish couple, which also sew some of their clothes.

So this is one of the fun items found that night.

uncoded_steps_shoe-blog_angel-anni_second-hand-shoes_stiletto-fashion-shelley-lewis_2 — I wonder if they too will be sued for red out sole bottoms??:) Doubt it…

And where also did we go?

To the Gagarin, to see Deaf Chonky.

So keep moving, listening, finding. Happy February 🙂

I invite you to follow my steps 🙂

Subscribe to Blog via Email

Up Next Shoes?

When: first morning of 2017

Where: a bus in Tel-Aviv, heading north.

What do I spot: a pair of shoes that have this majestic burgundy colour and a matching ornament too. Not the kind of shoes I see around me every morning…. I had to check this out! Wondering if they are fancy ‘leftovers’ from last night New Year’s partying 🙂

Who’s wearing them: Emma Raz, senior manager at AppNext – a mobile discovery platform. This pair was bought in China last April (“wow, before Brexit and Trump” I think to myself….).

“I travel quite often” Emma tells me, “mainly for work, so each item I’m wearing is from a different place in the world”

I also like: the semi-obscured tattoo behind the transparent sock, and the hint, or glimpse of an ankle bracelet.

Looking back at these pictures this evening

I wish I had snapped more pictures to capture Emma’s style; all items and their blend seemed really stylish and interesting.

It’s the blend, or mix which makes up a good story, or great style. A thought about a global world changing so rapidly.

And for 2017 which started today I wish myself to continue meeting interesting people during 2017, around the corner and also while travelling to many places in the world 🙂

Wishing you all a happy and fabulous 2017! May a wish or two come true.

Happy you are here, you are welcome to follow my steps. Sometimes I even take the bus 😉

Subscribe to Blog via Email

Christmas in Nazareth and some shoes

Where: Nazareth, Galilee, Israel

When: Christmas eve

The route we took: Paulos st. , Church of St. Gabriel , Mary’s well square.

Attractions: The largest Christmas tree in the Middle East. Yep, a phallic symbol in the name of God 🙂

Nazareth was decorated, festive and crowded:)

We succeeded in missing the parade that took place earlier that afternoon, and we blended in the crowd strolling along the city center, visiting Gabriel’s church and stopping by a few of the many eateries in Nazareth.

Our tip: one thing we did well for sure – we parked about 2 km from the center. We avoided horrendous traffic jams and enjoyed the walk.

Tip no. 2: wear comfortable shoes 🙂

What did we wear?

He: shoes by Reply.

And I: shoes by Pons Quintana. I’ve had them now for I guess about 10 years and they are still rocking.

Above: boots by Pons Quintana with an elongated last/toe cup

Above: shoes by Reply, I think they’ve traveled the world.

The visit to Nazareth

Reminded me of my neighbour, a 5 year old refugee from Africa, who he and his family were lucky enough to leave and arrive in Israel when it was still easier (but not easy) to cross the borders and arrive in a safer place than the country they left.

A few weeks ago I saw him and his sister outside their house, dressed up and looking happy and excited. He ran up to me to tell me that “our God has a celebration today!”.

The young kid had the right intuition many grown ups lack: God is personal and if you choose to seek his presence he (or she?!:) probably will be found in your heart, or your thoughts.

Because while God might be divine,

Religion seems to suffer from many earthly flaws….

So I think tip no. 3 would be: follow your personal Jesus 🙂

Above: patterns are everywhere

Above: an ancient church in 2016 – the cross is hidden within a screw 😉

Above: an upside down JBL included, the divine and earthly intermix

Above: Santa Claus is heading to Heaven?:) Helium balloons can be great fun

Above: ancient art in today’s life, air-co and a clock are included

Above: this reminded me of ‘The Creating of Adam’ by Michelangleo in the Sistine Chapel

Above: painting located above the water and well. Picture by Deva Melman

Above: God’s pocket money?:)

Above: detail of a painting, sandals.

Above: Moses removing his sandals at the burning bush.

In Jewish religion shoes are considered to be a barrier, a divider between man and God.

Above: Adam and Eve, and the divine light with some bars….?:) Picture by Deva Melman

Walking along the side streets

We could experience more angles to the city

Above: painted on the wall surrounding the Baptist church in Nazareth

Above: a jewelry window tells a story. Mixed symbols. ‘Noyser Jewlry’ at Ha’Galil st. no 22 in Nazareth

Above: a must visit bakery in Nazareth – ‘Mahroum’ sweets. I loved the yellowish Kanafeh with pistachio mix, and I personally prefer it without the sweet sauce usually poured on top. This way the sweetness is inviting and soft. The halva too was excellent.

Above: we didn’t check this place out but it seemed inviting. Right by the square and the church.

Above: Picture by Deva Melman

This post was written yesterday, by the time I finished it George Michael passed away. Another great artist who left this world during 2016. I loved the music he made, as a solo artist or together with Andrew Ridgeley. I wish you to rest in peace, feeling and being closer to your personal Jesus.

Happy you stopped by to visit Uncoded Steps. You are welcome to follow more of my steps

	איך מבצעים ראיון בבל… on נעליים מצחיקות?
	omri koresh on גאולה – קליפות של ד…
	lewishelley on גאולה – קליפות של ד…
	lewishelley on גאולה – קליפות של ד…
	lewishelley on גאולה – קליפות של ד…