הנסיך הראשון שלי
זכרון: אני בת 16, החברה הכי טובה שלי עברה לגור בפריז עם משפחתה. אביה פרופסור ויש לו שנת שבתון מעבודתו. אני מתגעגעת אליה. מאוד אפילו. ההורים שלי תומכים ברצון שלי לנסוע לבקר אותה ועוזרים לי לממש את החלום. מתי? באביב, באפריל, חופשת פסח. אני מתרגשת מאוד. אני מגיעה לבית שלהם, הרובע הרביעי בפריז וזוכה לקבלת פנים חמה וביתית. אחרי בראנץ’ קליל ופריזאי חברתי ואני מחליטות לצאת לגלות את העיר. “נחזור עוד מעט” אנחנו אומרות להורים שלה, “סיבוב מסביב לבלוק, פשוט שלי טו-מאץ’ סקרנית לראות את הכל” מוסיפה חברתי. רחובות פריז מרגישים לי כמו מוזיאון נושם ענק: באותה שנה גרתי בירושלים, למדתי בפנימיה לאמנות ובין השאר למדתי תולדות האמנות, אמנות הרנסנס וימי הביניים כמעט דקלמתי בע”פ את הברית החדשה, אני לא אגזים אם אומר שבערך כל 3 דקות הליכה הציצה אלינו איזו כנסיה, או פסל או עיטור שפשוט הייתי חייבת לזהות מה הוא מסמל, איזה אגדה או מיתוס הוא מספר לנו, מה המסר. הטיול “הקצרצר” הפך ליום שלם של שוטטות, חזרנו הביתה ב 10 בערב, נראה לי רגעים ספורים לפני שההורים שלה, שהם ההורים הכי קולים בעולם, מתחילים ‘להשתגע’. כל זה הרי קרה שנים לפני שהיו לנו פלאפונים, טלפון נייד לא היה אפילו בטווח התודעה שלי
באותו היום, או שהיה זה ביום למחרת, ביקרנו בסניף וירג’ין בשאנז אליזה, חנות ענקית בת כמה קומות מלאות קלטות, תקליטים, אולי אפילו דיסקים היו, כבר לא זוכרת. הצפה של סגנונות מוסיקה, שמות, צלילים. קניתי 4 קלטות, כנראה ששלוש מהן היו לד זפלין, סוזן וגה, פיטר מרפי. אבל את אחת הקלטות אני זוכרת בוודאות: גשם סגול של פרינס

נסיך בזמן הווה
להקשיב היום למוסיקה של פרינס זה גם לטוס חזרה בזמן לפנימיה לאמנות בה למדתי בירושלים. אותם ימים התאפיינו בהמון מחשבות לגבי העתיד (שכנראה כולל בתוכו כנראה גם את הרגע הזה ממש) ושוטטות בשדות ובגבעות שמסביב לפנימיה (זה היה אסור, אבל תמיד מצאנו את דרכנו דרך פתחים סודיים בגדר). זה גורם לי לחשוב עד כמה העתיד המדומיין מאז דומה להווה שלי כיום. האם הייתי נאמנה לאותן תקוות וחלומות של אותה נערה?
נעליים של נסיכים?
כמעצבת נעליים היום אני תוהה איזה נעליים הייתי מעצבת בהשראת פרינס, נעליים אשר יבטאו את האנרגיה שלו, היצירה, החיים ואת המוסיקה שלו. ובכלל עולה השאלה איזו השפעה תהיה למותו על עיצוב, אופנה ונעליים?
אחת ההשפעות שיכולה להיות זו עליה בפופלריות של הצבע הסגול, אותו סגול-מחושמל שאיפיין את פרינס. בימים האחרונים ראינו את הצבע הזה ניבט אלינו מכל עבר: החל מנאסא אשר צייצה תמונה קוסמית של ערפילית סגולה ועד אנשים רבים אשר הדליקו נרות סגולים ברחובות ובכיכרות ערים בעולם. לרגע, הסגול אופף ומחשמל אותנו. יכול להיות שנראה את הצבע ‘מבצבץ’ מתוך קולקציות של חברות גדולות או קטנות. סגול כמעט ומעולם לא היה צבע מוביל באופנה, על אחת כמה וכמה בנעליים, לכן אני סקרנית לראות כיצד הצבע יבוא לידי ביטוי. אולי עיצוב של כמות קטנה של פריטים ייחודיים אשר יהוו קולקציית-דגל, עיצוב בהשראת פרינס, כחלק מקולקציות גדולות של מותגים? או שילוב הסגול באלמנטים ובדיטיילים הקטנים שבנעל? אפשר לראות עוד מחוות סגולות מכל העולם בלינק הזה. סגול וממכר
סגול של נסיכים ומלכים
סיקרן אותי “לשחק” עם הצבע הסגול. התמונה הראשונה “שקפצה” לנגד עיני הייתה של סנדל גלדיאטור מרובה רצועות. ראיתי בו קרקע, פלטפורמה ליצירת מעבר הדרגתי, לבחון ולהרגיש את הסגול על גווניו הרבים. האם סנדל כזה ישים ואפשרי עבור חברה מסחרית? לא כל כך. סנדל כזה יצריך מלאי של עור בכעשרה גוונים שונים. זה המון, חברות נמנעות בדרך כלל ממוצרים אשר מצריכים זאת. זה תכנון מלאי לא אחראי, עם סיכון גבוה שחומרי גלם ישארו במחסן. חברות, קטנות או גדולות, יעדיפו בדרך כלל מוצרים אשר כוללים פחות חומרים וצבעים. מהניסיון שלי סביר להניח שגם היצרן לא יאהב את הרעיון הזה בלשון המעטה. מבחינתו או בחינתה זו עבודה שדורשת המון התעסקות, תשומת לב ומועדת לפורענות: פספוס אחד קטן, גזירה של העור בגוון הלא מדוייק והופ – יצרת נעל עם טעות
אפשרויות נוספות ליצירת נעל עם גוונים רבים היא להשתמש בעור לטבילה, זהו עור “פתוח” שלא עבר את הפיניש והאטימה המלאים. בדרך כלל אלו עורות עבים המשמשים סנדלים דוגמת סנדלים תנ”כיות. אפשר לטבול את העור באמבט צבע ולהגיע לגוונים ייחודיים שאין לאף אחד בשוק. זה עדיין לא פתרון מכיוון שזה מצריך הרבה עבודה, וגם מכיוון שקשה להגיע לרמת דיוק גבוהה של הגוון. אני כן רואה את הסגול בנעליים כמגף שלם, או בגירסה הקלה יותר – פריטים וחלקים מהנעל


ובחרת בעקבים
מבין הדברים שפרינס נודע בהם חיבתו לנעלי עקב הייתה אחת מהם. כבר כמה שנים שנעלי עקב לגברים “מפלרטטים” עם עולם האופנה, עדיין נמצאים במחוזות האוונגרד. המעצב ראד הורני, אשר מעצב ומייצר אופנה זהה לגברים ולנשים, והיה המעצב הראשון אשר הציג אופנת יוניסקס הוט-קוטור בינואר 2013 בפריז, נועל רק נעלי עקב כבר כמה שנים. לאחרונה ראינו נעלי עקב לגבר בקולקציית חורף 2015 של דיור. אם כך אפשר להבחין במגמה: נעלי עקב לגבר בעלות המבנה הרחב מופיעות לא רק בקולקציה של מעצב חדשני ונועז אלא גם בקולקציה של חברה מבוססת וותיקה. זהו הרמז הראשון לגבי הכיוון אליו מתפתחת ונעה האופנה. טרנד הוא קודם כל כיוון, מגמה שמתגברת, ואנחנו בהחלט רואים את זה כאן ועכשיו. בנוסף למגמה הקיימת והמתגברת, מותו בטרם עת של פרינס שם את נעלי העקב לגברים באור הזרקורים, לפתע הן הפכו לשיחת היום

New Male Fashion ,התמונה מקולקציית ראד הורני לקוחה מהאתר
Get in the Ring , התמונה מקולקציית דיור לקוחה מהאתר
עקבים, זה גבוה או עמוק?
לאורך ספרה “חיזוי טרנדים באופנה” אוולין ברנון מתארת בכתיבתה הבהירה את הדינמיקה המרתקת של טרנדים, של אופנה ותרבות. חזאי טרנדים שמים לב לדברים דומים, להקשרים גם מתחומים אשר נראים במבט ראשון נפרדים או שונים. צורת הסתכלות זו מאפשרת לנו לראות את הקשר בין ראד הורני, דיור ופרינס. פיסות המידע השונות מתחברות לכדי תמונה שלמה וכוללת
התרחשויות אלו לא קורות בוואקום, אלא בתקופה בה גבולות המגדר מטשטשים, משתנים ומוגדרים תדיר מחדש. האם אני נמשכת לגברים או לנשים, האם אני גבר או אישה? בא לי להתלבש כאישה או כגבר, או כתמהיל של שניהם? רבים ורבות מתמיד שואלות ושואלים את השאלות האלו. נראה כמעט שהעולם מחכה בקוצר רוח לנעלי עקב לגברים
עוד על ההיסטוריה של נעלי גברים עם עקבים בסרטון קצרצר ומקסים. מקריינת ומסבירה אליזבת’ סמלהאק, אוצרת מוזאון הנעליים “באטה”, שבטורנטו
טרנד מהתווה ונוצר ממקומות רבים. הוא מבטא את רוח התקופה, הלך הרוח, תפיסת עולם, אספקט מסוים של התרבות העכשווית. זה הרבה יותר מאשר אופנה, אופנה היא מראית העין, ביטוי לאותם עולמות עמוקים וייצריים, עולמות המחשבה והרוח, הרצונות והתשוקות שלנו. כבר זמן רב שגברים ונשים פועלות להשתחרר מהתניות, מהרגלים. מיניות כבר איננה משהו שאנו נולדות או נולדים לתוכו אלא משהו שאנו יוצרות ויוצרים במהלך חיינו. את שורות המחזה אנו כותבות בעצמנו

אני סקרנית לראות את העתיד, האם עקבים לגברים באמת יהפכו לפופלריים יותר משהם היום? ועד כמה העתיד הקרוב הולך להיות סגול ומחושמל?
ולשלום אחרון אני מוסיפה שתי תמונות של פרינס, עם הרבה סגול, חשמל ועקבים. המוסיקה שלך נשארת איתי, ותמיד תזכיר לי המון רגעים ותחושות


שלי זה מהממם, הכל, המילים האימג׳ים ולמדתי מלא עלייך. לא ידעתי שלמדת בפנימיה לאמנות זה מסביר הרבה מאד על הנפש החופשיה והמוכשרת שלך.
הכל יפה כל כך ובא לי את המגפון ההורס הזה !! שלי תעשי לי נעל !! כל הכבוד ויאללה מתה לקרוא עוד
LikeLike
מלי תודה נשמה גדולה שכמוך, אני מקצרת במילים אבל מתכוונת לעוד המון
LikeLike
שלי איזה פוסט מקסים, ממש שיעור אומנות טבול בנוסטלגיה, מחכה לפוסטים הבאים שלך ושולחת לך את אהבתי
LikeLike
אמנות בנוסטלגיה – איזה יפה תיארת את זה, תודה צביה, אוהבת
LikeLike
שלי, איזה כיף להכנס למאחורי הקלעים של מעצבת נעליים ולראות איך השראה כזו או אחרת יכולה להוציא לאור קולקציית נעליים. כיף של פוסט.
LikeLike
תודה אביבה, כיף לשמוע את זה ממך,
LikeLike
הי שלי יקרה.קודם כל מברוק על הבלוג:) פוסט מרתק על סגול עקבים והנסיך הקטן
תודה רבה על העשרת הידע שלי… אני בכלל מאמינה שאפשר לדעת המון על אנשים מהנעליים שהם הולכים
LikeLike
הי אפרת, תודה, כן, סוף סוף שחררתי פוסט לאוויר העולם 🙂 וכן, לנעליים כנראה יש המון סודות וסיפורים
LikeLike
מרתק. כתוב רגשי אבל גם עם המון מידע…הלכתי איתך בפריז והתהפכתי איתך בעתיד.
איפה נרשמים?
LikeLike
איזה יופי שאת מרגישה את הרגשי עם הידע, תיארת את זה יפה, תודה 🙂 עובדת על אפשרות להרשם… הזמנתי אותכן לסלון לפני שסיימו את השיפוץ 🙂
LikeLike
פוסט מרתק שלי. מלא תובנות וידע עצום
שלך בעולם האופנה והטרנדים.
בהחלט הגיע הזמן שהחברה תפסיק לתייג ולהגדיר אותנו ושכל אחד גבר או אישה יוכלו להתבטא גם בלבוש שלהם כיד הדמיון
עם אן בלי עקבים.
שאפו
LikeLike
תודה אביטל , כן, זהות וחופש 🙂
LikeLike
פוסט מעורר מחשבב על נעליים, עקבים, סגול, והשילוב של הכל ביחד…
(ובעיקר על גברים בעקבים סגולים 😉)
מרתק
תודה
LikeLike
כן, וכל מה שצריך זו גם חללית ועוד קצת אבק כוכבים, ואנחנו והגברים מסודרים 🙂
LikeLike
נהניתי לקרוא וללמוד. את כותבת נהדר. הרגשתי שאני מטיילת איתך בפריז
LikeLike
תודה, שמחה שלקחתי אותך לטיול…. 🙂
LikeLike
אהבתי, כתוב יפה תמונות מקסימות ואהבתי מאד את הנעליים שלך עצמך בסגול
LikeLike
תודה אסנת, שמחה לשמוע, תודה על הפידבק 🙂
LikeLike
פוסט נהדר , , כבר אמרתי לך שאת כותבת נהדר , בתוספת הרבה ידע, אומנות ולמחוזות שהדמיון מוליך אותך ונוצר פוסט מקסים ומרתק.
LikeLike
שלי את כותבת מהמם. נשאבתי איתך לעולמות הסגולים המחשמלים, לעקבים הגבריים ולמחוזות פריז. את קסם ומאגר של ידע. פוסט נפלא. אהבתי מאוד והחכמתי:)
LikeLike
תודה הגר, איזה כיף לקרוא!
LikeLike
פוסט מעניין וקסום! ממש הצלחתי להריח את רחובות פריז של שנות התשעים… עם פרינס המתלווה בווקמן
LikeLike
תודה מאיה’לה, המוזיקה שלו באמת לוקחת אותי לשם 🙂
LikeLike
Beautifully written. Your talent for writing is very evident. I loved taking a trip back in time with you, to Paris and prince .
Best of luck with your Blog.
👍👍👍👍👍👍👍👍
LikeLike
Thanks Avitali, it’s great to receive this feedback from you
LikeLike
פוסט נהדר, מקווה שיהיו עוד !!!
LikeLike
תודה אבי! 🙂
LikeLike
אהבתי מאוד- את הטיול, את הסגול, את הכישרון שלך. תודה על פוסט נפלא.
LikeLike
תודה חני, כיף לקרוא את זה ממך, פיית מילים בעצמך, תודה 🙂
LikeLike
שלום לשלי
כתיבה נהדרת, זורמת ומזכירה נשכחות.
גם אותי פרינס מחזיר התיכון שלנו.. לשלג שירד עליינו באפריל בסדנא של לפני הקבלה..
שמחה לגלות שאת מעצבת נעליים, מרגש, יצירתי ויפיפה.
עדי
LikeLike
עדי איזה כיף לקרוא, ועוד ממישהי שהייתה איתי כן בפנימיה, זה ממש… מחבר. חשבתי לשתף את זה גם בקבוצה של הפנימיה. שולחת חיבוק!
LikeLike
אני מאמינה שמעצבים מקבלים את השראתם מכל מה שהם רואים סביבם, אבל חלק גדול מההשראה והתשוקה נטועים גם בחוויות הייחודיות של ילדותם. להכיר את פריז בגיל ההוא, ללא ספק פיתח את הסקרנות שלך כמו גם הטיולים הסודיים בפנימיה.
את כל החוויות שתיארת יכולתי לזהות בשני העיצובים שהבאת. יש בהם סוג של הרפתקנות, חוש הומור אפילו, גובה, ואהבה להסטוריה ( כמו שתיארת על השיטוט בפריז לאחר שלמדת על ימי הביניים)
החיבור למוזיקה תמיד תמיד מרגש אותי, כי גם עבורי המוזיקה היא הפסקול הנפשי שלי.
הבלוג שלך נפלא. הפוסט הזה ריתק אותי. מצפה לקרוא ממך עוד ועוד
LikeLike
וואו כרינה איזה מילים, תודה! את ענקית, המילים שלך נכנסות לי יש ללב, וזה הדדי כמובן
LikeLike
שלי. כתבת ממש יפה
מוכשרת
LikeLike
אביעד ממש תודה! כיף לשמוע
LikeLike
שלי, מברוק וקולולו על הבלוג שסופסוף יצא לאור! פוסט מקסים ומעורר השראה, לקחת אותנו לטיול רחב יריעה שעבר גם את פריז, גם נסיך והכל בצעידה על נעלי עקב סגולות!
LikeLike
מיה את גדולה, איזו תגובה מעולה, ממש כיף לשמוע. וקולולו בחזרה, יצא לנו חג החרות, מימונה, פועלים, הכל ביחד 🙂
LikeLike
מקסים שלי! איזה כיף שבאת! אהבתי את הסנדל הסגול גלדיאטור הזה! אני מתה על סגול אבל איכשהו זה צבע שנעלם לאחרונה… אוהבת גם את הציורים שלך…ובכלל הכל! מחכה לעוד ועוד 💜
LikeLiked by 1 person
תודה טליה, כיף לקרוא!
LikeLike
סגול זה צבע מושלם ואני לא מבינה למה אין מספיק ממנו בעולם האופנה….
ופרינס נסיך 🙂
LikeLike
נכון, אני גם בעד עוד סגול בעולם 🙂
LikeLike
נהנתי מאד מאד לקרוא את השיתוף, כאמא לתלמידה שמסיימת. נראה שאת מאד מוכשרת , צבע הסגול בעל עוצמה אנרגטית! והוא מאד יפה ! כנל הנעל והסנדלים. מאד יפים מירי🌹
LikeLike
תודה רבה מירי 🙂 שמחה שאת גם שותפה לתחושה לגבי הצבע הסגול, הוא באמת צבע עוצמתי, אפילו טיפה מכושף לפעמים 🙂 והמון הצלחה לבתך!
LikeLike
!שלי ממש נהניתי לקרוא ! סגול אני אוהבת, והחיבור שעשית בין הזכרונות, פרינס ועיצוב נעליים – מרתק
LikeLiked by 1 person
תודה רבה מירב, ממד כיף לשמוע!
LikeLike