Category: מפגשים

מה מתי ואיפה: בן זוגי ואנוכי הולכים לסרט בסינמטק תל אביב

לא ביקרנו בסימנטק כחודשיים, מאז הארועיים האישיים של חודשי הקיץ

מה ראינו: סרט על צלם הקולנוע האיטלקי קרלו דה פלמה, אשר עבד עם גדולי הבימאים באיטליה ובהמשך עם וודי אלן בניו יורק

מכיוון שבארץ אוהבים “לתרגם” שמות סרטים בצורה יצירתית בלשון המעטה, לסרט קוראים בעברית “מיומנו של צלם”, אבל שמו באנגלית הוא – מים וסוכר

Water and Sugar

מים וסוכר – שני דברים שאני אישית לא יכולה בלעדיהם, במיוחד בקיץ 

הסרט משלב קטעי ראיונות וקטעים מסרטים שדה פלמה צילם. המרואיינים הינם מהיוצרים הגדולים בקולנוע כגון וים ונדרס, קן לאוץ’, וויד אלן, הבימאים האיטלקים הגדולים ויטוריו דה סיקה ומיכלאנג’לו אנטוניו. הראיונות עימם והדברים שהם מספרים שופכים אור (תרתי משמע:) על פועלו של דה פלמה, שהיה ממבשרי הניו ריאליזם בקולנוע האיטלקי בשנות החמישים. מהסיפורים והראיונות עולה דמות של צלם אשר התכונן היטב לכל סרט שצילם, קרא לעומק כל תסריט מראש ואף הפך לחלק מ”צוות החשיבה” של הבימאי

די פלמה ידע “לקרוא” את הדמיון של הבמאים עימם עבד, וצילם במגוון סגנונות אשר תאמו את אופי התסריט ואת חזונו של הבמאי, ועדיין לשמור על ספונטניות ומקוריות בזמן הצילומים

הסרט “מצחצחי הנעליים” שצילם ב 1946 עסק בבעיות בחברה האיטלקית – פן נוסף שעלה מהראיונות הוא של אדם אשר נקט עמדה והשתמש בכוח היצירה ובמדיה הצילומית על מנת להעביר מסרים משמעותיים

סצנה מהסרט ‘יצרים’ שצילם דה פלמה, סרט מהפנט שראיתי לפני שנים, כשהייתי בתיכון, בימוי מיכלאנג’לו אנטוניו

טריילר הסרט “חנה ואחיותיה”, הסרט הראשון שדה פלמה צילם עם וודי אלן

את הסרט התיעודי על דה פלמה יצרה אשתו של ויקטור דה פלמה, גב’ אדריאנה צ’יסאה, מפיקת סרטים

Adriana Chiesa

לאורך הסרט על די פלמה אנו צופים בה נפגשת עם גדולי יוצרי הקולנוע של המחצאית השניה במאה העשרים. למעט משפט שהיא אומרת בתחילת הסרט, ומשפט נוסף שהיא אומרת בסיום הסרט, אין היא פוצה פה. דמותה אילמת כמעט. ואנו נשארים עם אישה לא צעירה ויפה, הלבושה בגרדורבה איכותית מלאת סטייל איטלקי

היכן השאלות המעמיקות אשר אולי שאלה את מרואייניה? והיכן משהו מדמותה היא, מהקשר שהיה בינה לבין דה פלמה. היכן העומק של כל זה מעבר למראית עין ולשניי משפטים אשר מתארים כיצד היא ודה פלמה הכירו? נותר לנו אך לתהות

אחרי הסרט הרגשנו צורך עז לממש את הקונספט המופלא של הסרט “מים וסוכר” ואצנו רצנו לסניף הקרוב של גלידה אניטה, בשרונה

גלידת אניטה היא הגלידה האהובה עלי בתל אביב כבר שנים

בזמן האחרון ישנה תחושה שגדודי תיירים גילו את הגלידה הזו, אני שמחה בשביל התיירים וגם בשביל הבעלים, אבל לי אישית זה מרגיש קצת כמו פלישה למרחב הגלידה האישי שלי 🙂 משם המשכנו לכיוון שרונה מרקט, ופגשנו בכמה נעליים שסיפרו סיפור

עומרי מהחנות “מזרח ומערב” נועל סניקרס של ג’ורדן לנייקי

עומרי מספר שהוא הזמין את הנעליים בחו”ל “אני נועל מידה 49 ובארץ אני פשוט  לא יכול למצוא נעליים שמתאימות לי”. ומידות שהן לא בסטנדרט זה באמת נושא שלם, כתבתי על זה פה גם באנגלית

ובהמשך, זוג נעליים ש”נקנו בערך לפני 7 שנים ממישהי בזכרון יעקוב. הן ממש נוחות ואני מאוד אוהבת אותן”. כנראה ששיכחה זה מדבק, כי אני לא זוכרת את שם הנועלת. אבל רואים על הנעליים שהן לא שוכחות את הדרך שהן עשו בשבע השנים האלה, ואני אוהבת את זה , כשרואים את האופי שמעבר לנטו הנעל והחומר

ולקינוח תוכלו לשטוף את העיניים בסניקרס-גלידה מבית היוצר של ריבוק, ולדמיין שקר בחוץ, ומתוק

רואים.ות את הכפתור העגול שנמצא על הלשון של הנעל? זה בהשראת נעלי הפאמפ המיתולוגיות של ריבוק

נעלי הפאמפ, מקטגוריית נעלי כדורסל, היו חידוש כאשר הוצגו לראשונה ב 1989, הכפתור איפשר לנפח את הלשון וכך להתאים ולהדק את הנעל לכף הרגל

אז לקיץ מלא בסרטים, תאורה מעניינת, הרבה אור וגלידה גם

אני אשמח (מאוד) לשמוע ולקרוא את תגובתכםן, מוזמנים לכתוב, לספר ולשתף בסיפורים אישיים שקשורים לנעליים ושאר זכרונות וחוויות

למעט נעלי הריבוק, שאר הצילומים צולמו עלי ידי שלי לואיס