אני חוזרת לכמה רגעים לחורף שהיה
דמיינו שעוד שניה חנוכה 2015
לילה, אני ובן זוגי אז, מסתובבים במסדרונות איכילוב אוחזים במבחר מעילים עבים במיוחד שהתעקשתי להביא איתנו
אולי יהיה שם ממש קר, במסדרונות ובחדרים, הסברתי ואמרתי לעצמי ולו
על הפרק: אני מתעוררת מכאבים בשבוע 9
התפאורה: אחד מאותם לילות נדירים וקרים בתל אביב, הטמפרטורה שואפת להגיע לאפס
אנחנו הולכים, מהאוטו לדלפק בכניסה ומשם לדלפק שבמחלקת נשים
כדי לעבור את המרחק אני הולכת, הצעדים לא רבים, אך כל אחד ואחד מהם מורגש היטב
כל מגע של עקב כף הרגל עם הקרקע מטפס ומהדהד למעלה, אל עבר הבטן. אני כמו נהיית מודעת לאיברים פנימיים שנחים להם מעבר לעור ולשרירים, איברים שבדרך כלל פועלים את פעולתם באופן רציף ואוטומטי – נשימה, זרימת הדם, הלמות הלב, גם של העוּבָּר – תיקשרו איתי באופן ישיר דרך כפות הרגליים. ההליכה כמו הפכה לשפה. כואבת. כל כמה דקות הרחם מתכווצת, ואני ביחד איתה
באיזשהוא שלב התחלתי לטופף על קצות האצבעות. ”מעניין איך מתמודדים עם זה אנשים שסובלים מכאב כרוני” חשבתי לעצמי. הולכת לי עם הריון שהפך להריון בסיכון וחושבת מחשבות על נעליים. באמת שהיה רגע כזה
היום הוא התאריך המשוער של ההריון שהיה. התלבטתי ותהיתי כיצד אני רוצה “לחגוג” או לציין את היום הזה. להתעלם כאילו כלום נראה היה לי קצת מאולץ ואפילו קיצוני. חששתי שמרוב שאשחק אותה קול, פתאום אתפרק באופן שיפתיע אותי
ומכיוון שמחשבות על נעליים הדהדו בראשי אפילו באותם רגעים
החיבור לפה נראה לי הגיוני, והרגיש לי טבעי, גם אם חושפני
ויצאתי לבדוק איזה פתרונות מציע עולם הנעליים לכאב
איך נעליים, ספידות ומדרסים יודעים ללטף את הרגל
וללחוש לה פתרונות
בשביל “להכנס לאווירה” סרטון קצר ומצוין
המתאר את ההשפעה של מדרס טוב על הפחתת כאב בעקב. כלול בתפריט: מבטא בריטי מהסרטים
ומה עכשיו? קיץ, חם, לוהט
אני הרבה יותר משוחררת
מכאבי העבר
עדיין שואפת לעשות, להתנסות ולהתמלא בעוד הרבה דברים
חלק מתשוקת החיים שפועמת בנו, בכולנו, אני מאמינה
ומה בקרוב?
בקרוב יופיע פוסט ראיון עם מומחה למדרסים, פוסט אשר יכלול המון תמונות, סרטונים וסיפורים ואפילו שזה “רק ספידות” – יהיה מעניין! ונושאי הפוסט יהיו הצעדים החדשים והחיוביים 🙂 שאנשים עושים, ואיך בוחרים ומתאימים מדרס איכותי וטוב
רוציםות להתעדכן ולדעת מתי הפוסט יפורסם? הירשמו לעידכונים
המשיכו לעקוב, לנשום, לצעוד ולחייך מהלב
uncodedstepsdotcom 
את אלופה ואמיצה וגיבורה והחיבור לנעליים וואו !! שאפו לך אחות אני גאה גאה גאה וקצת אוהבת💋
LikeLike
כן, הצלחתי לחבר את לנעליים :)) אולי הילד/ה שלי יוולדו במקום עם כפית כסף – עם נעלי זהב? או סתם עם נעליים גמישות ומגניבות 🙂
LikeLike
.וואו שלי – קודם כל, מורידה לפנייך את הכובע (או הנעליים) על החשיפה המאוד מרגשת ולא מובנת מאליה
המילים שלך מרתקות וסוחפות .
נשיקות
LikeLiked by 1 person
תודה רבה שלי, חיבוק בחזרה
LikeLike
בוכה פה, גם זה מרגש וגם זה כל כך מדויק
מקסים ומחכה לעוד
LikeLiked by 1 person
וואו, סורי שגרמתי לך לבכות, חיבוק מפה, ועכשיו גם קיץ ושמש….
LikeLike
שלי את מקסימה וגיבורה והחשיפה שלך מרגשת ונוגעת עמוק בפנים. סוכרת את הפגישה שלנו החורף ההוא.. עם הקפה והטיפות של הגשם. החיבור לנעליים.. לא אין דברים כמוך. קסם
LikeLike
כן, אני גם זוכרת את הפגישה ההיא, זכורה לי היטב ושמורה במקום טוב בלב 🙂
LikeLike
המילים שלך מייצרות רגש גם כשאת מדברת על נעליים ובוודאי כשאת חולקת את הרגעים הכואבים הכי אינטימיים ואישיים שלך.
זה שגם ברגע כזה הרגשת את הכאב דרך הרגליים רק מדגיש עד כמה את מחוברת למה שאת עושה ועד כמה בחירתך מדוייקת.
מקסימה את ומבריקה💗
LikeLiked by 1 person
וואו, תודה איזה מילים אביטל, מרגשת
LikeLike
שלי יקרה, תודה ששיתפת. אני מקווה שבפעם הבאה יילך כמתוכנן ואז תרגישי בכפות הרגליים קרקע יציבה ומנחמת. בינתיים אשלח לך חצי נחמה בצורת צרת רבים (גם לי היו הפלות ולרבות מחברותיי) וכמובן גם חיבוק
LikeLiked by 1 person
תודה מיה, המילים שלך מחממות את ליבי, ותודה על השיתוף שלך. וגם את התחלת להשתמש בדימויים מעולם הרגליים והנעליים 🙂
LikeLike
את רוכבת על נעליים כותבת להפליא מאחלת לך בקרוב ל”הנעיל” גם תינוקות
LikeLiked by 1 person
מקסימה אסנת, תודה,
LikeLike
את נרדמת, ואני אכנס ואשב. ”
לרצפה אשב
להביט עלייך.
שותק ונכרי בחדרך השליו
אחכה לך כמו נעלייך. ”
(אלתרמן, כוכבים בחוץ)
תודה ששיתפת, שולחת לך אהבה בדממה כמו נעליך.
LikeLiked by 1 person