Post Authentic

הפלאייר שנשלח אלי מאלכס פרידמן מאיגוד הטקסטיל הצהיר “אמנות אופנה” – פאנל בהשתתפות 5 אנשי אופנה ואמנות. ברקע רוחות ודרמה חורפית והדילמה האם לצאת מהבית הייתה רלוונטית מתמיד

הלכתי. הגעתי. התיישבתי

uncoded_steps_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa

באולם הסמוך מוצגת תערוכה של גיל שרמלין ‘תנודה’. ניאונים צבעוניים מזכירים לי מלון בו התארחתי בברלין לפני 10 שנים ועושים לי נעים. הפאנל נפתח בשאלה האם התערוכה של שמרלין היא ישראלית מקומית או גלובלית

והדיון גלש כמעט מבלי משים למילה אותנטי

אותנטי. כזה בדיוק

הרבה דברים ודעות נאמרו במהלך הערב, ואני חשבתי והרגשתי שאותנטי זה משהו שממציא את עצמו כל פעם מחדש, מגדיר את עצמו שוב ושוב, אולי הוא אפילו איזו אידאה שלעולם לא תמומש מכיוון שגם המקורי מבוסס על ציטוטים והשפעות והשראות, תרבות ילידית שנראית בעיננו אותנטית וברורה ומגודרת למעשה עוצבה במהלך מאות שנים. וכאשר אנו מתבוננים על העבר, על תרבות עתיקה, גם היא עברה שינויים ועיבודים והתפתחות

וגם משכית, אשר ניסתה ליצור זהות מקומית וישראלית התבססה על רקמות פלסטיניות ותימניות, התחברה למקומי באמצעות האמנויות שסביבה

ובעולם גלובאלי – איך מזהים אותנטיות? כי הרי כל כך הרבה בתים ורחובות בעולם נראים דומים זה לזה, דירות מלאות בפריטים מאיקאה, וחלונות רחוב עם מותגים בין לאומיים אשר מקפידים על מיצוב וסגנון דומה בכל אחת מחנויותיהן בעולם

וחשבתי לעצמי שמה שמבדיל עיר אחת מהשניה, ובית אחד ממישנהו זה לא פריט מסוים אלא התמהיל, שהוא הוא ייחודי ולא יחזור או יישנה או יצוטט באופן מלא באף מקום ואולי באף זמן בעולם

חמקמק הוא, האותנטי הזה. הוא בעצמו מנסה להיות אותנטי לעצמו, וכנראה להיות אותנטי זה בעיקר להיות בתנועה. כאשר החשיבה המושכלת האומרת “אני רוצה להיות אותנטית” היא אולי הכי פחות כזו

התנ”ך של הסנדלים

ואיך לא, הדוגמא של סנדלים תנ”כיים עלתה – האם הם אותנטיים לתרבות שלנו או לא? הסנדלים התנ”כיים נקראו בעבר נעלי ישו, והן ננעלו על ידי נזירים. דגמים דומים ננעלו על ידי הרומאים בעת העתיקה

סנדלים פתוחים ופשוטים התאימו לאידאולוגיה של התנועה הציונית אשר הפנתה עורף ליהודי הגלותי ורצתה ליצור יהודי חדש, שורשי, וכדרכה של תנועה, או אדם, התנועה הציונית בעת חיפושה אחרי זהות נעזרה בסממנים שונים על מנת לאפיין אותה, כמעט אפשר לומר למתג את עצמה. בחפירות ארכיאולוגיות בשנות ה 30 של המאה הקודמת, בבית כנסת בדורה אירופאוס, סוריה, נתגלו ציורי קיר המתארים יהודים מהמאה השלישית נועלים סנדלים. הגילוי הצית וחיזק את האתוס הציוני סביב הסנדלים

(“Jews and Shoes” by Edna Nahshon, p. 79)

והנושא – הסנדל התנ”כי –  עלה בעת המפגשים של קבוצת התאטרון אשר יצרה את ההצגה “נעליים” בבימוי נועה לב, ובעיקר ברפרט שהעבירו השחקנים מעיין רחמים ובן לב. החלוצים בחרו להתרחק מנעליים אירופאיות דוגמת נעלי אוקספורד ובחרו בסנדלים התנ”כיים אשר נתפסו בעינהם כנעליים של העבריים הקדמונים

ובזמן שהאזנתי לרפרט של מעיין ובן וראיתי את השקופיות והתמונות, עלתה מולי תמונה ברורה של נעל אוקספורד בתוך סנדל תנ”כי, ייצור כילאיים

הסנדל-נעל הוצג בתצוגת האופנה של ההצגה ‘נעליים’, והן משלבות סנדל עור של ‘נעלי נמרוד’ יחד עם נעל דמויית דגם דרבי מחומרים סינתטיים של נעלי טו-גו. את הסנדלים התנ”כיים של נמרוד ניתן למצוא בחנויות הרשת, אבל הכי כיף לגשת לחנות המקורית ברח’ דיזנגוף 185 בתל-אביב

uncoded_steps_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa

uncoded-steps_shoe-blog_tom-wolinitz-%d7%94%d7%a6%d7%92%d7%94-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%aa%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%a5-%d7%97

למעלה: מתוך ההצגה “נעליים”.  צילום תום ווליניץ

לפני כן עשיתי ניסיונות לשלב נעליים אחרות בתוך הסנדלים

יש פה כמה דוגמאות לתהליך ולנסיונות

uncoded_steps_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa

uncoded_steps_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa

למעלה: בשוק הפשפשים, סנדלי נמרוד פוגשים נעלי דרבי בשלל גוונים של חום ושחור

uncoded_steps_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa

הנעליים שבתמונות למעלה נקנו בשוק הפשפשים, הן מעור וישנות יותר

האם זה הופך אותן לאותנטיות יותר? או פשוט לנעליים שנושאות בתוכן יותר זכרונות

נעל סינתטית וזולה לא נתפסת בעיננו כאותנטית, אך מצד שני היא מאפיינת יותר את הייצור כיום, לטוב ולרע

ולמה לבסוף בחרנו בנעליים של טו-גו? בין השאר בגלל הצבע הבהיר שלהן שיצר ניגודיות גבוהה, קונטרסט, עם הסנדל, מה שחיזק את הניראות שלהן על הבמה

אני ‘מודה’ שבהתחלה פחות התחברתי לנעליים של טו-גו, העדפתי נעליים מחומרים טבעיים, עם סיפור מאחוריהן. ואז קלטתי שגם פה יש סיפור, לתוך הסנדל התנ”כי, שהוא בכלל סנדל רומאי-נוצרי, הכנסתי נעל בעלת מראה אירופאי “קלאסי” כביכול, אשר למעשה מיוצרת בייצור המוני במזרח הרחוק

וזה בלט במיוחד כאשר הדבקתי את הנעל בתוך הסוליה. כדי שההדבקה תהיה חזקה אודי שפיגל, יצרן הנעליים אשר סייע לי רבות בהדבקות ובייצור חלק מהדגמים, ביקש שאשייף את פני השטח של הספידה. וכך שייפתי והעלמתי כמעט לגמרי את הלוגו שהוטבע בפנים הסנדל. הנעל הסינית דמויית הנעל האירופאית “מחצה” או הסתירה את הלוגו, הזהות של הסנדל

ואני אחזור על כמה מדבריו של פרופ’ זלי גורביץ’ בפאנל של איגוד הטקסטיל, שאמר שהאותנטיות היא אין סופית, כל הזמן מגדירים אותה מחדש ומעולם לא מגיעים אליה באמת. זוהי שאלה נצחית אשר מתהווה כל הזמן

ודוגמא מצויינת לכך היא שפה, אשר מייחדת מקום, קהילה, תרבות – זהות. אך גם שפות הינן מבוססות ועשירות במילים ממגוון מקומות, כולל העברית כמובן

וזה מזכיר לי את אביבית ישראלוף ששם ההרכב שלה הוא אַנַא תִיאַמַת ולפני כמה ימים סיפרה לי את מקור השם: המילה

tiham

או תהם בארמית. ושמה של אלת הים במיתולגיה הבבלית היא תִיאַמַת

אביבית ישראלוף בהופעה. ומסכה – זה אותנטי או לא? ועוד על מסכות בפוסט על אלינה ינובר, אמנית המסכות ומעצבת אופנה

ואסוציאציה אחרונה להיום (בנתיים) להקת ‘עז‘ השבדית אשר חבריה מופיעים עטויים במסכות ולא חושפים את זהותם, כותבים את שם הכפר ממנו הם מגיעים בשגיאות כתיב ומספרים שבכפר שלהם יש מסורת של וודו. אין אפשרות לדעת האם הסיפור אמיתי או לא. הם יוצרים מעין מיתולגיה סביב הלהקה ומצטטים אין ספור תרבויות בלבוש, במסכות ובמוסיקה שהם יוצרים

כי העובדות (אולי?) חשובות, אך מה שכנראה משפיע יותר זה איך אנחנו מחברים אותן ואיזה סיפור אנחנו שומעים או מספרים

וכנראה שהקול האותנטי שלי הוא פוסט מודרני ואקלקטי. נשמע אמיתי, לא?!:) אותנטי-מיקס

ההצגה “נעליים” תעלה בתאטרון “כלים” בבת ים ב 27 ו 28 לינואר

ואם מצאתםן את הקול האותנטי שלי מעניין ורלוונטי, מוזמניםות להמשיך לעקוב אחרי

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

Human chain for Syrian refugees; Tel-Aviv

When: this evening

Where: between the American embassy and the Russian embassy. They are located a few hundred meters from one another in Ha’Yarkon st., Tel-Aviv, close to the sea.

Approximately a few hundred people held hands and raised signs requesting, demanding help for Syrian citizens.

My low angle of the demonstration, perhaps identifying with the low and harsh conditions the people of Aleppo and Syria have been suffering for too long.

 

uncoded_steps_syria_refugees_demonstration_tel-aviv_shoe_blog_shelley_lewis_3

Above: one of the organizers of the demonstration, who walked up and down along the chain of people holding hands, was wearing stilettos.

uncoded_steps_syria_refugees_demonstration_tel-aviv_shoe_blog_shelley_lewis_5

Trippen, mitten like socks and a dog included.

 

uncoded_steps_%d7%aa%d7%92-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8_%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99

uncoded_steps_%d7%aa%d7%92-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8_%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99

Politics seem so cynical. The information we have is so many times based on other people ‘playing’ with the facts. Yet I hope the demonstrations around the world could make a change.

uncoded_steps_syria_refugees_demonstration_tel-aviv_shoe_blog_shelley_lewis_2

 

Thank you for following my steps. You are welcome to follow my future steps too.

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

Army-like boots in the rain

Where: Salame st., south Tel-Aviv

Who: Anonymous. We enjoyed a short chat but she preferred not to identify.

Me: who’s the brand behind the shoes you are wearing?

She: oh, I don’t know… I bought them about 10 years ago in Basel st. in Tel-Aviv.

The rain continued. Sometimes metal studs still carry their statement among its drops.

I wish the rain could wash away violence.

uncoded_steps_shoe_blog_boots-with-studs_shelley_lewis_2

uncoded_steps_shoe_blog_boots-with-studs_shelley_lewis_1

הנעליים בוחרות אותי

טיפים, חוויות והמלצות לנשים הנועלות מידה 35

English

זו לא אני שבוחרת אותן – אומרת גיליאן הנועלת נעליים מידה 35, ומוצאת פתרונות יצירתיים כדי לרכוש עבורה נעליים חלומיות ונוחות

מי: גיליאן גולן, חברה טובה, יועצת עיסקית לעסקים שעוסקים בעיצוב, מרצה בכירה בשנקר, ומעבירה קורסים והרצאות בנושא  מיצירה למכירה – מעיצוב לשיווק

על הפרק: גיליאן נועלת מידה 35. צללנו לרזי המידות הקטנות כדאי להבין את גודל הבעיה

בסוף הפוסט: רשימת חנויות מומלצות וטיפים לרכישת נעליים מידה 35

אני: מה זו נעל בשבילך

גיליאן: איפה אני אמצא אותה, איפה יש נעליים שמתאימות לי?? בקיצור- משימה!

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: נעליים מהחלומות. למה? תקראו עוד בהמשך 🙂 נקנו בטריאסט, איטליה, קיץ 2016

אני: נעל אהובה עלייך במיוחד

גיליאן: זה משתנה. אני כל פעם מתאהבת בנעליים שממש מתאימות ומחמיאות לי. זה לא רק העניין של המידה – הרי כל כך מעט נעליים מיוצרות במידה 35 – בנוסף יש קטגוריות שלמות של נעליים שכמעט, אם בכלל, מתאימות לי. סנדלים ומגפיים שעוטפים את השוק – כמו סנדלי גלדיאטור למשל – בדרך כלל לא מתאימים לי כי הן רחבים מדי סביב השוק. בנוסף הרבה פעמים כשיש מידה 35 אלה דגמים בסגנון קצת מבוגר, כמו נעלי ערב, וזה פחות הסגנון שלי

כך שהקושי הוא כפול – למצוא נעל מידה 35, ולמצוא נעל שמתאימה במבנה וברוחב שלה

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: פינת הנעליים בבית של גיליאן. תקרה ונעליים שמתאימות למידה 35

אני: ומה לגבי נעליים בהזמנה אישית

גילי: ניסיתי פעם אחת וזו לא הייתה חוויה מוצלחת. זה לא היה נוח, לא התאים כל כך. ניסינו, תיקנו, שינינו אבל זה לא הסתדר

לא חזרתי על הניסיון, ומאז אני ממשיכה לכתת רגלי בערים שונות בעולם מתוך תקווה לפגוש את חנות חלומותי – מלאה בנעליים מחמיאות ונוחות במידה 35

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: מבט מקרוב על הנעליים של גיליאן. מסודרות לפי קטגוריה

אני: תתארי תהליך קניה של נעל

גילי: אני הולכת לתומי ברחוב, לפתע מתגלה בפני חנות נעליים במלוא הדרה. הנעליים בחנות קורצות לי, אני רוצה לקרוץ בחזרה אבל שניה לפני כן אני נעצרת ובודקת האם יש מידה 35. בדרך כלל אני אפילו לא צריכה להטריח את המוכריםות מכיוון שבתצוגה בחנות מציגים את הנעל הקטנה ביותר במלאי – אם אין 35 על המדפים אין אפילו טעם לשאול

בדרך זו – חנויות, קריצות ושאלות – מיפיתי חנויות נעליים שמשווקות נעליים גם במידה 35. הייתה חנות מצויינת באמסטרדם בשם סינדרלה לא יודעת האם היא עדיין קיימת

חנות נוספת מצויינת היא ג’יאורדנוס בשדרה השניה בניו יורק מול בלומינגדיילס, בין הרחובות 60 ו 61, הם מביאים את כל הדוגמאות, הסאמפלים, שהמעצבים הגדולים מייצרים במידות קטנות. יש שם אפילו מידות 34 ו 33. הנעליים לא זולות, כ 200$-300$ בערך, אבל שוות את המחיר. המעצבים מכינים את הדוגמאות לקניינים במידות כל כך קטנות כי זה נראה יותר טוב מאשר במידות הגדולות

giordanos-shoe-shop-ny-uncoded-steps-shoe-blog-fashion-design

ג’יאורדונס – נעליים במידות קטנות, מס’ 1150 בשדרה השניה בניו יורק, טל’ 212-688-7195

אני, חושבת לעצמי: זה נוגע בנושא קצת בעייתי – הפנטזיה הגברית ל”נשים קטנות”, משהו שאנחנו קצת מתנערות ממנו בעשורים האחרונים. אבל נעזוב את זה כרגע, כי אנשים ונשים בכל גודל מידה וצורה – מן הראוי שיהנו וירגישו נוח בעולם האופנה והמוצרים שמסביבנו

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

Liz Claiborne @ DSW

למעלה: נעליים בעיצוב ליז קלייבורן. חומרים: עור, מייקרופייבר. אהבתי במיוחד: את הצורה של הגפה, את חיתוך הצורות

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: נעליים של נויה. חומרים: עור, טקסטיל

גילי ממשיכה (יש לה מלא מה להגיד על מידה 35! הנושא בוער בה:) בגלל שכל כך קשה לי למצוא נעליים, בסופו של דבר יש לי הרבה נעליים. כי כשאני כבר מוצאת אני פשוט קונה. ויש גם קוטביות -יש לי או נעליים יקרות ב 200$ ויותר, או נעליים זולות ב 10$, מחנויות זולות או אפילו מחנויות ילדים

כל טווח הביניים, הנעליים “הרגילות” שרוב הנשים קונות – לא קיים עבורי. מי שמעצב/ת עבור הקויים המסחריים – אני כמו שקופה עבורםן, אני ושכמותי בכלל לא נלקחות בחשבון בעת תכנון הקולקציה והייצור

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

American Eagle @ Payless

למעלה: נעליים של אמריקן איגל. נקנו בפיילס. חומרים: סינתטיים. אולי: ביטנה מעור – לא הצלחתי לזהות באופן וודאי

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

Fioni@Payless

למעלה: נעליים של המותג פייוני. כל כך אוהבת אותן עד כדי תיקון הרצועה האחורית אצל סנדלר

מקומות נוספים בהם גיליאן מוצאת נעליים

Lord and Taylors

זו רשת הממוצבת גבוה יותר מאשר מייסיס, דומה קצת לסאקס מבחינת המיצוב, וכשיש מכירות סוף עונה המחירים טובים ונגישים הרבה יותר

DSW

התצוגה בנויה כך שקופסאות הנעליים מסודרות זו על גבי זו – כשכל מגדל קופסאות מכיל את אותו דגם בכל המידות הקיימות – ומעל מוצגת נעל אחת, שכמו אומרת לעולם “שופוני” הנה אני כאן, ובזכות הנעל שבראש הערימה את יכולה לדעת מה יש בקופסאות שמתחת. כאשר יש מידות קצה, משמע מידה 35 ו 42 למשל – הקופסאות שלהן מסומנות בנקודה. כך אני יכולה לזהות בקלות שבערימה הזו אולי יש את המידה שלי! אז כן….. אני עוברת שורה שורה בחנויות הענקיות האלה, ובכלל לא מסתכלת על הנעליים, אני מסתכלת רק על הקופסאות ומחפשת את הנקודה

כשסוף סוף אני מוצאת קופסא שבה יש נעליים מידה 35 אני מרימה את המבט ורואה איזו נעל זו. כך למשל קניתי את הסנדל האדום. הרמתי את המבט מהקופסא עם הנקודה ואמרתי “וואלה, סנדל אדום, יאללה, מגניב, לקחתי”, בכלל לא חשבתי או חיפשתי סנדל כזה. בדרך זו, אני קונה לעצמי כל מיני הפתעות, נעליים וסנדלים שבכלל לא דמיינתי או פינטזתי שאנעל

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה, הלכה בעקבות נקודות הקסם: סנדל אדום מידה 35 של גיליאן. חומרים: גפה עור, ספידה סינתטית, פלטפורמה בציפוי שעם

טיפ נוסף לקניות, בארצות הברית וכנראה שלא רק שם: ככל שאני קונה יותר זוגות אני מקבלת הנחות יותר גדולות, 30%-40%

ועוד בעולם: במזרח הרחוק הכי קל לי לקנות, אבל לא הייתי שם כבר כמה שנים. במייסיס אני בדרך כלל קונה כמה זוגות בקניה אחת. אני יכולה לבלות שם 3-4 שעות בחיפושים, אבל אני יודעת שהקניה הזו מסדרת אותי לשנה הקרובה

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

Above: Dexflex Comfort, bought at Payless

בארץ אני קונה בדרך כלל באלדו, בזארה קידס ולאחרונה הבת שלי שמה לב שיש מידות 35 גם ברשת 24/7

אלדו – זה פחות הסגנון האישי שלי אבל עדיין מוצאת שם , בדרך כלל מחכה לסוף עונה

בזארה קידס אני קונה לרוב את הדגמים השטוחים שלהם, שם לפעמים אני אפילו מידה 34

 %d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: נעליים של 24/7. חומרים: עור, ניטים, סוליה מוזרקת פוליאוריתן

נקודה למחשבה: הנעל עשויה ללא תפירה כמעט – למעט תפר אחד ברצועה האחורית. מיעוט התפירה מוזיל את עלות הייצור, לכן לא ברור לי למה לא מצאו פתרון אחר וויתרו על התפירה

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: תפר אחד בלבד. לא ברור לי למה לא השתמשו שם בניט – בדומה לחיבור הקיים בסנדלים תנ”כיות למשל

אני: נעל שאת חולמת עליה

גילי: בסופו של דבר אני מפנטזת על משהו פשוט – מגף בגובה הברך, שיושב על טוב, קלאסי, עקב קטן ונשי בערך בגובה 4 ס”מ, עשוי היטב מחומרים איכותיים כך שיחזיק למספר עונות

אני: מגף בייסיק, בסיסי, קלאסי

גילי: כן, עבורי זה חלום

אני: סיפור על נעל מיוחדת עבורך

גילי: לפני כמה חודשים נסעתי לתחרות

ITS

כמלווה של טטיאנה לובונובה אשר השתתפה בתחרות מטעם שנקר ואף זכתה במקום הראשון. התחרות מתקיימת אחת לשנה בטריאסט, באיטליה

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90למעלה: גילי וטטיאנה בטריאסט, איטליה

יום לפני ערב התחרות אמרתי לעצמי שאני רוצריכה (רוצה+צריכה) למצוא נעליים שיתאימו לחצאית ולשמלה שקניתי יום לפני כן. שתביני, גם בגדים קשה לי למצוא, וידעתי שהסיכויים למצוא נעליים שמתאימות גם לי וגם לבגדים, לא גבוהים. וכנגד כל הסיכויים – זה קרה! מצאתי נעל סירה על עקב בצבע זהה לאחד הגוונים שהיו בחולצה. ובחנות נוספת, מצאתי ז’קט תואם. זה היה פשוט יום מלא בהישגים והפתעות – ארבעה פריטים מארבע חנויות שונות, כולם מתאימים זה לזה ומתאימים לי!

אני: ממש חמסה, מחומש המזל, ארבעה פריטים וגיליאן אחת במרכז

גילי: וזה הזמן לעוד טיפ – יותר קל למצוא נעליים מידה 35 בדרום איטליה מאשר בצפון איטליה, מכיוון שבצפון האנשים יותר גבוהים וגדולים

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

Above: Shoes by La Nouvelle, jacket by Pimkie, Skirt by Motivi

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

נעלי המזל של גיליאן, נקנו בטריאסט באיטליה

אנחנו ממשיכות עם זכרונות ומסעות בזמן

אני: זכרון ילדות שקשור לנעליים

גילי: אני זוכרת שהיתה אופנה של נעלי סניקרס עם סוליות צבעוניות, אלה היו נעליים של גלי, וסבא שלי, שהיה לו מפעל לייצור גומי, ייצר עבורם את הסוליות

אני: לסבא שלך היה מפעל גומי?? מה, איפה, מתי, איך קראו לו

גילי: מפעל תגל, בעכו.  ויש לי עוד זכרון: סנדלים שהיו בעצם סוליית גומי דרכה השחילו שרוכים אשר נקשרו סביב הרגל והשוק. ואפשר היה להחליף את השרוכים ולשים כל פעם צבע אחר

אני, חושבת לעצמי: זה קצת מזכיר את החופש שגיליאן הייתה רוצה היום בבחירה של נעליים

%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99_%d7%a0%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%93_%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92_%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99_%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_

למעלה: סנדל ילדות שעיצבנו בנעלי נמרוד ב 2012 עם שרוך מתחלף

אני: וילדות מזכיר לי את הבנות שלך

גילי: כרגע שתיהן גם מידה 35 ואני מקווה שהן יגדלו ולא ישארו במידה הזו משתי סיבות

אני: אני יכולה לנחש למה

גילי: קודם כדי שלא יצטרכו להתמודד עם “הסיוט” הזה, של מידה 35 בעולם המייצר נעלי נשים החל ממידה 36

אני: וגם כדי שלא ינעלו לך את הנעליים

גילי: בדיוק

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90

למעלה: צילום שצילמתי את גיליאן בעת ההריון הראשון, בתקופה בה הכרנו לראשונה. היום הבת של גילי בת 15 ונועלת מידה 35

אז אחרי שביקרתי בבית “משפחת 35” בית בו גרות שלוש נשים יפות ויצירתיות

כולן מידה 35 (כרגע, עד להודעה חדשה:) נשארתי עם מלא מחשבות על נשים קטנות שהן בעצם גדולות. וצעדתי חזרה לביתי בצעדים במידה 38. שישי אחר הצהריים, העיר נרגעת, עושה עימי חסד

להדפיס ולשמור

%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-35_%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d_%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1_%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99

יש לכן עוד טיפים והמלצות לנשים שנועלות מידה 35? נשמח לשמוע

ובקשה לקוסמוס (ולמעצביםות שחיים בתוכו 🙂 בבקשה תייצרו יותר נעליים מידה 35! ועם מידות רוחב שונות

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.

 

 

מטא נעל – סילואטות של אור

בעקבות תערוכת סנדרום סינדרלה – שלושה ראיונות עם שלוש יוצרות ואין ספור נקודות מבט

English

עידית ברק

מעצבת אופנה ומרצה בכירה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר

שבע שנים לקח לעידית ברק לעבד את הביקור שלה במקדש הנעליים

Shoe Salon Bergdorf Goodman

לאובייקט מעוצב המבטא את הדואליות העזה שהיא חוותה באותו הביקור

ברגדורף גודמן שבשדרה החמישית בניו יורק הינו היכל נעליים יוקרתי אשר ‘זורק’ את הנכנס או הנכנסת בשעריו לזמן אחר ולמימד אחר

בסלון אשר נפתח לראשונה בשלהי המאה ה 19, הזמן כאילו קפא מלכת, אך התשוקה והיופי רלוונטים ודרמטיים כתמיד

Embed from Getty Images

אני נועלת רק נעליים שטוחות ונוחות – מספרת עידית – ולמרות שאני מודעת לקסם שנעלי העקב מטילות על נשים, עדיין הרגע ההוא מול נעלי לבוטין בהיכל הנעליים הפתיע וטלטל אותי. אמרתי לעצמי  –  וואו, אני חושקת בזה בצורה בלתי נשלטת

מדדתי אותן. בקושי יכולתי ללכת איתן, ועדיין התשוקה לנעליים הציפה אותי

בסופו של דבר לא קניתי אותן

אני חושבת שנשים מתייחסות לשיקולים של נוחות ונחשקות ביחד. כל אחת יוצרת את התמהיל, את התשובה האישית שמתאימה לה – עד כמה אני מוכנה לסבול בשביל היופי הזה? יש שיהיו מוכנות לסבול מעט מאוד אם בכלל, ויש שירצו לנעול נעליים נחשקות למרות שאינן נוחות – בגלל שהנעליים עונות לאותה תשוקה שחוויתי גם אני באותו ביקור

Embed from Getty Images

אנחנו רוצות להיות בריאות ככל שאפשר, אך בנסיבות מסויימות בוחרות במידה מבוקרת של נכות – על מנת לתת מענה לרצונות אחרים שלנו, להראות סקסית, להיות נחשקת, להאריך את הגוף, להכניס את הגוף למתח מסוים אשר יוצר ריגוש

בעבודה שעידית הצגיה בסנדרום סינדרלה היא רצתה להתחקות אחרי הקוטביות שבסטילטו – הבעייתי והיוקרתי – וליצור בינהם מפגש פיסגה

 קבי-הסטילטו שהציגה הנוגעות בנושא באמצעות הומור שחור עם עיטורי זהב: סוג של נכות אבל נחשקת בטירוף

Uncoded-Steps_Shoe_Blog_עידית_ברק_שלי_לואיס_סנדרום_נעלי_קביים_3
הדמיה ממוחשבת של קבי הסטילטו בעיצוב עידית ברק

הקביים מתכתבים עם מאפיינים המזוהים עם נעליים בעיצוב לובוטון, המעצב נעלי עקב יוקרתיות בעלות  תחתיות סוליה בצבע אדום. הקביים עשויים עור שחור מבריק תפור ביד, וחלקו הפנימי צבוע אדום עז. סוגרי הפרפר שעל הקביים מצופים בזהב 24 קראט

Uncoded-Steps_Shoe_Blog_עידית_ברק_שלי_לואיס_סנדרום_נעלי_קביים_2

למעלה: קביים בעיצוב עידית ברק, פרפרי זהב סוגרים פינה שחורה. צילום: שלי לואיס מתוך התערוכה

הקביים פורקו וחוברו מחדש בעבודת נגרות

חלקו התחתון של הקב עשוי מחתיכת עץ זרה אשר חוברה לחלק העליון והמקורי של הקב, מעשה ידי אומן כך שהמעבר בין החלק המקורי לתוספת אינו ניכר

תחתית הקב המעוצב, החלק אשר נוגע בקרקע, הינו קטן מאוד, באורך ורוחב 12 מ”מ בלבד, ואליו מודבק גומי קשיח אשר משמש כבסיס גם בנעלי עקב אמיתיות

יצירת הקב, אשר עובר טרנפורמציה לאורכו מאביזר רפואי לנעל עקב, נעשה בשיתוף עם המעצב התעשייתי יניב קדוש. יחד פירקו והרכיבו את הקב על מנת לשלב את שני העולמות לכדי אובייקט הקורא תיגר על תפיסות מקובלות של נוחות, נכות וסקס אפיל

Uncoded-Steps_Shoe_Blog_דית_ברק_שלי_לואיס_יניב_קדוש_נעלי_קביים_
יצירת קבי-הסטילטו, בשיתוף עם המעצב התעשייתי יניב קדוש

דנ”א וורוד עם נצנצים

שלי: האם הכרת את המושג סנדרום סינדרלה לפני התערוכה

עידית: כן. המתח בין ילדות לנשים, והמתח בין נשיות מנקודת מבט שובינסטית לבין נשיות מנקודת מבט פמניסטית מעניין אותי. איפה מתרחש המעבר בין הדמויות האלה, איזה מהן, ובאיזה אופן הדמויות האלה קיימות בי ופועלות בתוכי בחיי היום יום

אני פמניסטית, ניפצנו את התפקידים אשר כביכול מיועדים לגברים ונשים. אנחנו הנשים עצמאיות ואחראיות לגורלנו, ועדיין יש בנו מקום אשר ‘תוכנת’ לחלום על הנסיך שיבוא ויתייחס אליך בדיוק כפי שאת רוצה וחולמת. זה מעורר אצלי שאלות כאשה, כאם, כמורה בשנקר

מצד שני אולי יש משהו ב”רצון להיות נסיכה” שהוא מעבר לחינוך? אני לובשת אך ורק שחור, ואת הבת שלי הלבשתי כתינוקת בבגדים מונוכרמטיים בלבד. ועדיין, כשהיא הייתה בת שלוש היא באה אלי ודרשה ללבוש רק שמלות מסתובבות ואמרה לי שהצבע האהוב עליה הוא וורוד. היום דרך אגב היא כבר חזרה ללבוש שחור, מביאה נחת לאמא, היא צוחקת

Uncoded_Steps_Blog_Girl's_Pink_Sandasl_נעלי_נמרוד_ילדות_פוקסיה_שלי_לואיס
סנדלים שעיצבתי לנעלי נמרוד ב 2012. תכנון גזרות: נינה אבידן

שלי: כשעבדתי בנעלי נמרוד ועיצבתי נעלי ילדים וילדות, היינו צוחקים שזה כנראה בלתי נשלט, ואולי ילדות נולדות עם דנ”א, גן שכתוב עליו וורוד עם נצנצים

עידית: זה באמת בדנ”א כנראה באיזושהיא צורה, לפעמים אנחנו יכולות להילחם בזה, ולפעמים פשוט לאפשר לנו להיות ילדות קטנות שחולמות להיות גדולות

קטנות או גדולות, נכות או נוחות, סקס אפיל או מתיקות חלומית. מה היא בעצם אותה נעל סטילטו

הראיון הבא מאפשר לנו הצצה לרגע אל מאחורי הקלעים של העקבים

אורית פרייליך : נעלי רנטגן

ומפירוק והרכבה בואו נמשיך לצלול את המרכיבים הסודיים אשר יוצרים נעליים

אורית פרייליך, מרצה בכירה בחוג לעיצוב אופנה בשנקר –  הציגה בסנדרום סינדרלה צילום רנטגן של נעלי עקב שרכשה ב 2006, בליווי פסקול של נכדתה ששרה שיר ילדים על סינדרלה

הנעליים המצולמות הינם שיחזור של דגם משנות השמונים, ומהווים חלק מהסדרה רפליקה שיצר מיסון מרטין מרג’יאלה, סדרה הכוללות העתקים לנעליים ישנות אשר נמצאות אצלו בארכיון, ואף שיחזור של בשמים מן העבר

אורית: הצילום הוא עדות אילמת שמבהירה את הכאב הכרוך בנעילת נעלי העקב. הצילום למעשה מנכיח ומציג מפורשות את הכאב באמצעות הצגת המסמרים ההפוכים הנעוצים בו

זהו ביטוי ויזואלי לתחושות בכף רגל ובגוף, תחושות וכאב מהם לעיתים אנו מתעלמים

בלוג_נעליים_אורית_פרייליך Maison_martin_margiela_Shoe_Blog_Uncodedstoep

למעלה: נכדתה של אורית פרייליך שרה במתיקות אין קץ

ועוד יותר למעלה, צילום רנטגן מאת אורית פרייליך. האם הנעל עוברת פה תהליך פירוק או ריפוי? ואיפה הרופא או הרופאה? ובכלל, מי פה החולה – הנעליים עם המסמרים או אנחנו הכמהות לכל הגובה הזה

אורית: הדיכוטומיה בין הכאב הויזואלי המומחש בשיקוף הרנטגן, לבין מתיקות קולה של נכדתי ששרה את השיר על סינדרלה ומייצגת את קולן של כל הבנות שטרם עלו נעלי עקב כלל – מעמתת את הנשים הבוגרות עם מה שמצפה לבנותיהן בשתיקה של מי שיודעת

רפליקה במהותה הוא שיחזור של דבר אותנטי שהיה קיים בעבר, והוא המקור. תוך כדי השיחזור המדויק שלו השיחזור הופך להיות מקור, וחוזר חלילה עד אין סוף

הבחירה בנעל מסדרת רפליקה – ממשיכה  אורית – יוצרת מעגלים מהדהדים של שיחזורים והעתקים: הנעל של מרג’יאלה משחזרת נעל מן העבר והופכת אותה למקור, כפי שהאישה המחכה לנסיך משחזרת את רעיון הנישואין והבטחת הגאולה הטמונה בהם – טקס  אשר נעשה שוב ושוב מאז הזוג הראשון שהתחתן

Ann_Demeulemeester_Barbi_Fetish_Cinderella_Syndrome_Fashion_Design_Shoe_Blog_Uncoded_Steps_שלי_לואיס_עיצוב

למעלה: מחכה לנסיך? בובת ברבי בין זוג נעליים בעיצוב אן דמולמייסטר בקופסתן המקורית. צילום רנטגן מאת אורית פרייליך

בשיר המלווה את הצילום, נכדתי שרה “סינדרלה שלי היא אוהבת אותי, בקרוב נתחתן ויוולד לנו בן….” המילים הן למעשה מילותיו של הגבר, אשר שר על סינדרלה שלו

שלי: כשהאישה שרה את מילותיו של הגבר, היא למעשה תופסת אחיזה, שותפה לנקודת המבט שלו, אותו מבט אשר משפיע עליה ולעיתים קרובות מגדיר את האישה בעיני עצמה (=עד כמה אני נחשקת, שווה, מה הערך שלי) ובכך היא מחזירה לעצמה את השליטה על דמותה היא

אורית: כן, לשיר באמת יש משמעויות רבות, בדיוק כפי שהצילום מאפשר לי מצד אחד לחשוף רכיבים ניסתרים, ומצד שני מאלץ אותי להעמיק את ההתבוננות בנעליים, בדיוק כפי שרופא בוחן את צילומי הרנטגן ומחפש בהם סימנים. אני למשל גיליתי שהמסמרים שבנעליים שלי עקומים. אני לא יודעת האם היו כך מלכתחילה, או שהתעקמו תוך כדי הליכה

Margiela_Replica_Shoes_Fashion_Design_Shoe_Blog_Uncoded_Steps_אורית_פרייליך

צילום נוסף של נעלי הרפליקה שיצר מרג’יאלה. שפה נסתרת של מסמרים? צילום רנטגן מאת אורית פרייליך

הראיון עם אורית הסתיים. נשארתי עם המחשבה על חשוף ולא ישיר בו זמנית

מצד אחד אורית הזמינה אותנו להתבונן בנעל לאחר שקילפנו אותה משכבות העור והצבע העוטפות אותה, מצד שני היא נותרה מסתורית בעיני המבקרים בתערוכה – הצילום מאפשר התבוננות אל תוך הקרביים של הנעל בזמן שדמותה לא מתגלה בפנינו

ואם אתםן סקרנייםות לראות את השלם על סך קליפותיו ומעטפותיו – מוזמניםות לראות את התשובה במהופך בסוף הפוסט
ולמה במהופך? כי האייטם הבא הוא על נעליים שמטפסות עד מעל הראש

עבודה נוספת של אורית, בשם

C.T. Scan of a Cherub

תוצג במסגרת הפסטיבל לחדשנות שיערך ב 29.9.16 , ותכלול הקרנת וידאו ארט על בתים בשדרות רוטשילד. איזה סוג של צילומים? אני בטוחה שכבר קלטתםן את הכיוון 🙂

הנגטיב של הפוזיטיב – אביגיל טלמור

שיחת הטלפון עם אביגיל טלמור, בעלת המותג

For Those Who Pray

התקיימה בזמן שאביגיל ישבה בסטודיו שלה אל מול נוף תל אביבי הנמשך אל עבר הים, ותפרה באופן ידני פריטים אשר עתידים בקרוב ממש להיכנס לחמש חנויות שונות של קום איל פו

אני תופרת ידנית את כל האובייקטים, מספרת אביגיל. מכל דגם אני מייצרת 15-20 יחידות ועוברת לדגם הבא. כל דגם מיוצר לתקופה מסויימת ובכמות קטנה, למעט 5-6 דגמים שהם “רבי-המכר” שלי, אותם אני מייצרת שוב ושוב

אני לא תופרת קולקציות – אביגיל ממשיכה – אני חלק מאסכולה של אופנה איטית

slow fashion

For_Those_Who_Pray_Black_leather_necklace_Shoe_Blog_Fashion_Design_Uncoded_Steps_שלי_לואיס

שרשרת שאריות עור בטכניקות ייחודיות. מתי? כנראה שעכשיו. בעוד שבוע אולי כבר לא יהיו עוד כאלה למכירה

האובייקטים שלי – ואביגיל קוראת לתכשיטים שהיא מעצבת אובייקטים מכיוון שכך ההגדרה שלהם פתוחה יותר – תמיד עשויים שאריות של עור שחור שאני קונה. זה הופך את עבודת העיצוב והתפירה למורכבות הרבה יותר – לוקח הרבה יותר זמן לבחור שאריות. גם עבודת החיבור בין יריעות העור שכל כך שונות זו מזו, דורשת מיומנות גבוהה ופיתוח מתמיד של טכניקות עבודה חדשות

אקולוגיה חשובה לי כצורת פעולה במובן המהותי של הרעיון, לכן אני בוחרת לעבוד עם שאריות עור

אבל למעשה הערך הראשון אצלי במעלה הוא האסתטיקה האישית שלי

כי האסתטיקה היא הביטוי לאמת הפנימית שלי

הקפדה על אסתטיקה המבטאת את תפיסת עולמי זה הרג ובל יעבור מבחינתי

Avigail_Talmor_Leather_Tube_Bracelet_Shoe_Blog_Uncoded_Steps_שלי_לואיס
אובייקטים מעור וידיים שמספרות המון, עיצוב אביגיל טלמור

אחרי שנכסתי “לראש” של אביגיל (תרתי משמע במקרה הזה ?:) יכולנו לדבר על האובייקט שהציגה בסנדרום סינדרלה

שלי: האובייקט מתכתב עם פסל החירות, מאיפה הגיע הרעיון, ההשראה

אביגיל: אני גם ציירת, כך שהייתי חצי שנה בניו יורק ב

residency

, בזמן שהייתי בניו יורק דמות פסל החירות ריתקה אותי. המגדר שלה לא ברור: מצד אחד היא נראית אישה, מצד שני הלסת של גברית. היא עטויה מלבושים אשר מטשטשים את קווי המתאר של הגוף כך שלא ברור כל כך האם זו אישה או גבר

מגדר מעניין אותי, וביצירה אני מונעת מהפילוסופיה שמאחורי הדברים

כל עשייה מגיעה מאידאולוגיה פנימית, לכל פעולה יש סיבה מאחוריה

אביגיל_טלמור_עיצוב-גותי_בלוג_נעליים_שלי_לואיס_Uncoded-Steps_Shoe_Blog_For_Those_Who_Pray_2

Head over Heels; For Those Who Pray

מתוך התערוכה סנדרום סינדרלה. צילום: גיא גולדשטין

אביגיל_טלמור_עיצוב-גותי_בלוג_נעליים_שלי_לואיס_Uncoded-Steps_Shoe_Blog_For_Those_Who_Pray_1

טכניקות עבודה ופילוסופיה שעובדת שעות נוספות: אביגיל טלמור. צילום גיא גולדשטיין

אביגיל ממשיכה: לעטרת הראש של הפסל יש עוצמה: הוא מורכב משבע קרניים אשר פונות לשבעה קצוות תבל, המסר של הפסל הוא שהחירות יוצאת ופונה לכל עבר, לכל פינות העולם

באובייקט שעיצבתי לתערוכה אני מהדהדת את המסר הזה מנקודת עולמי כמעצבת אופנה – הבשורה האופנתית אשר יוצאת מניו יורק

והבשורה שלי היא הגדרה פתוחה ורחבה לאסתטיקה גותית

למה פתוחה? מכיוון שזה קודם כל עניין של שילוב, הדרך בה כל אחד ואחת משלבים את האובייקט שעיצבתי עם הסגנון האישי שלהם

אביגיל_טלמור_עיצוב-גותי_בלוג_נעליים_שלי_לואיס_Uncoded-Steps_Shoe_Blog_For_Those_Who_Pray_3

בתמונה למעלה: בת כורה הפחמים מאת אביגיל טלמור – גותיקה אפריקאית בבטן האדמה? צילום: פאבל בולו, איפור ושיער: רפית נוי למאק,דוגמנית: נועם שוהם

אביגיל: וזה מזכיר לי ראיון שקראתי עם לי אדלקורט אשר הוזמנה להרצאות על הקצב הגובר של תחלופת טרנדים. לי אדלקרוט הסכימה להגיע בתנאי שתוכל לסתור את הטענה הזו. במפגש היא החליפה את הבגדים של האנשים זה עם זה, בגדים ישנים ובגדים חדשים כאחד ויצרה שילובים שנראו חדשים ומעניינים. מתוך הם ניתחו והבינו ביחד שגם בגדים שנרכשו לפני שנים נחשבים מודרניים, המראה והסגנון בעיקר מבוססים על שילוב, ופחות האובייקט המסוים

אני יוצרת דגמים שהם רב תרבותיים, מצד אחד הם נראים גותיים, מצד שני הם נראים מאפריקה. הכל שאלה של הקשר, עם מה ואיך את לובשת, עונדת אובייקט או דגם שעיצבתי. אובייקט נתמך בהקשר, בקונטקסט, כדי להיטען במשמעות

שלי: זה מזכיר לי ציטוט של רולאן בארת’ על נעליים שאמר שנעל איננה רק נעל, פריט לבוש איננו פונקציונאלי נטו, מכיוון שאינו נמצא מחוץ לתרבות

ומישל פוקו אמר משהו דומה לגבי מיניות: המין אינו נושא בתוכו אמת חבויה, אם יש לכל אחד מאיתנו אמת חבויה , פרטית ואותנטית הנוגעת למיניותו, היא הושתלה בו על ידי מנגנונים חברתיים

למעשה, הפעולות שלנו נעשות תמיד בקונטקסט תרבותי, להגיד שעשיה כלשהי היא נטו העשייה עצמה, היא לחטוא לאמת שמסביבה – המציאות, התרבות, ההקשר

אביגיל: נכון, גם בציורי ביתני השמירה שלי מתעוררת שאלת ההקשר: האם זהו ביתן שמירה בכניסה לחניון, או במעבר גבול, או בכניסה לכלא? הביתן נטען במשמעויות בהתאם לסביבה בה הוא ממוקם

Avigail-Talmor_CheckPoint_no3_Art_ Painting_Shoe_Blog_Uncoded-Steps_שלי_לואיס
צ’ק פוינט # 3, מאת אביגיל טלמור

אנחנו עוזבות לרגע את ההקשר הרחב וחוזרות לדבר על הפרטים המאפיינים את פריט הראש שאביגיל עיצבה

ממבט ראשון, מרחוק, נראה שהאובייקט הוא עטרת שחורה לראש, אך ממבט מקרוב רואים את החלקים השונים, התפרים הגסים והעדינים בו זמנית אשר מאחדים את העקבים לכדי מעגל

אביגיל: למעשה אני יוצרת סילואטה, צללית, אני מתייחסת לאובייקט כנגטיב ולא כפוזיטיב – אני לא עסוקה באבנים ויהלומים אשר יעטרו את האובייקט, אלא בצורתו הכללית, בהשפעה שהוא יוצר על הגוף. בדיוק כפי ששבעת הקרניים שקיימות בפסל החירות ובדגם שעיצבתי משנות את צללית הראש באופן דרמטי. זהו איננו עיטור, אלא שינוי מהותי במבנה ובפרופורציות

הראיון עם אביגיל הסתיים. חשבתי לעצמי שכפי שאביגיל יוצרת אובייקטים שהם צללית בעלת נוכחות משמעותית על הגוף, כך גם הבחירה בעור שחור בלבד – היא כמו הסילואטה הרעיונית שלה. היא הגדירה לעצמה גבולות גיזרה אפלים עם עומק ויופי אין סופיים

ולסיכום – נעל הרפליקה של מרג’יאלה. למה היא עומדת עלה הראש? כי זו חידה, וגם כי פה זה הכי הגיוני

Margiela_Shoe_Blog_Uncoded-Steps_Replica_Shoe_Orit_Freilich_Fashion_Designer_Shenkar_School

נעלי רפליקה בעיצוב מייסון מרטין מרג’יאלה. צילום אורית פרייליך. מהדהדות רעיונות וחלומות כאן אל תוך ההווה

   לקריאה נוספת על התערוכה הפוסט המתאר את ערב הפתיחה ופוסט ראיון עם יערה קידר אוצרת התערוכה

תערוכת “סנדרום סינדרלה” מוצגת עד סוף אוגוסט בגלריית החווה בחולון

אני אשמח (מאוד) לשמוע ולקרוא את תגובתכםן, מוזמנים לכתוב, לספר ולשתף בסיפורים אישיים שקשורים לנעליים ושאר זכרונות וחוויות

Enter your email address to follow this blog and receive notifications of new posts by email.